4 סוגי דיאלוג פנימי שכדאי להימנע מהם

כולם עוברים רגעים כואבים ומצבים שליליים בלתי צפויים שהם צריכים להתגבר עליהם. עם זאת, חוויות אלו יכולות להוביל אנשים מסוימים לפתח דיאלוג פנימי שלילי. זה לא אידיאלי בשום נסיבות, אבל זה מסוכן אפילו יותר כאשר זה מאיים להפוך להרגל קבוע.

אף אחד לא פטור מלהתמודד עם בעיות שהוא לא יכול לפתור, בין אם זה בגלל שהן מורכבות מדי או בגלל שאין לו את הכלים הנכונים לפתור אותן. בנסיבות אלה, אם אתה מעריך את הבעיה כחשובה, זה נורמלי שתופיע חרדה, מכיוון שהאתגר הפך לאיום.

בהפרעות כמו אלו, מקובל לקיים דיאלוגים פנימיים המחזקים רעיונות שליליים ומחזירים את האדם לחוויה הכואבת שעדיין לא הצליח להתגבר עליה. החלק הגרוע ביותר הוא שכאשר הם מתמודדים עם כל חוויה חדשה שמזכירה להם את מה שקרה, הם מתחילים להגיב באופן שלילי כי הם מחשיבים את זה כמסוכן.

חרדת ציפייה היא המרכיב העיקרי בסוג זה של דפוס חשיבה, לאחר שהוא התבסס. מנקודה זו ואילך, האדם חוזר על מחשבות מעוותות אשר מעצימות את החרדה הראשונית עד שהיא הופכת בלתי נסבלת.

דיאלוג שמסלים

כאשר אדם נמצא במצב של חרדה, הוא נוטה לפתח דיאלוג פנימי קטסטרופלי. השקפת חיים זו היא תוצר של מצב רגשי שונה ולכן מעוות. הסכנה היא שאם לא יתקנו את הדיאלוג הזה במהירות, זה יכול להפוך למעגל קסמים שהולך ומחמיר עם הזמן, ואף יכול להוביל להתקף פאניקה.

התסמינים של התקף פאניקה כוללים לחץ על החזה, דופק לא סדיר, סחרחורת, ידיים מזיעות ודפיקות לב. במונחים ביולוגיים, זוהי תגובה רגילה של יונקים לאיום. האדם הסובל תופס מצב שהוא אינו יכול לשלוט בו, ומבלי לשים לב, הדיאלוג הפנימי שלו מחזק את הרעיונות השליליים והקטסטרופליים הללו. לפיכך, הם מאבדים שליטה ונכנסים למצב משבר.

התקפי פאניקה יכולים להסלים ולהיות חמורים ביותר. עם זאת, כאשר ננקטים אמצעים יעילים עם הסימן הראשון לתסמינים, ניתן לעצור את המשבר ולצאת ממעגל המחשבה השלילית. זה אפשרי מכיוון שדפוסי חשיבה שליליים אלו נלמדים, ולכן, ניתן לשנותם.

סיווג דיאלוגים פנימיים

מומחים בתחום הפסיכולוגיה סיווגו 4 סוגים של דיאלוגים פנימיים שיכולים לעורר חרדה: קטסטרופלי, ביקורתי עצמית, קורבנות ודורש עצמי.

• קטסטרופלי: חרדה מתעוררת כאשר האדם מדמיין את התרחיש הגרוע ביותר האפשרי. הם צופים אירועים מסוימים (שלא היו קורים בפועל) ומגדילים אותם. זה מוביל לתפיסה שגויה, שיכולה לעורר התקף פאניקה. הביטוי המהותי בסוג זה של דיאלוג פנימי הוא, "כל דבר יכול להפוך לטרגדיה כאשר אתה הכי פחות מצפה לזה."
• ביקורת עצמית: התכונות המייחדות סוג זה של דיאלוג כרוכות במצב קבוע של שיפוט והערכה שלילית של ההתנהגות של האדם עצמו. הם מדגישים את המגבלות והפגמים שלהם, מה שהופך את חייהם לבלתי ניתנים לניהול. הם נוטים להיות תלויים באחרים ולהשוות את עצמם לאחרים, מה שגורם להם להרגיש בנחיתות. הם מקנאים באלה שמשיגים את מטרותיהם ומתוסכלים כאשר הם לא יכולים להשיג את מטרותיהם. הביטויים המועדפים בסוג זה של דיאלוג פנימי הם: "אני לא יכול", "אני לא מסוגל", "לא מגיע לי".
• קורבנות: סוג זה מאופיין בתחושת חוסר הגנה וחוסר תקווה, מה שגורם להם להאמין שאין להם תרופה, שהם לא מתקדמים או מתקדמים. הם חושבים שהכל תמיד יהיה אותו דבר ושתמיד יהיו מכשולים בלתי עבירים בינם לבין מה שהם רוצים. הם לא אוהבים את צורת הדברים, אבל הם לא מנסים לשנות אותם. בסוג הקורבן של דיאלוג פנימי, אנשים נוטים לומר דברים כמו "אף אחד לא מבין אותי", "אף אחד לא מעריך אותי", "אני סובל ולאף אחד לא אכפת".
• דרישה עצמית: אנשים בקטגוריה זו מפתחים תשישות ומתח כרוני בשל הפרפקציוניזם שלהם. הם חסרי סובלנות לטעויות ומנסים לשכנע את עצמם שהתקלות שלהם נובעות מסיבות חיצוניות ולא מהם. הם שוחקים את עצמם במחשבה על איך הם לא השיגו את מטרותיהם בגלל מחסור בכסף או מעמד למרות היותם ידידותיים לכולם. הדיאלוג הפנימי הדורש את עצמו כולל ביטויים כמו "זה לא מספיק", "זה לא מושלם", "זה לא הלך כמו שרציתי" וכו'.

החזרת שליטה

הפיכת עצמנו למודעות לסוגים אלו של דיאלוגים פנימיים היא צעד ראשון נהדר לקראת החזרת השליטה ומניעת תפיסה שלילית של עצמך או סביבתך, שרק תגרום למצב של חרדה.

עם זאת, שינוי אמיתי כרוך בזיהוי אותן מחשבות שליליות והחלפתן בהצהרות חיוביות. חשוב לשלוט בנשימה, להירגע ולהתמודד עם המצב בשלווה. עמדות פסימיות והרס עצמי מנציחות את עצמן.

זה לא קל לשנות את התגובות האלה לדברים שאתה מחשיב כמאיימים, אבל זה אותו דבר כמו כשאתה רוצה לשנות הרגל רע, כמו הפסקת עישון: זה דורש נחישות ומאמץ, אבל בסופו של דבר אתה יכול להשיג את זה אם אתה מחויב לזה.