5 מיתוסים מוחיים שחשבת שהם נכונים
ברגע שרעיון משתרש בחברה שלנו, קשה מאוד "להסיר" אותו מהמוח שלנו אם תמיד האמנו בו. ואם כבר מדברים על מוח - זה איבר שיש לו הרבה רעיונות שגויים הקשורים אליו. הרשתות החברתיות מלאות ב"מיתוסים של המוח", ולעתים קרובות אנו חולקים את ה"עובדות כביכול" הללו כאשר אנו נפגשים עם חברים או משפחה כדי להפגין את החוכמה הנראית לעין.
הפילוסופית אלנה פסקווינלי הקדישה ספר שלם לטיפול במיתוסי המוח הללו*. המדע הפך לפופולרי מאוד ובימים אלה יש לנו מידע לקהל הרחב כמעט על כל נושא שניתן להעלות על הדעת. אלנה חושבת שהשילוב של מדע וחברה עדיין משאיר הרבה מה לרצות. לפעמים יש חשדנות וחוסר אמון בקרב אנשים, ולפעמים אמונה מוחלטת בנאמר. בכל מקרה, נראה שהמוח האנושי עומד במרכז הרבה מהמחלוקות הללו.
בכל מקרה בלי להכביר מילים, בואו נסתכל על 5 מהמיתוסים האלה.
מיתוסים במוח:
אנו משתמשים רק ב-10% מהמוח שלנו
נכון שלפעמים בני אדם מתנהגים כאילו אין להם מוח בכלל, אבל "הרעיון של 10%" הוא אחד המיתוסים המוחיים הארוכים והמסתוריים ביותר. התעלומה הראשונה היא מאיפה באה האמירה מלכתחילה - אף אחד לא יודע בוודאות.
טכניקות הדמייה העכשוויות מבהירות לנו שאנו משתמשים בכל המוח שלנו. כל חלק בו מופעל בדרך כלשהי על ידי רבים מהמשימות הנפוצות שאנו מבצעים. זה נכון שאנחנו משתמשים במוח שלנו בדרכים שונות ושיכולות קוגניטיביות מסוימות מפותחות יותר אצל אנשים מסוימים מאשר אצל אחרים. עם זאת אין לזה שום קשר לכמות המוח שלנו שנמצאת בשימוש בכל זמן נתון. המיתוס הזה מופרך לחלוטין.
יש לנו מוח שמאל אחד ועוד אחד ימין
זהו אחד המיתוסים המוחיים הידועים ביותר, המומחשים לרוב באמצעות דיאגרמות מוזרות. למעשה, המיתוס הזה חדר לחברה עצמה והציף חלקית גם חלק ניכר מהעולם המדעי. זה בהחלט יכול להיות המיתוס שנכתב עליו הכי הרבה, למרות שהוא לא הגיוני. עד מהרה נוכל לראות שזה שטויות כשאנחנו רואים איך כל המוח מופעל במשימות שכביכול מוגבלות לצד זה או אחר.
אמנם נכון שחלק מהתפקודים תלויים יותר בהמיספרה כזו או אחרת של המוח, אבל הקשרים בין שני ה"חלקים" של המוח הם כל כך מרובים וחזקים שהם לא יכולים לתפקד באופן אוטונומי ומובחן. השימוש בחצי הכדור אינו מגדיר סגנונות למידה או אישיות, מכיוון שאנו אף פעם לא משתמשים רק באחד.
המוח של נשים שונה מזה של גברים
המוח של שני המינים מראה הבדלים אנטומיים. עם זאת, זה יכול להתרחש עם איברים או מאפיינים אחרים, כגון גובה. מחקר שנערך לאחרונה וידוע רבות מצא שלגברים נראה שיש יותר קשרים בחלקים מסוימים של ההמיספרה בעוד שלנשים יש יותר קשרים בין שתי ההמיספרות.
תוצאות אלו משתמשות בשיטות סטטיסטיות שבהן הפרשנות של התוצאות נוטה להיות מוטה, ונראה שהדבר החשוב ביותר הוא כתיבת כותרת המושכת את העין. כך מיתוסים במוח מופצים בקלות רבה כל כך. ההבדלים במחקר זה אינם מסיקים שלגברים ולנשים יש מוח שונה. עם זאת, זה מראה שלגברים ולנשים יש סוגים שונים של קשרים. כמו כן, אופן הפעולה של קשרים אלה יהיה תלוי בפעילויות שהאדם עושה, ולא במינו.
בזכות הפלסטיות הנוירונית הכל אפשרי
המוח שלנו פלסטי, דינמי ורגיש מאוד לפעילויות שאנו מקדישים להן את רוב זמננו. לדוגמה, מחקר שנערך בקרב נהגי מוניות בלונדון הראה שהמוח שלהם השתנה, מתחבר יותר וגדל בגודלם באזורים האחראים להתמצאות במרחב.
עם זאת, לפלסטיות הזו יש גם כמה גבולות. אנחנו יכולים להתקרב לגבולות האלה ככל שנתרגל יותר בהתמחות הספציפית שלנו. בין אם אנחנו נהגי מוניות בעיר גדולה או עובדים במקצוע אחר. פלסטיות יכולה לגרום לאזורים מסוימים במוח שלנו לבלוט יותר, בעוד שאחרים יורדים ליגה.
זה יהיה תלוי בפעילות שלנו, אבל גם בנסיבות, בגירויים ובמצב הפיזי והקוגניטיבי הכללי של האדם. בסופו של דבר למוח של כל אדם יש ארכיטקטורה משלו אשר נוצרת לפי מי האדם ומה הוא עושה. עם זאת, אותה ארכיטקטורה גם מטילה על כל אחד מאיתנו מגבלות שאנו צריכים לחיות איתן.
אנחנו יכולים לשפר את יכולת המוח שלנו עם "אימון מוח"
כאן יש קו דק שעלינו לצעוד בו. באופן כללי, לכל אימון בזיכרון, חישובים מהירים או כל פעילות שמשפרת את הקשב שלנו יש השפעה חיובית מיידית. אבל, השאלה הגדולה היא קשורה לסיבה. האם השיפור הזה באמת תוצר של אימון או פשוט אפקט הפלצבו הקשור לפעילות שעשינו זה עתה?
השאלה הופכת חשובה עוד יותר כאשר אנו לוקחים בחשבון שהאפקט לא נמשך בדרך כלל זמן רב מדי לאחר שסיימנו את הפעילות. מצד שני, במקרים רבים עדיין נכון שתרגול עושה מושלם. אז השאלה הגדולה היא: האם הכישורים שלנו משתפרים או שהאסטרטגיות שלנו?
לדוגמה, אם אנו משחקים שחמט לזמן מה, זה די נורמלי עבורנו לשפר את האסטרטגיה שלנו תוך כדי משחק. נרכוש ניסיון שיראה לנו שאסטרטגיות מסוימות טובות יותר מאחרות. עם זאת, האם העובדה שלזיכרון שלנו יש יותר מידע הקשור לשחמט אומר שאנחנו יכולים לומר שהתהליך הפסיכולוגי הבסיסי הזה השתפר? עם זאת, נראה שבאמצעות אימון קוגניטיבי ניתן להאט את הניוון הטבעי של המוח בגלל הגיל.
תוצאות מוכחות בדמנציה
יש גם תוצאות מוכחות בשיפור אצל אנשים עם מחלות ניווניות, כגון דמנציה. נראה גם שנכון שאימון מועיל מאוד אם אנחנו רוצים לחזור לרמה בסיסית שוב לאחר תקופה של חוסר פעילות בכל נושא נתון. אם נחרוג מהמסקנות ההגיוניות הללו, התוצאות מוטלות, לכל הפחות, בספק.
במאמר זה פירטנו כמה מהמיתוסים הנפוצים ביותר במוח. עם זאת, ישנם רבים אחרים שלא נגענו בהם, ואחרים שעדיין לא גילינו הם מיתוסים כי המדע עדיין לא מצא דרך להגדיר אותם. בכל מקרה, חקר המוח שלנו הוא נושא מרגש מכיוון שזו הטכנולוגיה המדהימה והמושלמת ביותר שהכרנו אי פעם.
* אם אתה שולט בצרפתית, אתה יכול לקרוא הכל ב" Mon cerveau, ces héros, mythes et ráéalité ", מבית ההוצאה לאור Le Pommier.
