מיתוסים על אבל: מלכודות בניהול אובדן
יש הרבה אבל כמו שיש אבדות חשובות, וכל אדם עובר את זה אחרת. עם זאת, כפי שקורה עם תופעות אחרות, ישנם כמה מיתוסים על אבל שצריך להבהיר, במיוחד בגלל שהם מתנים את הרגשות שמגיעים עם האבל.
רבות מהאמונות שלמדנו במהלך החיים נוצרות על ידי מיתוסים על אבל שהופכים אותנו לפגיעים. להיות מודעים לכאב הנגרם מאובדן לא מחלישה אותנו, היא עוזרת לנו לקבל את התגובה האנושית והסתגלנית הזו כמשהו טבעי.
מיתוסים על אבל
אובדן, וכל מה שמגיע איתו, הם חלק מהחיים. אף על פי כן, לעתים קרובות אנו מבינים את האבל שמגיע עם אובדן. לכן יש צורך לבחון את המיתוסים על כך שעדיין קיימים בלא- מודע הקולקטיבי:
- אתה חייב להיות חזק. הבה נגרש את הרעיון שעצב הוא הרגשה של החלש, של הפחות עמיד. כדי לא להציג את דמותו של מישהו שביר, אנחנו עוטים מסכה בזמן שאנחנו מתפוררים בפנים. יתרה מכך, אנחנו עושים את זה בצורה כל כך מסודרת שאנחנו הופכים את האמפתיה אלינו לבלתי אפשרית, מה שמוביל לכך שאנשים פחות יעזרו לנו.
- אבל הוא כמו דיכאון. נכון שלשניהם יש קווי דמיון, כמו בכי, עצב עמוק, אדישות וניתוק אבל זכרו שאבל הוא רק תגובה נורמלית על אובדן משמעותי.
- אבל מתרחש רק כאשר אדם אהוב מת. אבל הוא תגובה נורמלית על חווית כל סוג של אובדן: זוגיות, חיית מחמד, בריאות, חפץ ועוד הם כל מיני סוגים של אובדן שיכול להניע תהליך אבל. לעתים קרובות, כל סוגי האבל האלה "מושתקים" אפילו יותר, פחות מודים, משתקים יותר.
- טיפול תרופתי הכרחי כדי להפחית את הכאב והחרדה הקשורים לאבל. זו לא מחלה שצריך לרפא, והרגשות הקשורים אליה הם נורמליים לחלוטין. במקרים מסוימים ניתן להצביע על טיפול תרופתי אך התסמינים הרגילים הם סימן של צורך בסבלנות ואהדה.
- עדיף לא לדבר על זה. חברים חושבים שהדרך הטובה ביותר לעזור היא הימנעות מהנושא והסחת דעתו של האדם. במציאות, אנשים שסובלים בדרך כלל רוצים וצריכים לדבר על האובדן שלהם.
אמונות שגויות אחרות לגבי אבל
הנה כמה מיתוסים אחרים או דברים רגילים שאנו שומעים במהלך האבל שאנו לא נתקלים בהם לעתים קרובות כל כך, אך עדיין קיימים:
- אם אתה לא בוכה, אז אתה לא ממש עצוב על האובדן. בכי אינו התגובה היחידה של גופנו כאשר אנו מאבדים משהו, והוא גם אינו ביטוי הכרחי של עצב. אנשים יכולים להרגיש כאב עמוק ולהראות אותו בדרכים רבות אחרות.
- אבל הוא תהליך ליניארי. מחברים רבים הציעו "שלבים משותפים" בו, אבל זה עדיין משהו מאוד אישי.
- אבל ואבל הם אותו דבר. האבל הוא על החוויה שלנו וזו התגובה האישית שלנו לאובדן. אבל הוא הביטוי החיצוני של אבל, התגובה החברתית שאנו חולקים בגלוי עם אחרים.
- כשהמוות הוא "טבעי", הוא אינו גורם לצער. מותו של זקן עשוי להיות צפוי יותר; עם זאת, זה לא אומר שתהליך האבל יהיה פחות קשה.
- אתה חייב להמשיך. בדיוק כפי שאנו מסתגלים לתהליך האבל, נשתלט שוב על חיינו, אך הקשר עם מה שאיבדנו תמיד יישאר בזיכרון שלנו ובלב שלנו.
- מי שבוכה הכי הרבה הוא זה שמתאבל הכי הרבה. האבל אינו מצמצם את עצמו רק לעצב ובכי. תהליך זה כולל גם אשמה, זעם, פחד, מבוכה ועוד. בין היתר עשויים להופיע גם רגעים של שמחה ושלווה.
- הזמן מרפא הכל. אבל הוא תגובה מסתגלת שלעולם לא נגמרת באמת, אנחנו לומדים לחיות איתו לאורך זמן. אבל כמה רגשות עשויים לצוץ מחדש בכל רגע תוך כדי היזכרות באובדנו.
שקרים אחרים שאנו מספרים לעצמנו
- להלחם באש באש. ביטויים כמו "יש הרבה דגים בים" מלמדים אותנו שכדי להתגבר על אובדן צריך להחליף אותו, אבל זו טעות ענקית. החלפה לא תספק את ההקלה שאנו מבקשים.
- עדיף לא לדעת את פרטי האירוע או לראות את גופת המנוח. ידיעת הפרטים הקשורים למותו של אדם אהוב עוזרת לנו לקבל את מציאות האובדן ומפחיתה את הבלבול. אולם, נכון שבמקרים "מזעזעים" עלינו להסביר מילולית ובזהירות רבה לאחרים למה הם צריכים לצפות.
- האמונה שלראות את הנפטר פירושה שאתה מאבד את דעתך או בדיכאון חמור. בהתחלה זה קצת נפוץ לראות או להרגיש את האדם המת. עם זאת, חשוב מאוד לשים לב לסימנים הללו ולחפש עזרה מקצועית אם זה נוח.
- ככל שאהבת אותם יותר, כך יהיה קשה יותר להתגבר עליהם. אין כללים לתהליך האבל, שכן מדובר בחוויה אישית שתלויה בהמון גורמים, לא רק באהבה.
- על האדם האבל לחזור במהירות לפעילותו. "כמה שיותר עסוק יותר טוב". זה נוח שלאדם לוקח קצת זמן להרהר. חזרה מהירה לפעילויות יומיומיות עשויה להשפיע על האבל, ולמנוע ממנו לקרות בצורה משביעת רצון.
- ילדים אינם מסוגלים להבין את המוות. עדיף להכחיש הכל ולהגן עליהם מהמציאות. ילדים מתעדכנים במהירות לתגובות הרגשיות של אנשים ולחשוב שהם לא יודעים מה קורה זו טעות גדולה. חשוב שילדים יעברו את תהליך האבל במקביל לכל השאר במשפחה.
שבירת המיתוסים האלה על אבל חשובה כדי לעזור לאנשים להתמודד עם התהליך הטבעי הזה. הדרך שמובילה לריפוי הכאב שנגרם עקב אובדן פירושה לנוע לעבר הכאב הזה. לאפשר לעצמנו להרגיש את מה שאנו מרגישים ולבטא זאת היא המהות האמיתית של ההתמודדות עם זה.
