חלימה בהקיץ לא מסתגלת
חלימה בהקיץ לא מסתגלת מגדירה תסמונת מוזרה. האדם שסובל ממנה מבלה חלק ניכר מזמנו שקוע בפנטזיות שלו ובמנותק לחלוטין מהמציאות. למרות שכולנו חולמים בהקיץ, יש כאלה שעושים זאת בצורה מוגזמת. החלום המוגזם הזה מבודד אותם, והם עלולים להתחיל להזניח מזון, אחריות ומערכות יחסים.
כאשר אנו מדברים על תסמונות, אתה עלול להרגיש מודאג, לחשוד שאנו מתחילים לראות פתולוגיות בהתנהגות רגילה לכאורה. במובן זה, הבה נבהיר תחילה שכל התנהגות מתחילה להיות מנותחת מנקודת מבט קלינית כאשר היא מתחילה להפריע לחיים הנורמליים של האדם.
כאשר אדם משתמש בפנטזיות ובחלומות שלו כדי לבודד את עצמו מהמציאות למשך שעות או לברוח מקונפליקט רגשי וטראומה עד כדי הזנחה עצמית, אנו עומדים בפני התנהגות פסיכופתולוגית.
לחלום בהקיץ, לכן, אין בעיה. כל עוד אנחנו מבצעים יום תפקוד מלא, כלומר. 95% מהאוכלוסייה נכללים בקטגוריה זו. יתרה מכך, כולנו מפנטזים, ובאמצעות פנטזיות אנו מניעים אינסוף אזורי מוח המעצימים את הזריזות המנטלית שלנו. לפיכך, מבנים כמו קליפת המוח הקדם-מצחית, המערכת הלימבית ואזורים שונים בקליפת המוח המתייחסים למידע חושי עוזרים לנו להרהר באזורים מסוימים בחיינו, להזין פרויקטים חדשים ולשפר את מצב הרוח שלנו.
בדרך כלל, חלומות בהקיץ הם רגעים קטנים בימינו הפועלים כ"איפוסים" נפשיים. כמקלט רגעי המסייע לרווחתנו. עם זאת, הבעיה האמיתית מגיעה כאשר אנו מעדיפים את העולמות הפרטיים הללו על פני החיים האמיתיים. למעשה, מאחורי ההפרעה של חלומות בהקיץ יש בדרך כלל בעיות אחרות ונלוות. זה יכול לכלול טראומות שונות, הפרעות אובססיביות-קומפולסיביות, קונפליקטים בסיסיים...
הבה נסתכל על כמה נתונים נוספים להלן
הפרעת חלומות בהקיץ מוגזמת או לא מסתגלת: מאפיינים
הפרעת חלומות בהקיץ מוגזמת אינה מופיעה (עדיין) במדריך האבחון והסטטיסטי של הפרעות נפשיות (DSM-V). הוא צפוי להופיע במהדורות עתידיות ככל שיצוצו גישות מחקר וטיפוליות נוספות. זה היה, למעשה, בשנת 2002 כשהפסיכיאטר אליעזר סומר, מאוניברסיטת חיפה בישראל, דיבר על כך. הוא קרא לזה ותיאר את התסמינים הקשורים אליו.
התסמינים כוללים את הדברים הבאים:
- חולים אלה הם חולמים; חולמים מסוגלים ליצור דמויות משלהם ולשקוע בסיפורים מורכבים, מפורטים וחיים מאוד.
- הפנטזיות האלה מפריעות לחיים האמיתיים. כל גירוי יומיומי יכול להוות טריגר ליצירת סיפור חדש, נרטיב פנימי חדש שאפשר לצלול בו מבלי לקחת בחשבון מה הם עושים באותו רגע.
- הם מזניחים אחריות, כולל מזון והיגיינה.
- הם מתקשים לישון בלילה.
- כאשר הם ערים, הם בדרך כלל מבצעים תנועות חוזרות או סטריאוטיפיות, כולל הבעות פנים.
- הם בדרך כלל מדברים או ממלמלים בקול נמוך במהלך הפנטזיות הללו, ומביימים את ההופעה שלהם.
- הפנטזיות האלה יכולות להימשך שעות. הפסקתן וחזרה למציאות מקנה חרדה גבוהה, בדומה לכל התמכרות.
מה עומד מאחורי חלימה בהקיץ לא מסתגלת?
כפי שציינו, הפרעה זו נמצאת עדיין בשלב של תיאור וניתוח. עם זאת, ישנם פסיכיאטרים ופסיכולוגים רבים המטפלים בחולים אלו מדי יום בהתייעצויותיהם. אנו יכולים גם לראות כיצד מאמרים מתפרסמים לעתים קרובות כדי לעדכן נתונים וגישות טיפוליות. לכן, הפרעה זו מתוחמת יותר ויותר והפרקטיקה המקצועית מאמתת את המידע שבידינו.
ההפרעה של חלימה בהקיץ לא מסתגלת לעולם לא באה לבד. הפרעות אחרות או בעיות בסיסיות מלוות אותו בדרך כלל. הם הבאים:
- אנשים שסבלו מהתעללות או שחוו סוגים אחרים של מעשים טראומטיים בזמן כלשהו בחייהם.
- חולים עם דיכאון יכולים גם להראות הפרעות מוגזמות של חלימה בהקיץ.
- הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית
- הפרעת אישיות גבולית או הפרעות אסוציאטיביות
- כמו כן, נצפה שאנשים על הספקטרום האוטיסטי נוטים למצב מסוג זה
טיפול בהפרעת חלימה בהקיץ לא מסתגלת
איש המקצוע שעובד עם מטופל עם הפרעת חלומות בהקיץ לא מסתגלת ינסה קודם כל לברר בדיוק מה הסיבה הבסיסית להפרעה. האסטרטגיה הטיפולית, לפיכך, לא תהיה זהה עבור מישהו עם דיכאון כמו עבור מישהו עם הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית. זה האתגר ונקודת המוצא שממנה להתחיל לגשת להפרעה זו.
מעניין גם לדעת שהפסיכיאטר אליעזר סומר פיתח סולם שבעזרתו ניתן לאבחן מצב קליני מסוג זה. ל"סקאלת חלומות בהקיץ לא מסתגלת (MDS)" יש 14 סולמות שבעזרתם ניתן להגדיר הפרעה זו. זה שימש להבדיל מצב זה מהפרעות אחרות כגון סכיזופרניה או פסיכוזה.
מצד שני, הטכניקה הפסיכותרפויטית EMDR (אי-רגישות ועיבוד מחדש של תנועת עיניים) מדגימה יעילות גבוהה בטיפול בהפרעה זו. זוהי גישה מעניינת שבעזרתה ניתן לפתור את הקשיים הרגשיים הנגרמים מאירועים טראומטיים. הוא נוצר בשנת 1987 על ידי פרנסין שפירו.
"לפעמים, המוח מקבל מכה כזו שהיא מתחבאת בבידוד של עצמו. לפעמים, המציאות היא רק כאב, וכדי לברוח מהכאב הזה, המוח צריך לנטוש את המציאות."
-פטריק רוטפוס-
כמו כן, פסיכולוגיה קוגניטיבית התנהגותית היא גם טיפול יעיל. עם טיפול זה, המטרות הן הבאות:
- לחבר את האדם עם המציאות.
- קדם פעילויות מוסדרות ובקרת זמן.
- זהה גירויים שיוצרים חלומות בהקיץ.
- שפר את תשומת הלב.
- שפר הרגלי חיים בריאים.
- לקדם תחומי עניין המשלבים את המטופל בדינמיקה היומיומית.
לסיום, חשוב לדעת מתי התנהגויות מסוימות מרחיקות אותנו מהאחריות שלנו ומההזדמנות ליהנות מחיים מלאים, מאושרים ואחראים. חלימה בהקיץ מוגזמת יכולה לפעמים להיות "סם" שאנו משתמשים בו כדי לבודד את עצמנו ממציאות שפוגעת בנו או שאיננו מוצאים לה משמעות.
