אמביוולנטיות רגשית: רגשות ורגשות סותרים

כולנו סבלנו מאמביוולנטיות רגשית בשלב מסוים בחיינו, מכיוון שאנו יצורים מורכבים מלאי רגשות, רגשות וסתירות. זה מצב שבו אפשר להרגיש שמחה ועצב בו זמנית, כמו גם לאהוב ולשנוא אדם בו זמנית.

האם אי פעם אהבת מישהו והרגשת טינה עצומה על הדרך שבה הוא התייחס אליך? האם חווית פעם תחושת שמחה כשראית קרוב משפחה, אך עצב מסוים עקב התנהגותו?

אמביוולנטיות רגשית היא חלק מהטווח הרגשי האנושי. כאשר אנו מאזנים אותה בצורה נכונה, אנו יכולים להתייחס לאמביוולנטיות כאדפטיבית.

הסיבה לכך היא שהרגשת רגשות מנוגדים יכולה למעשה לעזור לך לקבל החלטות לגבי שאלות מסוימות או ספקות מסוימים, ולהתמודד עם מצבים שמייצרים קונפליקטים. עם זאת, חיים מלאי סתירות וספקות נוטים ליצור ייסורים ואי נוחות.

אז מה גורם לך להרגיש אמביוולנטיות רגשית? מה מקורם של הרגשות ההפוכים הללו? האם אתה מודע לסיבות שגורמות לך להרגיש כך? האם אתה מושפע מדפוסים וחוויות משפחתיות? שאלות אלו מדגישות את המורכבות הרגשית העצומה של בני אדם, כפי שהדגיש דניאל גולמן בתורת האינטליגנציה הרגשית שלו.

מושג האמביוולנטיות

Bleuer היה הראשון שאימץ את המונח הזה ב-1911 כדי להתייחס למצב הנפשי שבו מתקיימים יחד שני רגשות מנוגדים, כמו אהבה ושנאה.

אמביוולנטיות מוגדרת כמצב של רגשות סותרים בו אנו חווים מחשבות ורגשות הפוכים בטבעם. אמביוולנטיות זו מרגישה די לא נעימה כאשר אתה קולט שני רגשות סותרים בו זמנית.

מאיפה באה אמביוולנטיות רגשית?

אנו יוצאים מההנחה שדרך ההרגשה והחשיבה שלנו קשורה לידע שלנו על העולם, ואיך אנחנו חווים אותו. סרג' מוסקוביץ', בתורת הייצוגים שלו, מסביר שהתנהגות אנושית נשלטת על ידי קוד השולט בכל מה שקורה לה. אנשים מייחסים משמעות לכל מה שהם חווים.

באופן דומה, על פי מגמות מערכתיות, האופן שבו בני אדם חווים את הסובב אותם מושפע מגורם מהותי אחד: המשפחה. המערכת המשפחתית מעבירה מידע מסוים, בין אם באופן לא מודע או מודע, על העולם וכיצד להתנהג בו.

בקיצור, אנו יכולים לאשר שהדרך שלנו להתייחס לרגשות ולמחשבות שלנו קשורה קשר הדוק לשני מרכיבים יסודיים: המערכת המשפחתית והאמונות שלנו המבוססות על הידע שלנו על הסביבה שלנו.

המערכת המשפחתית, גורם מפתח

לפי סלבדור מינוצ'ין, המשפחה היא מערכת שנוצרת על ידי רשת של מערכות יחסים אשר, בתורן, יוצרות תת-מערכות אחרות. זה נתפס כמערכת השונה מסכום חלקיה. זה עובר מחזור חיים, מתפתח דרך שלבים שונים ומסתגל תוך כדי.

לכל משפחה יש נורמות, כללים, דפוסים, גבולות והיררכיות מרומזות שקובעות את ההתאמה והפונקציונליות שלה. דפוס מורכב משלושה תחומים: מחשבות על העולם, רגשות הקשורים למחשבות הללו, ולבסוף, ההתנהגות הנובעת משני התחומים הקודמים הללו.

כתוצאה מכך, החינוך שאנו מקבלים במערכת המשפחתית שלנו משדר לנו באופן מהותי הרגלים ואמונות מסוימים שאנו מתרגלים אליהם.

המשפחה מגדירה אותנו

התנהגות נורמלית עבור משפחה אחת עשויה להיות שונה לחלוטין ממה שמשפחה אחרת מחשיבה כנורמלי. לדוגמה, משפחה אחת יכולה תמיד לאכול יחד באותו זמן, בעוד שבמשפחה אחרת, כל אחד אוכל מה שהוא רוצה ומתי שהוא רוצה, בלי לחכות אחד לשני.

האם אי פעם שמתם לב לדפוסים מסוימים בבתים של אחרים ששונים משלכם? אנו בטוחים ששמעתם חברים מדברים על דברים שקורים בביתם שלא יעלו על הדעת בביתכם.

"לא ברור לי מה אני רוצה לעשות ומה הם מצפים ממני"

מה אני באמת רוצה לעשות? בוודאי שאלת את עצמך את השאלה הזו בשלב מסוים. באותו אופן, אתה גם תהית מה הם מצפים ממך. במהלך חייך אתה רוכש ידע על העולם ומקבל החלטות בהתאם. כמה דוגמאות לכך הן מה אתה רוצה להיות, איפה אתה רוצה לחיות, ואת מי אתה רוצה לאהוב.

עימות מתעורר כאשר מה שאתה רוצה סותר את הרעיונות או הדפוסים המוקדמים של המשפחה שלך. מה שחשבת שהוא הדבר הנכון לעשות אולי כבר לא כך. יתר על כן, אתה כבר לא מאמין בחלק מהדברים שהמשפחה שלך תופפה בך.

מצד אחד, אתה מרגיש שאתה צריך לעשות את זה, ומצד שני, חלק ממך אומר לא לעשות את זה ואתה מרגיש שאתה חי בשקר.

חיים במצב של סתירה מתמדת

סתירות משתקות אותך ומייצרות אי נוחות רגשית גדולה. תחושת אמביוולנטית משנה את האיזון הפסיכולוגי שלך. הבלאי שהוא מייצר מציף אותך ואתה לא יודע לאיזה כיוון לפנות, מתגבר על הרגשות שלך. המצב הקבוע הזה של חוסר החלטיות מתיש אותך ומשפיע על ההערכה העצמית ומצב הנפש שלך.

החיים מלאים בהחלטות וזה די נורמלי להרגיש פחד ולחוץ כשעומדים מולם. עם זאת, כאשר אי השקט הזה מציף את הרגשות שלך, אז אתה פשוט לא יודע מה לעשות.

מה לעשות אם אתה מוצא את עצמך במצב של אמביוולנטיות רגשית

• עצור לרגע. אתה צריך להקשיב לעצמך כדי להבין מה קורה לך ומה גורם לך להרגיש ככה? באיזה מצב אתה?
• שאל את עצמך מאיפה הספקות האלה מגיעים. חשיבה על מקור הספקות הללו יכולה להיות מפתח להבהרתן.
• הפוך מודע למציאות של המצב שלך, ומה יהיו ההחלטות הטובות ביותר עבורך.
• נתח מה אתה רוצה ומה אתה לא רוצה. להיות מודע למה שקורה לך היא הדרך הטובה ביותר להגדיר ולקבל מצבים מסוימים.
• נהל את הרגשות שלך, ונסו לזהות אותם. מה אתה מרגיש? מה אתה עושה עם הרגשות שאתה מרגיש? זהה את הרגשות שלך כדי לתעל אותם בצורה הנכונה, שכן ניהול לא נכון שלהם יוצר הר מגבעת חפרפרת. הדברים ייראו גרועים ממה שהם באמת.
• הביעו את מה שאתם מרגישים וחפשו עזרה מהסובבים אתכם. ספר להם מה קורה לך. שיתוף במה שמדאיג אותך יכול לעזור לשחרר את כל הייסורים שאתה מרגיש ולנקות ספקות רבים.

כפי שאמר גולמן, " כל רגש מניח אותנו לפעול בדרך אחרת; כל אחד מהם מכוון אותנו לכיוון שבעבר איפשר לנו לפתור בצורה נאותה את אינספור האתגרים שהקיום האנושי שלנו היה נתון להם ".

זו הסיבה שאפילו אמביוולנטיות רגשית יש להקשיב ולנהל.