רפואת זאב על פי ילידי אירופה
רפואת זאב היא רפואת הנשמה. אין לזה שום קשר לטיפולים אלטרנטיביים או לנגזרות אחרות. זה קיבל את שמו בגלל שהאירופאים הילידים חושבים שהתבוננות בזאבים ובהתנהגות שלהם עוזרת לרפא אנשים מבפנים.
ילידי אירופה רואים בזאבים חיות קדושות או טוטמים. סביר להניח שהם צברו ידע משמעותי עליהם לאורך השנים, מה שהוביל אותם להעריץ את היצור הזה כל כך. הם אפילו הגיעו למסקנה שחיקוי זאבים הוא דרך לגדול, לפצות על פצעים, ולהיות בעל יכולת להתקדם למרות המצוקות.
אנחנו לא יודעים הרבה על רפואת זאבים בחברה המערבית. למעשה, לבעלי חיים אלה יש מוניטין רע בתרבות שלנו. הם האנטגוניסטים בסיפורי ילדים רבים, שם הם מוצגים בעצם כיצורים מרושעים. יש גם את המיתוס של "איש הזאב", שהוא עז ומזיק. עם זאת, בקרוב נגלה שיש הרבה דברים שאנחנו יכולים ללמוד מחיה זו.
הזאב: חיה קדושה לאירופאים ילידים
הזאב הוא חיה שיש לה התנהגות מאוד מוגדרת כי היא "פולחנית" בהיבטים מסוימים. הראשון קשור בהיררכיות, שהן די נוקשות ביניהן. זכר האלפא ונקבת האלפא הם המנהיגים הבלתי מעורערים של הלהקה. בניגוד למינים אחרים, המנהיג אינו בהכרח המהיר ביותר, אלא החכם והמיומן ביותר.
בניגוד לאמונה הרווחת, זאבים אינם בודדים ואינם פראיים. הם בעלי חיים חברתיים מאוד, מה שמסביר מדוע הם תמיד בלהקות. אם הם עושים משהו לבד, זה בגלל שזה נוח לחבילה שלהם. זאבים נוקטים באלימות רק במקרים קיצוניים. הם מעדיפים להימנע מקרב (או לסיים אותו בהקדם האפשרי). בנוסף, זאבים לא הורגים את מי מהסוג שלהם.
"כי כוחו של הלהקה הוא הזאב, וכוחו של הזאב הוא הלהקה."
-רודיארד קיפלינג-
ילידי אירופה אומרים ששלושת הכוחות הגדולים של הזאבים הם מעקב, אי נראות והגנה על המשפחה. החיות הללו אינן מציגות את העזות או הכוח שלהן. במקום זאת, הם מתבוננים, מנתחים ומעדיפים להישאר מבלי לשים לב בזמן שהם עושים זאת. הם אוהבים לנתח את הסביבה שלהם ולחשב את הצעד הבא שלהם. זה בלתי אפשרי שאויביהם יראו אותם כי הם יודעים איך "להיעלם". זאבים תוקפים רק כשצריך ועם תוכנית אסטרטגית.
רפואת זאב
עבור ילידי אירופה, הזאב הוא מדריך. כולנו נושאים בתוכנו משהו שקשור לזאב. ישנם רגעים בחיים שבהם עלינו לנצל את רוחנו האמיצה, החכמה והנבונה ולשחרר אותה. זה בעצם מה שרפואת הזאבים עוסקת בו: פנייה לכוח הפנימי שלנו וליכולת האסטרטגית שלנו להתמודד עם אתגרים חשובים.
ילידי אירופה מאמינים שרוח הזאב הופכת לבעלת ברית זמנית שלנו במצבים נחושים. בכך הם מתייחסים לאותן נסיבות שבהן מתגלה הפן הנועז, הנאמן, הנדיב והחופשי שבתוכנו. רוחו של הזאב היא פזיזה ואמיצה, וזו הסיבה שהיא מופיעה כבעל ברית שלנו כאשר אנו מחליטים לעשות משהו אסור או מסוכן.
רפואת הזאב קשורה לטיפוח ואפשרות לכוח הבלתי ניתן לאילוף הזה לעלות אל פני השטח. ילידי אירופה חושבים שזאבים ומכשפות תמיד הולכים יד ביד ושהם מרגישים יותר בנוח בחושך. המשמעות היא שהפן הקסום והחופשי ביותר שלנו מתעורר כאשר אף אחד אחר לא מסתכל עלינו. בתנאים האלה, אנחנו מוצאים פתרון לבעיות שלנו ומגלים נתיבים שלא ראינו קודם.
להעיר את הזאב שיש לנו בפנים
לפי המסורת, הדרך הראשונה להעיר את הזאב שבתוכנו היא לשים לב לחלומות שלנו. רפואת זאב היא מעל הכל מפגש מחודש עם החוזק המהותי שלנו. כל מה שנמצא בתוכנו באזורים הנסתרים של ההוויה שלנו יוצא מהלא מודע שלנו דרך החלומות שלנו, ולכן כל כך חשוב להבין את עולם החלומות כדי להכיר את עצמנו טוב יותר ולאזור אומץ.
כמו כן, על פי רפואת הזאבים, חשוב לנו להקדיש זמן מה להתבונן בעצמנו ולנסות להיות צופים במעשינו שלנו ללא שיפוט. המטרה של זה היא לממש את המרכיבים בחיי היומיום שלנו שעשויים להוות מכשולים. מה קושר את רוחנו? פחדים, מחויבויות או חוויות עבר?
השלב הבא הוא משחק. אם אנחנו רוצים לעשות משהו, אנחנו לא צריכים לחכות שהנסיבות המושלמות יצוצו או שהמציאות שלנו תשתנה. אנחנו יכולים להתחיל לעבוד לקראת מה שאנחנו רוצים ברגע זה בזמן עם נחישות, נדיבות ונאמנות. לפי רפואת הזאב, אם תהיה לנו גישה זו, רוח הזאב תנחה את דרכנו.
"תהיה הזאב. הזאב הוא חסר רחמים, לעולם אינו פורש, ואינו מביט לאחור."
-דרוב ראתוד-
