החשיבות של להיות חמלה עם עצמך
להיות חמלה עם עצמך זו לא אנוכיות. לכל פרט יש את הזכות לתרגל טיפול עצמי המאפשר לו לסלוח על טעויות בעבר ובהווה, לקבל עידוד ברגעים קשים, או להתייחס לעצמו בכבוד. מכיוון שאף אחד לא נכנס לזה בספר הידע שלו, חשוב ללמוד איך לטפח אותו.
ב- The decameron, בוקאצ'ו אמר ששום דבר לא הפך אנשים לאנושיים יותר מאשר להרגיש חמלה כלפי הסובבים אותם. איכשהו, הן מבחינה תרבותית והן מבחינה חברתית, הוטבע בנו הרעיון שהמימד הזה תמיד הולך מבפנים החוצה. ובכן, זה נכון שטוב לחוש אמפתיה כלפי הסובלים, כי זה עושה אותנו אצילים יותר. עם זאת, יש פרט חשוב לא פחות שרבים מתעלמים ממנו.
חמלה חייבת להקרין גם כלפי עצמו. לעשות זאת הוא בריא, קתרזי ואפילו הכרחי. יש המגדירים זאת כסוג של "נרקיסיזם בריא", למעשה. מה שזה לא יהיה, התחום הפסיכולוגי הזה חורג הרבה מעבר לאהבה עצמית; זה נותן לו תמיכה, מומנטום ומשמעות. בואו נעמיק קצת יותר בנושא זה.
להיות חמלה עם עצמך: המפתח לרווחה פסיכולוגית
זה דבר אחד לאהוב את עצמך ודבר אחר לאהוב את עצמך היטב וכפי שמגיע לך. לא כל אהבה עצמית היא בריאה כי יש הרבה אגו ותפיסות עצמיות מוגזמות שממצבים את עצמם בנרקיסיזם מזיק שבו אף אחד אחר לא קיים או חשוב בעולם. כמו כן, בחיי היומיום, זה די נפוץ לראות אנשים מתייחסים לעצמם ללא החיבה והכבוד שהם צריכים לגלות לעצמם.
לעבור בעולם עם הערכה עצמית מרופטת מפנה את מקומו לצללים של דיכאון ובעיות פסיכולוגיות אחרות. מצד שני, גברים ונשים שאינם מסוגלים לשלוט בדיבור עצמי שלילי, מאשים ומזיק, חייבים תמיד להתמודד עם סבל נפשי. הם יחמיצו הזדמנויות, יבנו מערכות יחסים אומללות, ולעתים רחוקות ישיגו הגשמה אישית.
להיות חמלה עם עצמך זה לא מעשה של חולשה. לפעמים, קשה לנו לפנות את מקומם לתחושה הזו, כי אנחנו מקשרים חמלה עם רחמים, לתחושה שלעתים קרובות היא ריקה, פסיבית ומורכבת בין עצב ורוך כלפי משהו או מישהו.
זה מאוד עצוב. האמת היא שרוב האנשים עיוותו את הממד הזה עד לנקודה שבה הם מרגישים לא בנוח כשהם חווים אותו. לכן, יש צורך לנסח אותו מחדש ולתת לו את החשיבות הראויה.
החשיבות של להיות חמלה עם עצמך
קריסטין נף הגדירה את המונח חמלה עצמית ותיארה את התועלת שלו לרווחה פסיכולוגית. לפי עבודת המחקר שלה, המבנה הזה משתווה לתרגול של מיינדפולנס. בואו נזכור שמחקרים מדעיים תומכים בתועלות בריאות הנפש שיכולות להיות לתרגול זה.
להיות חמלה עם עצמו הוא, מעל לכל, קבלת חוסר השלמות של בני אדם. זו ההבנה שאנשים ניתנים לטעויות, עושים טעויות ולומדים כיצד להגיב אליהם באדיבות ובחיבה. יש הרבה סיבות למה צריך לפתח את זה:
- אוניברסיטת דיוק (אירופה) ציינה משהו מעניין במחקר. לאנשים שמיישמים חמלה עצמית בחיי היום-יום שלהם יש אינטליגנציה רגשית טובה והם מרגישים יותר מרוצים מהחיים.
- מצד שני, חמלה עצמית הוכחה גם כמתאמת עם שכיחות נמוכה יותר של דיכאון וחרדה. זו עובדה רלוונטית ששווה להתייחס אליה.
- אלו המסוגלים לכבד ולחבב את עצמם ברגעים קשים מעצבים דיאלוג פנימי לא שיפוטי, כזה שאינו מבקר ומאפשר להם לקבל את עצמם כפי שהם.
- כמו כן, מעניין לציין שאנשים שמתרגלים חמלה עצמית אינם דואגים בדרך כלל יתר על המידה ואינם שוקעים בהרהורים שליליים המפחיתים את הרווחה הפסיכולוגית (קריגר, אלטנשטיין, באטיג, דוריג והולטפורת', 2013).
מרכיבים של חמלה עצמית
ספרים ומחקרים על חמלה עצמית הפכו רלוונטיים יותר בשנים האחרונות. אנחנו כבר יודעים שהנעת חולים עם דיכאון להיות יותר חמלה עצמית יכולה לשפר את התקדמותם ואת ההחלמה המתקדמת שלהם.
מחקרים כמו זה שנערך באוניברסיטת ציריך, למשל, מדברים על כמה מועיל לכלול אותו בטיפול קוגניטיבי התנהגותי. עם זאת, זה די מעניין לזכור את המרכיבים המעצבים את הפעלת החמלה העצמית:
- היכולת לדבר בחביבות עם אחרים ועם עצמך.
- לשפוט את עצמו לחיוב.
- להיות מודע לכך שבני אדם אינם מושלמים או בלתי פגיעים.
- הבינו שסבל, טעויות ואובדן הם חלק מהחיים.
- להיות חמלה עם עצמך מרמז לדעת להעריך ולאהוב את עצמך.
- מיינדפולנס מאפשר לאנשים לפתח מימד זה בצורה יעילה יותר.
להיות חמלה עם עצמך: מפתח להיות עצמאי
להיות חמלה עם עצמך זה ההפך מלהחשיב את עצמך כחלש או שביר. זה להבין כמה אדם שווה. בתורו, זה אומר להיות סובלניים לטעויות שלנו ולאמץ את הפצעים הפנימיים שלנו כדי לתת לנו עידוד ולהמשיך להתקדם.
כמו כן, חשוב לקחת בחשבון פרט מעניין לא פחות. חמלה עצמית מגבירה את העצמאות כדי לאמת רגשות, צרכים והערכה עצמית. כשאתה יודע מה מגיע לך, אתה מפסיק להיות תלוי בתשומת הלב והביטחון של אנשים אחרים. אתה אולי מעריך את זה, אבל אתה כבר לא צריך שאנשים יגידו לך.
לסיום, לתת לעצמכם רשות להיות לא מושלמים ולהמשיך לאהוב את עצמכם בכל מצב ונסיבות הוא תרגיל בריא ששווה לתרגל. היום זה יום טוב להתחיל בו!
