פרודוקטיביות רעילה: הרגשה שאתה לא עושה מספיק

תסמונת פרודוקטיביות רעילה או הרגשה של 'לא עושה מספיק'
תסמונת פרודוקטיביות רעילה או הרגשה של 'לא עושה מספיק'.

האם אתה מרגיש לעתים קרובות שאתה 'לא עושה מספיק'? האם אתה חי עם רשימת מטלות קבועה מובנית בראש שלך? רשימה עם תוספת של 'צריך' שמענה אותך. כזה שטוען שאתה 'צריך' לעשות את זה או 'צריך' לעשות את זה, או 'היית צריך' לסיים את זה, ו'היית צריך' להתחיל במשימה הבאה.

החברה תחרותית ביותר כיום. זה המקום שבו מלמדים אותך עד מהרה שאנשים פרודוקטיביים אף פעם לא מפסיקים ושמנוחה או פשוט לא לעשות כלום הם שם נרדף לעצלנות ובזבוז זמן. למעשה, אומרים לך שזמן זה כסף וצריך לדעת לנצל אותו ולהפוך אותו לרווחי.

זה גורם לך להיות לכוד בתחושות של מתח כרוני וחוסר שביעות רצון קבוע. אכן, זה לא משנה כמה אתה מרוויח, כמה אתה מייצר, או כמה שעות אתה משקיע ביום שלך, זה לעולם לא יספיק לאותו מענה פנימי ששפוט אותך כל רגע ולא מאפשר לך דקה של מנוחה.

פרודוקטיביות רעילה היא מונח חדש לתיאור מציאות שכיחה יותר ויותר: הצורך להיות פרודוקטיבי בכל עת.

תסמונת פרודוקטיביות רעילה או הרגשה של 'לא עושה מספיק'

עבודה, בית, משפחה... ליום יש 24 שעות, אבל גם ככה תמיד נראה שחסר לך זמן. תמיד יש את התחושה המודאגת של לא לעשות מספיק. גם מי שמובטל לא נחסך. לדוגמה, הם נוטים להרגיש שהם לא שולחים מספיק קורות חיים או פונים למספיק משרות.

לחשוב על לא להיות פרודוקטיבי מספיק היא מלכודת נפשית. הפסיכולוג הנודע, אלברט אליס אמר לנו זאת לפני שנים רבות. ואכן, מעט מחשבות מתזמרות סבל רב כפי שאני צריך או שאני חייב. הם מכשירים נפשיים שתוקפים את האושר שלך. בנוסף, הם מניחים את הבסיס להפרעות חרדה ודיכאון. למען האמת, יש מעט דברים מרתקים כמו התחושה של לא מספיק טוב או לא עושה מספיק.

תסמונת הפריון הרעיל כאן כדי להישאר

פרודוקטיביות רעילה היא מונח חדש המגדיר מציאות שמתגברת יותר ויותר. המשמעות היא שהתחושה של לא לעשות מספיק התעצמה בצורה אקספוננציאלית.

אתה עלול למצוא את עצמך הופך לקדוש מעונה של עבודה וירטואלית. אתה מכריח את עצמך ללמוד מיומנויות חדשות. למשל, שפות, בישול, מתכונים חדשים, קורסים. למען האמת, מעטים האנשים שמנצלים את זמנם הפנוי כדי לנוח ולהתאפס נפשית.

התחושה של לא לעשות מספיק היא תוצר תרבותי שהפנמת כבר מגיל צעיר
התחושה של לא לעשות מספיק היא תוצר תרבותי שהפנמת כבר מגיל צעיר.

המיקוד המנטלי הזה אינו חדש. למעשה, הוא שכב רדום במרתף המודעות העצמית שלך. עם זאת, בהקשר של שינוי וחוסר ודאות זה עולה והדרישה העצמית שלך נעשית גדולה יותר. אתה צריך לעבוד קשה יותר כדי לא לאבד את העבודה שלך, וללמוד יותר כדי להישאר תחרותי. יתר על כן, ככל שאתה מתאמץ יותר, אתה מרגיש שאתה לא עושה מספיק.

אתה חי בתרבות שבה ההערכה העצמית שלך מבוססת רק על מה שאתה עושה. לכן, ככל שאתה מתאמץ יותר, אתה שווה יותר. עם זאת, אם לא רואים שאתה עושה משהו כדי לשפר את עצמך כל יום, אתה מרגיש שאתה חסר ערך.

למה יש לך תחושה תמידית של 'לא עושה מספיק'?

התחושה של לא לעשות מספיק היא תוצר תרבותי שהפנמת כבר מגיל צעיר. למעשה, אתה מודד את הערך שלך על מה שאתה עושה וכמה זמן אתה משקיע בכך. יתר על כן, אתה ממשיך להניח שמי שמשקיע הכי הרבה שעות הוא פרודוקטיבי יותר. כמו כן, שמי שצובר הכי הרבה שבחים הוא מבריק ויכול יותר.

ההרגשה של תמיד צריך יותר היא תוצאה של ההשכלה שלך, ההקשר החברתי שלך, ואפילו המדיה החברתית שלך. כי בהקשר הזה, למי שמפרסם יותר יש יותר נראות, ומי שמקבל את התמונה הטובה ביותר ומשתמש בפילטר הטוב ביותר, מקבל הכי הרבה לייקים. מסיבה זו, אתה מוצא את עצמך צריך להתאמץ הרבה יותר כמעט בכל סוג של תרחיש.

מאחורי פרודוקטיביות רעילה מסתתרת דרישה עצמית ופרפקציוניזם. שני ממדים אלו קשורים לרוב להפרעות חרדה ודיכאון. אוניברסיטת יוטה ואוניברסיטת סנט לואיס (אירופה) ערכו מחקר שהדגיש את ההשפעה של הפרפקציוניזם הלא מסתגל הזה: הופעתן של בעיות נפשיות.

התחושה של לא לעשות מספיק היא לא יותר מאשר עיוות קוגניטיבי. במוקדם או במאוחר זה מוביל לסבל. למעשה, לעתים קרובות מופיעים רגשות ערכיות שליליים, השוואה חברתית, ירידה בהערכה העצמית ואפילו דיכאון.

איך לפעול כשאתה מתמודד עם התחושה ששום דבר שאתה עושה לא מספיק

לאפשר לעצמך לא לעשות כלום במשך כמה שעות זה ממש מועיל. זה בגלל שבכך אתה דואג לבריאותך הפיזית והפסיכולוגית. עם זאת, זה לא קל לשנות את הנרטיב הפנימי שלך. למעשה, עיוותים קוגניטיביים הם כמו הקובלט או הטונגסטן בטלפון הנייד שלך, הם תמיד שם, הם חלק בלתי נפרד ממך.

להילחם בתסמונת של פרודוקטיביות רעילה (או בתחושה שאתה לא עושה מספיק) מחייבת שתפסיק להרגיש אשמה כשאתה נרגע. יתר על כן, עליך לצמצם את ה'צריך' ואת ה'חייבים'. שבירת הספירלה הזו של הרס עצמי וסבל מחייבת להיות מודעים למחשבות, לעמדות ולדיאלוג הפנימי שלכם.

לתכנן את זמני המנוחה שלך, להציב לעצמך מטרות פחות תובעניות, ולאפשר לעצמך פשוט 'להיות' במקום ללחוץ על עצמך להשיג את הבלתי מושג תהיה ללא ספק התחלה טובה.