גלה את הילד הפנימי שלך
אנו משתמשים במונח " ילד פנימי " כדי להתייחס לדימוי שיש לנו על עצמנו, בכל הנוגע לרגשות שלנו, לערכים ולהכרה ביכולות שלנו. זו גם היכולת שלנו לגלות להרגיש סיפוק מהיותנו מי שאנחנו.
הילד הפנימי שלנו מתפתח לאורך ילדותנו ומתקיים לאורך כל חיינו. זה מתעורר ברגעים של סבל, של כאב או צרות. באופן כללי, אנו חשים זאת בעיקר במצבים של קונפליקט או חסימה רגשית, במיוחד כאשר הדברים הללו לא נפתרו בילדותנו. אבל לא הכל אבוד או לא פתור. אנחנו יכולים לשחזר את הרווחה הפנימית שלנו ולבנות מחדש את התמונה שיש לנו על עצמנו.
ילדות, שלב של חקר
במהלך הילדות מתפתחת התפיסה העצמית שלנו. במילים אחרות, זה כאשר אנו יוצרים את עצם התמונה שיש לנו על עצמנו. זה מבוסס במידה רבה על מה שהורינו והמבוגרים בחיינו מקרינים עלינו, וגם דרך החוויות שלנו והנסיבות שאנו נתקלים בהן.
כשאנחנו צעירים, המבוגרים בחיינו הם כמו מראות. בהם, אנו רואים לראשונה מי אנחנו. דרכם אנו מסוגלים לזהות את עצמנו ולדעת מי אנחנו. לפעמים, גם כשההורים או האפוטרופוסים שלנו מקווים לתת לנו את הטוב ביותר שהם יכולים, אנחנו לא בהכרח מקבלים את זה. כשאנחנו ילדים, לעתים קרובות אנחנו לא יודעים מה אנחנו צריכים. אנחנו לא יודעים איך לבקש את זה, ולא תמיד ההורים שלנו או מבוגרים אחרים יכולים לדעת בדיוק מה זה.
לכן, אנו יכולים לגדול עם פערים רגשיים מסוימים, כאב ועצב מסוימים, ואפילו טראומות ילדות. הטראומה הזו יכולה להיות לא מודעת, מדוכאת, ולהשאיר חותם, גם אם אנחנו אפילו לא יודעים שהיא שם.
לאבד ילדות
כשהילדות אינה תקופה מאושרת, אנו גדלים חסרי סיפוק רגשית. אנו גדלים לבגרות מבלי לפתור קונפליקטים בילדותנו. יכול להיות שהסיבה לכך היא שהם בתת מודע, אבל התחושה הזו של חוסר שביעות רצון אישית תיגרר מהילדות לבגרות.
לעתים קרובות, כשאנחנו נכנסים לבגרות, אנחנו לא זוכרים את החלקים השונים של הילדות שלנו. זה כאילו יש לנו אמנזיה סלקטיבית. זה יכול להיות סימפטום של קונפליקטים פנימיים לא פתורים.
נאבד את הילד הפנימי שלנו. לא נוכל לגלות תחושת סיפוק פנימית. כשאנחנו הופכים למבוגרים, אנחנו מאבדים את כל התקווה התמימה שהיתה קיימת בילדות. אין לנו פרויקטים; אין לנו חלומות. אין לנו עוד מוטיבציה לשחק ולהשתמש במשחקים כהסחת דעת או דרך להעביר את הזמן. אז, החיים הופכים לאפאתיים, רציניים, עצובים ומלאי חוסר שביעות רצון.
"במשחק, ורק במשחק, הילד או המבוגר כאינדיבידואלים מסוגלים להיות יצירתיים ולהשתמש בכל אישיותם. רק עם היותו יצירתי יכול היחיד לגלות את עצמו".
-דונלד ויניקוט-
הילד הפנימי של כל המבוגרים
בהגיעו לבגרות, לאחר שהייתה לנו ילדות מספקת, וללא הפרעה כלשהי, הילד שהיינו ימשיך להיות נוכח בהוויה שלנו. הילד הזה יופיע ברגעים של כיף. הילד הזה יגיע לשיא ברגעים של תקווה וחלומות ילדותיים. הילד הזה ימצא הנאה בדברים הכי קטנים, ויתפתח דרך משחק כמבוגר. זוהי גם דרך לשמור על משחק נעורים נוכח בבגרות.
אפשר לומר שלמרות כל הבעיות הנלוות לחיים הבוגרים, החיים עצמם יכולים להמשיך להיות מהנים, מפתיעים ומלאי תשוקה ואושר. זה שאנחנו עכשיו מבוגרים לא אומר שהחיים חייבים להימשך בלי כיף, ובלי חלומות.
"אני מסתכל עליך, אני מסתכל עליך מבלי להתעייף מלהסתכל, ואיזה ילד יפה אני רואה מבעד לעינייך."
-גבריאלה מיסטרל-
גלה את הילד הפנימי שלך
לגלות את הילד הפנימי שלך פירושו לקבל ולאמץ את מי שאתה. אתה חייב להעריך את עצמך ולאהוב את עצמך. הכירו את היכולות שלכם ואת היכולת שלכם לעשות ולגלות דברים חדשים, ולהמשיך לחלום. בעשיית כל זה, אתה יכול לבנות מחדש את שביעות הרצון האישית שלך ולגלות אושר אמיתי.
השלבים הבאים יכולים לעזור לך לגלות מחדש את הילד הפנימי שלך:
- דמיינו את הילד שהיית ודמיינו את עצמכם דואגים ואוהבים את הילד הזה.
- זכור מה אהבת ומה עניין אותך כילד. הרשה לעצמך את הלייקים והתחומי עניין האלה עכשיו, כמבוגר. הרשו לעצמכם ליהנות מהרגעים הללו, ולהעביר אתכם חזרה לילדותכם.
- שחקו, השאירו את החלומות שלכם בחיים וחקרו את הפרטים הקטנים שלהם. עשה את מה שאהבת לעשות בילדותך, אבל התאימו את הפעילויות לחיים הבוגרים שלכם.
- חייך, צחק, קבל וסלח לאנשים מילדותך שאולי גרמו לך לכאב.
- תארו לעצמכם מה הייתם רוצים לשמוע בילדותכם. הביעו את המחשבות והרגשות הללו בעצמכם, כמבוגר.
- תקשיב ללב שלך ולמה שאתה מייחל לו. זכור את הרצונות הללו.
- תשמור על עצמך, תשמור על עצמך, תאהב את עצמך והעריך את עצמך.
"אנחנו צריכים להקשיב לילד שהיינו פעם ושעדיין קיים בתוכנו. הילד הזה מבין דרך רגעים קסומים".
-פאולו קואלו-