למה אנחנו צריכים לישון?
כולם צריכים שינה. יש אנשים שצריכים לפחות 8 שעות שינה בכל לילה, בעוד שלאחרים יש מספיק עם 4 או 5. מה שלא יהיה, האמת היא שאי אפשר לחיות בלי שינה. זה אחד מהצרכים הבסיסיים של האדם. חוסר שינה יכול להיות בעל השפעות שליליות מאוד על הגוף שלנו, ואף עלול לגרום למוות.
כמה ימים של חוסר שינה עלולים להקשות על הגוף. אפילו שינה של כמה שעות ביום יכולה להיות השפעות שליליות עלינו. זה יכול להשפיע עלינו רגשית, פיזית ונפשית. נוסף על כך, כל שעת שינה שאנו מאבדים לא ניתנת להחזרה. אפילו תנומה לא תסיר את ההשפעות של חוסר השינה שלך, וזה באמת יכול להחמיר את המצב.
ברור שאנחנו באמת צריכים לישון, אבל למה זה כל כך הכרחי? מה קורה למוח שלנו בזמן שאנחנו ישנים? מה יקרה אם נפסיק לישון? המדע ניסה לענות על כל השאלות הללו על ידי ניסיון לשחזר את תנאי השינה הטבעית במעבדות שונות. למרות שעדיין יש הרבה מה לגלות, להלן חלק מהממצאים בתחום זה.
מה קורה למוח שלנו כשאנחנו ישנים?
לפני המחקרים הללו, היינו מאמינים שבזמן שאנו נחים המוח שלנו "מנותק". מומחים נהגו לחשוב שהפעילות הנוירונית שלנו נעצרה למעשה. עם זאת, הוכח שזה לא המקרה, ושחלקים מסוימים במוח שלנו עדיין פעילים מאוד בלילה.
ככל שאנו עוברים את שלבי השינה השונים שלנו, פעילות המוח שלנו משתנה. שלב ה- REM הוא המקום שבו מתגלה רוב הפעילות. פעילות זו נרשמת באמצעות התבוננות בגלי מוח – צפייה בתבניות הדומות לתנודות שאנו יכולים לזהות כאשר אנו מנתחים את פעילות המוח של אדם ער. באותו אופן, בשלב השינה האיטית, זוהתה הפעלה בו-זמנית של קבוצות נוירונים כל 4 שניות. זה מראה שהמוח פעיל גם בשלב זה.
לאחרונה התגלה שאחד התפקידים החשובים ביותר של השינה שלנו הוא לגבש למידה. המידע שאנו לומדים במהלך היום מעובד בזמן שאנו ישנים. המוח מבטל את כל המידע המיותר והלא רלוונטי, ומחזק ומסווג את המידע החשוב באמת.
ההשפעות של חוסר שינה
יש מעט אנשים שלא סבלו מנדודי שינה לא על בסיס קבוע או מדי פעם. כאשר אנו לא ישנים טוב במהלך הלילה, למחרת אנו סובלים ממספר תסמינים פיזיים ונפשיים שהופכים את היום לתרגיל הישרדות. התסמינים העיקריים הם של חוסר שינה הם:
נרגנות
עייפות
חוסר ריכוז
מצבי רוח רעים
כאבי ראש
כשלים בזיכרון
אלו, אם כן, חלק מתופעות הלוואי של חוסר שינה. אבל כמה זמן בעצם נוכל להחזיק מעמד בלי שינה? מתי בעצם חוסר שינה יכול להפוך למסוכן? בעל השיא הוא רנדי גרדנר, שהגיש מרצונו ניסוי שבו כל מה שהיה עליו לעשות הוא להישאר ער. הוא החזיק מעמד בסך הכל 264 שעות (11 ימים).
לאחר מספר שעות הוא החל לקבל מצב רוח ויש לו בעיות ריכוז. לאחר 4 ימים של הניסוי, הוא התחיל לחוות הזיות, ואף האמין שהוא שחקן כדורגל מפורסם. עם זאת, לא היו לו השפעות שליליות לאחר שהניסוי הסתיים. על פי הנתונים שהתקבלו מהניסוי עם חולדות ובני אדם עם נדודי שינה משפחתיים קטלניים, הארוך ביותר שאדם יכול לעבור ללא שינה יהיה בין 3 ל-4 שבועות.
נדודי שינה משפחתיים קטלניים
נדודי שינה משפחתיים קטלניים היא מחלה גנטית אוטוזומלית דומיננטית מסוכנת. במחלה תורשתית זו, ובגלל מוטציה בכרומוזון 20, המוח מייצר וצובר פריון מסוים (סוכנים זיהומיים המורכבים כולו מחומר חלבוני) בצורה מוגזמת. הצטברות חריגה זו מייצרת ניוון מוחי המשפיע במיוחד על התלמוס.
ניוון המוח הנגרם על ידי מחלה זו מייצר תסמינים חמורים רבים. בין אלה נדודי שינה מתמשכים, הידרדרות זיכרון, קשיי תנועה, מיוקלונוס וירידה במשקל. חוסר היכולת לישון יכול להתארך מימים לשבועות. החולים נשארים ערים לפרקי זמן ארוכים לפני שהם סוף סוף נכנסים לתרדמת.
ניוון התלמוס גורם לאדם להיות ערני וערני כל הזמן. כל טיפול שניתן בדרך כלל לחולי נדודי שינה הוא חסר תועלת למצב זה. למרות שמדובר במחלה נדירה, התגלו מקרים ב-13 משפחות במחוזות ספרד של נווארה וחבל הבאסקים. כרגע אין תרופה למצב זה.
החשיבות של שינה טובה
מומחים ממליצים לישון בין 7 ל-8 שעות ביום. עם זאת, זה עשוי להשתנות בהתאם לגיל או לבריאות. ילדים צעירים, למשל, זקוקים לשעות שינה רבות יותר, שכן זהו זמן קריטי להתפתחותם הקוגניטיבית ולתהליכי הלמידה שלהם. גם נשים בהריון צריכות להגדיל את מספר השעות שהן ישנות.
שינה היא חשובה ביותר, אבל היא חייבת להיות גם מרעננת. חיוני ששלבי החלום (שלב 4) וה-REM יהיו מספקים. במהלך שלב 4, חילוף החומרים וזרימת הדם במוח מופחתים ב-75%, בהשוואה למצב הערות שלנו. מדענים יודעים כעת שהמטרה של זה היא חיסול של רדיקלים חופשיים שעלולים לפגוע במוח.
שינה איטית מיוחסת לתפקודים כמו שימור אנרגיה, תיקון גופני ונוירולוגי, וגם הגנה. מצד שני, שנת REM מיוחסת לגיבוש הזיכרון.
כפי שניתן לראות, הזכרנו מספר תפקודי גוף חשובים ביותר, וברור ששינה טובה לא רק גורמת לנו להרגיש טוב יותר – היא גם מחדשת את גופנו ואת השעון הביולוגי שלנו.