בדידות יכולה לשפר את מערכות היחסים שלנו

אנו מבלים את ימינו מוקפים באנשים, בין אם זה פיזי או וירטואלי. בעבודה, בבית, בשעות הפנאי... האמת היא שלא נפוץ שאנחנו עושים פעילויות לבד, בין אם זה הולך לקולנוע, שתיית קפה או טיול. וכשאנחנו לבד, לא לוקח הרבה זמן עד שנוציא את הטלפונים כדי לראות את החדשות האחרונות או העדכונים של זרים.

לבלות בחברת אחרים זה בריא ומערכות יחסים הן מה שנותנות לחיינו משמעות, אבל הבעיה מגיעה כשאנחנו מבלים כל כך הרבה זמן בליווי אחרים עד שאנחנו כבר לא מסוגלים להיות לבד עם עצמנו. אנחנו משתעממים, לא נוחים, עצבניים...ואנחנו צריכים לפנות להקיף את עצמנו עם אחרים.

המינון הנכון של בדידות מועיל מאוד. מידה מסוימת של בדידות היא לא רק הכרחית לביצוע פעילויות מסוימות, אלא היא גם יכולה אפילו לשפר את היחסים החברתיים שלנו מכיוון שהיא נותנת לנו את המרחב הנפשי להתנתק מאחרים ולהתחבר לעצמנו.

הבדידות מאפשרת לנו להתחבר מחדש לעצמנו

כאשר אנו מבלים כל שנייה ביום שלנו במגע עם אנשים אחרים, בין אם זה פיזי או וירטואלי, אנו חשופים כל הזמן למחשבות חיצוניות, שיפוטים וציפיות. זה לא שלילי. בני אדם הם יצורים חברתיים ויש צורך לדעת ולהיות משולבים עם הסביבה שלנו. אבל זה גם הכרחי לנו להתחבר מחדש לעצמנו.

רגעי בדידות מאפשרים לנו להרהר בסביבות החברתיות שבהן אנו מעורבים, דעותיהם של אחרים, מגמות, מה החברה מצפה מאיתנו וכו'. ואנו זקוקים לרגעי הבדידות הללו כדי לדעת את דעתנו או עמדתנו האמיתית לגבי ללא הלחץ. מבט מבחוץ יכול לפעמים להפעיל עלינו.

בדידות היא המקום להכיר ולחקור את האהבות והתחביבים שלנו

דבר נוסף שנוטה לקרות כשאנחנו מבלים יותר מדי זמן מוקפים בחברה הוא שאנחנו עוברים מפעילות אחת לאחרת, ואם אי פעם נסיים בלי תוכנית, למשל, במוצאי שבת, אולי אפילו נרגיש רע בגלל אנחנו כבר לא זוכרים איך לבלות לבד.

זמן לעצמנו מדי פעם מאפשר לנו לחקור את העדפות הפנאי האישיות שלנו. אנחנו יכולים לצפות בסרטים או תוכניות שרק אנחנו אוהבים, לקרוא ספרים, לכתוב, לטייל בעיר, לבשל, לעשות אמבטיה מרגיעה... כמות הדברים השונים שיכולנו לעשות היא אינסופית.

בילוי בשעות הפנאי עם עצמנו הוא דרך לדאוג לעצמנו ולשלוח לעצמנו את המסר שאנחנו עצמאיים. חוץ מזה, בפעילויות אלו נוכל למצוא רעיונות והמלצות שנוכל לחלוק אחר כך עם אחרים.

הבדידות נותנת לנו מקום להתבוננות פנימית

רק בבדידות נוכל להרהר בחיינו, בערכים ובפרויקטים שלנו, במעלות ובפגמים שלנו. בדידות היא המרחב להתבוננות פנימית, לחשוב על עצמנו ועל מערכות היחסים שלנו ולמצוא דרך להשתפר. בלי רגעי ההתבוננות האלה, לעולם לא נדע איפה אנחנו ולאן אנחנו רוצים להגיע.

חוץ מזה, החיים החברתיים מלאים בקונפליקטים, מכיוון שקונפליקט הוא חלק הכרחי מיחסים אנושיים. חשוב לדבר עם אחרים כדי להכיר נקודות מבט אחרות ולא ללכת לאיבוד במחשבות שלנו. אבל חשוב גם לקיים רגעים של הרהור בבדידות, שבמהלכם נוכל לחשוב בכנות כיצד אנו פועלים במהלך הקונפליקטים הללו וכיצד נוכל לפתור אותם.