כשההתרגשות מתפוגגת: איך לדעת מתי לסיים מערכת יחסים?
כשההתרגשות בזוגיות מתחילה להתפוגג, זה כמו בושם שמאבד את הניחוח שלו לאט לאט. אנחנו לא יודעים למה, אבל ככל שעובר כל יום יש פחות ופחות צחוקים, ופחות געגוע בעיניים ובליבנו. לדעת מתי הגיע הזמן לסיים מערכת יחסים זה לא תמיד קל, אבל לעשות את זה בזמן הנכון ובדרך הנכונה יכולה למנוע עוגמת נפש מיותרת וכואבת.
נוכל לגשת למאמר זה בדרך שאנשים רבים היו מצפים. נוכל להציע קווים מנחים ואסטרטגיות לשחזר את ההתרגשות האבודה. לכל אחד מגיעה הזדמנות שנייה אחרי הכל. ויש דברים ששווה להילחם עליהם. עם זאת, יש עובדה מפתיעה שעולה לעתים קרובות כאשר מייעצים לזוגות. אנשים רבים שמסיימים מערכת יחסים ידעו במשך כמעט שנה שהם הפסיקו לאהוב את בן הזוג שלהם.
"לסיפור אין התחלה או סוף: באופן שרירותי בוחרים את רגע החוויה שממנו מסתכלים אחורה או שממנו מסתכלים קדימה."
-גרהם גרין-
עד כמה שזה נראה מוזר, אותו דבר קורה עם חברויות. לעתים קרובות אנו מנסים לשמור על ידידות שפשוט לא נשאר לה מה לתת. אנו בוחרים להמשיך את החברות הללו מסיבות שונות. ובכל זאת אפשר לסכם את הסיבות הללו במילה אחת: פחד. אנחנו מפחדים לוותר על משהו שעד לאחרונה העניק לנו אושר, סיפוק ורווחה.
הפחד להיות לבד ממלא את ליבנו. אנחנו מפחדים להיות כנים ולהגיד ישר לאדם השני שאנחנו לא רוצים להמשיך את הקשר כי אנחנו כבר לא אוהבים אותו. אנו חוששים, בעצם, מפגיעה באדם האחר.
איך לדעת מתי לסיים מערכת יחסים
עולם הפסיכולוגיה מטפל בנושא של מערכות יחסים כושלות, והאהבה שמתחילה לדעוך, כבר שלושה עשורים. דמויות בולטות כמו ג'ון גוטמן או הארוויל הנדריקס לימדו אותנו דרכים ואסטרטגיות להצלת מערכות היחסים שלנו. למדנו מהם מה לעשות כדי שהאהבה תימשך. הם לימדו אותנו על אותם "רוכבי האפוקליפסה", שלפי גוטמן יכולים להראות לנו מתי לסיים מערכת יחסים. למדנו גם איך להבדיל בין מערכות יחסים טובות מאלה שרק מביאות לנו סבל.
יש משהו ברור בכל זה. יש פשוט כמה מערכות יחסים שמגיעות ל"תאריך התפוגה" שלהן, ללא חזרה. המשך להשקיע זמן, מאמץ ואנרגיה רגשית הוא חסר משמעות כאשר אין התרגשות או שום דבר שיצית את הלהבה שוב. ניסינו שוב ושוב, והתוצאות תמיד זהות. לפעמים המחסומים בלתי עבירים ויש מרחק הולך וגדל בין אלה שהיו פעם אוהבים. כשיש רק אכזבה ואכזבה, אנחנו יודעים שהגיע הזמן לסיים מערכת יחסים.
השגרה היא האויב שלנו
האמת היא שאין דבר כל כך לא בטוח כמו התקוות והחלומות שלנו. אפשר לומר שהשגרה היא האויב שלהם. יש הרבה שלא יודעים לאהוב כמו שצריך. יש הרבה שלא יודעים איך לדאוג לאחרים ופשוט לוקחים דברים כמובנים מאליהם. אנחנו יודעים שבעניינים שבלב אנחנו לפעמים לא מוכשרים במיוחד בכל הנוגע לשיטות, זמנים וכללים. אולם, האמת היא שלפעמים ההתרגשות מתפוגגת. רק ככה זה.
נוכל לתת אלף סיבות, ולנסח את אותו מספר של תיאוריות לגבי מדוע או כיצד הריק הבלתי צפוי הזה יכול להיווצר במערכות היחסים שלנו. זה יכול להיות אכזבה או אכזבה מהאדם השני. זה יכול להיות לראות אותם כפי שהם באמת בלי משקפיים ורודים. עם זאת, במקרים רבים, הסיבה לכך שההתרגשות מתפוגגת לעתים קרובות אין שום קשר למה שהאדם השני עושה או לא עושה. לעתים קרובות, זה אנחנו שהשתנו. הלב שלנו כבר לא פועם באותו זמן כמו שלהם. אנחנו כבר לא חולקים את אותם דברים שהיינו.
מה לעשות כשמופיעה אכזבה?
באהבה, כמו בידידות, לא צריכים להיות חדרי המתנה. אנחנו גם לא צריכים לתת תירוצים, או לתת לזמן לעבור כדי לראות מה עלול לקרות. או שאתה נלחם על מה שאתה אוהב, או שאתה נותן לאדם שאהבת פעם ללכת כדי להימנע מפגיעה. אין פתרונות קסם, וההתרגשות לא חוזרת מעצמה אם לא נתאמץ ונעשה שינויים. זה לא יחזור אם לא נאחד כוחות במערכת היחסים שלנו וננסה לקחת אותה יחד לרמה אחרת, ולהפוך את קשר האהבה שלנו למשהו מעשיר יותר.
אבל אם השמש באמת שקעה על האהבה והחברות שלנו, אז עדיף לפעול בהתאם. הארכת הבלתי נמנע רק יוצרת סבל. לחיות מתקוות שווא זה להאכיל את עצמנו בתחליף לאהבה שרק גורם ל"עיכול" ופשוט גורם לנו להרגיש רע. זה גם מדבק ויכול לגרום גם לאדם השני להיות "חולה". לאחר שעשית כל מה שאתה יכול, סיום מערכת יחסים היא לעתים קרובות האפשרות הישימה והבריאה היחידה שנותרה לך.
תקוות, חלומות והתרגשות משתנים לעתים קרובות מאוד עם הזמן. לא תמיד נוכל לשלוט בהם. לא תמיד נוכל להחזיק בהם בצורת מערכות היחסים שלנו. לעתים קרובות הלהבה כבה; זו עובדת חיים. עם זאת, הדבר החשוב הוא שהלהבה הזו ממשיכה להופיע לאורך הדרך שלנו. או בצד של מישהו אחר או לבד. תמיד שם כדי להדריך אותנו, תמיד נותן לנו חיים.
