טכניקת ההזמנה: איך אנחנו מרשים לעצמנו להיעלב
הפסיכולוגיה תמיד מתכוונת להעצים את המטופל לקחת את מושכות חייו שלו ולא לתת לרגשות או למצבים חיצוניים לקחת את כל השליטה. הרעיון הוא לעודד קבלה ללא תנאי: של עצמך, של אחרים ושל החיים בכלל. כך כל מה שקורה לנו משפיע עלינו במידה הנכונה: לא יותר ולא פחות.
זה לא קשור להתאמה, כפי שאנו עשויים לחשוב. להיות קונפורמיסטי, כפי שהשם מרמז, מעגן אותנו באזור הנוחות שלנו. במה שאנחנו יכולים לשלוט. אבל זה לא מלמד אותנו קבלה. אנחנו עדיין מפחדים לפרוש כנפיים ולגלות את הקסם שהחיים מחכים לנו.
אנחנו לא רוצים קונפורמיסטים. אנחנו אוהבים אנשים נלהבים שקופצים עם הראש לחיים. אנשים עם מטרות, רצונות וחלומות להגשים. האנשים האלה בוגרים רגשית. הם יכולים לווסת את רגשותיהם ולשלוט בדרכם לפרש ולתפוס את העולם. הם יכולים לקבל תבוסה, כישלון וביקורת כחלק נורמלי מהחיים.
כמה פעמים כעסנו בגלל שמישהו אמר לנו משהו רע או התייחס אלינו בצורה לא הוגנת? כמה פעמים האשמנו אחרים ברגשותינו? כולנו עשינו את הטעות הזו. אבל הרגשות שלנו הם שלנו בלבד. כשאנחנו מרגישים לא טוב רגשית, זה בגלל שהחלטנו להיות כאלה.
אתה, לא אחרים, גורם לעצמך להרגיש פגוע
זה נכון שאף אחד לא אוהב להדגיש פגם או להיזכר בטעות. אף אחד לא אוהב ביקורת, באופן כללי. אנשים מעדיפים חנופה ושבחים כי זה גורם לנו להרגיש מקובלים. האישור נותן לנו הנאה רבה. למעשה, זה מגרה את מרכז התגמול של המוח שלנו, עד כדי כך שאנחנו יכולים להתמכר לאישור. ביקורת ודחייה עלולות לגרום לנו לחוש חרדה, דיכאון או כעס.
ברור שאנחנו לא רוצים להרגיש את הרגשות האלה. נעדיף להימנע מהם בכל מחיר. הבעיה היא שהדרך שבה אנו בוחרים להימנע מהם היא בדרך כלל לא הטובה ביותר.
כאשר אנו שומעים הערה שלילית על עצמנו, הדבר הראשון שאנו בדרך כלל עושים הוא להתגונן. אנחנו מנסים להצדיק את עצמנו, לתת הסברים או להחזיר את הביקורת כלפי האדם שנותן אותה.
למה אנחנו עושים את זה? כי אנחנו נעלבים, לא ממה שהם אמרו, אלא כי אנחנו מאמינים שמה שהאדם הזה אמר עלינו הוא האמת. אנחנו יכולים להכחיש את הביקורת שלהם אבל, עמוק בפנים, אנחנו מאשרים אותה.
נניח שאנו קונים לביקורת של אחרים. אנחנו מאמינים להם. אנו הופכים אותם לשלנו ומשלבים אותם בתפיסת העולם שלנו כאמיתות, ומאפשרים להם לשנות את אופן החשיבה שלנו. החלטה זו פירושה שאנו נותנים לעצמנו להיות בובות, נשלטות על ידי דעותיהם של אחרים.
לכן, לא אחרים פוגעים בנו. לסובבים אותנו יש זכות להביע את דעתם. להיפך, אנו עצמנו אחראים בסופו של דבר לתפוס את הדעות הללו ולהאמין בהן.
אתה לא מוצא את זה מעניין שזה לא קורה עם שבחים כל כך הרבה פעמים? אנחנו בדרך כלל לא קונים למחמאות כמו שאנחנו עושים ביקורת. אבל אם מישהו אומר לנו משהו שלילי, אנחנו מחזיקים אותו מיד.
טכניקת ההזמנה: האם אתה מקבל?
טכניקת ההזמנה משמשת בטיפול כדי להדגים למטופל את כל מה שלמעלה. בודהה אמר: "אם מישהו מציע לך מתנה ואתה מסרב לה, למי היא שייכת?" כמובן, זה עדיין האדם שרוצה לתת לנו את המתנה. ובכן, אותו דבר קורה עם ביקורת.
עלבונות, ביקורת והערות רעילות הם כמו מתנות: אם אתה מרים את זה, אתה מקבל את זה; אם לא תרים אותו, מי שמעליב אותך ישמור אותו.
אם יש אנשים שמחליטים לבזבז עלינו את האנרגיה שלהם בהיותם שליליים, זו הבעיה שלהם. אנחנו לא צריכים לקבל את העלבונות שלהם. אז אם נעשה זאת, זו בעיה שלנו. זה מיותר לנסות לשנות את דעתו של אדם אחר. סביר להניח שזה יהיה בזבוז אנרגיה.
בטכניקת ההזמנה, המטפל מזמין את המטופל להרגיש בצורה מסוימת. לדוגמה, הם עשויים להשתמש בטכניקה זו עם כישלון, אדם רעיל או אינטראקציה שלילית. פסיכולוגים משתמשים בטכניקה זו עבור מטופלים המגיעים למשרדם עם תלונות מסוג זה או כאשר אחרים גרמו לו להרגיש אומלל.
טכניקת ההזמנה, צעד אחר צעד
- המטפל מציע כרטיס, בדרך הזמנה, שבו נכתב המשפט הבא: "אני, שלך (אמא, חבר, עמית לעבודה וכו') מזמינים אותך להרגיש (חסר תועלת, מכוער, שמן וכו'). האם אתה מקבל את ההזמנה?"
- התחנה הבאה של טכניקת ההזמנה היא שהמטופל יכתוב שהוא לא מקבל את ההרגשה הזו שכן הוא לא חושב שזה מגדיר אותו, אלא שהוא מבין את נקודת המבט של האחר.
- כך המטופל לומד לקבל את עצמו ללא תנאים תוך קבלת דעות של אחרים ולא מנסה לשנות אותן. הכי חשוב הוא שילמד לא להיעלב מקנייה באמונות שאינן שייכות לו.
הקבלה הזו משחררת אותנו מהנטל של לנסות לרצות את כולם, משהו שבאמת לעולם לא נוכל לעשות. יש לתרגל את טכניקת ההזמנה מנטלית כמה פעמים שצריך, בכל פעם שאנחנו נתקלים במישהו ששופט אותנו לשלילה. עם תרגול, ניעלב פחות ופחות, ואפילו נלמד להשתמש בביקורת לטובתנו.
