דיכאון אצל מבוגרים
דיכאון אינו אבחנה הומוגנית. זה משתנה בהתאם למאפיינים הספציפיים ולהקשר של כל אדם. דברים כמו קבוצת גיל, מגדר ורמה סוציו-אקונומית משפיעים על האופן שבו דיכאון מתבטא. כאשר ילדים מדוכאים, למשל, הם נוטים להיות יותר עצבניים או כועסים מאשר עצובים. ילדים גם נוטים להציג יותר תסמינים פיזיולוגיים של דיכאון ובעיות שינה.
נתונים אפידמיולוגיים מראים שלדיכאון אצל מבוגרים יש גם כמה מאפיינים ייחודיים. כתוצאה מכך, מתן טיפול כללי לכל החולים אינו יעיל.
לפעמים, אנשים מפרשים את סימני הדיכאון אצל מבוגרים כחלק נורמלי של ההזדקנות, מה שאומר שהסימנים האמורים אינם מטופלים. לא רק זה, אלא שהתרופות המשמשות בדרך כלל לטיפול בדיכאון אינן תמיד הבחירה הטובה ביותר עבור מבוגרים.
מבוגרים רבים המתגוררים בבתי אבות סובלים מדיכאון קליני. קשה לרבים מהם להסביר את הסימפטומים שלהם. הם בדרך כלל מתארים אותם כתלונות סומטיות. לפיכך, מבוגרים הסובלים מדיכאון מתלוננים לעיתים קרובות על קשיי שינה, חוסר אנרגיה, כאבים וכו'. החפיפה בין מחלה פיזית ודיכאון גורמת לכך שאנשי מקצוע בתחום הבריאות מאבחנים לעיתים קרובות מטופלים בצורה שגויה.
מאפיינים של דיכאון בקרב מבוגרים
- אפיזודות דיכאון ארוכות יותר המתנגדות לתרופות קונבנציונליות.
- מבוגרים עם דיכאון אינם מבטאים רגשות של חוסר תועלת או אשמה כמו מבוגרים בגיל העמידה.
- אלקסיתימיה, או חוסר היכולת לבטא רגשות מילולית, שכיחה יותר.
- מבוגרים הסובלים מדיכאון סובלים לרוב מהזיות ואשליות.
- תסמינים שליליים כגון אדישות, רגש שטוח, חוסר קשר עין או חוסר תגובה לסביבתם.
- תסמינים פיזיים המסתירים תסמינים נפשיים כמו אנורקסיה, פוביות, היפוכונדריה וחרדה.
- סיכון גבוה יותר להתאבדות, במיוחד אצל גברים שחיים לבד.
- תסיסה פסיכו-מוטורית עם חרדה עזה או עיכוב לא טיפוסי.
- נרגנות.
- בעיות שינה משמעותיות, במיוחד הפרעות כגון נדודי שינה או היפרסומניה.
- סומטיזציות חרדה תכופות.
- פחות שונות במצב הרוח בשעות היום.
- תפקוד קוגניטיבי, הקשור לעוצמת שאר התסמינים ונוטה להשתפר כאשר מצב הרוח משתפר. אצל מבוגרים יותר, התפקודים הניהוליים והזיכרון הם המושפעים ביותר.
החשיבות של רשת תמיכה למבוגרים הסובלים מדיכאון
מניעת דיכאון בחולים קשישים היא חיונית. לשם כך, החוקרים לוונטל והייבן ערכו מחקר שהראה עד כמה חשוב למבוגרים מבוגרים להיות בעל סוד. תמיכה חברתית לא רק שיפרה את בריאותם הנפשית של מבוגרים, אלא גם את רווחתם הפיזית.
למבוגרים יותר עם רשת תמיכה חברתית יש שיעורי תמותה מופחתים בהשוואה לאלו המבודדים יותר. מחקרים מראים שיש קשר משמעותי בין רשתות תמיכה חברתיות (נישואין, יחסים בין אישיים, שביעות רצון מהסביבה וכו') לבין ירידה בסיכון למחלות לב.
לא רק זה, אלא שיש רשת תמיכה חברתית פירושה שמבוגרים מבוגרים נוטים יותר לדאוג לבריאותם ולעמוד בתוכניות טיפול רפואיות. מערכות יחסים סיפוקות בגיל מבוגר מגבירות את היכולת החיסונית ומווסתת מתח.
בדידות מגבירה את הסיכון לדיכאון
מבחינת בריאות פסיכולוגית, בדידות היא גם גורם חשוב. מבוגרים יותר שנמצאים לבד או שמרגישים לבד נוטים הרבה יותר לסבול מדיכאון. כך, רשת תמיכה חברתית יכולה להגן על אזרחים ותיקים מפני מתח וחרדה.
מחקרים מראים שחיות מחמד יכולות גם לעזור להילחם בדיכאון וחרדה אצל מבוגרים.
דרך מצוינת למבוגרים יותר להילחם בדיכאון היא ליצור רשת של חברים עם תחומי עניין דומים. פעילויות פנאי או פנאי קבועות עם חברים או בן/בת זוג מקלים הרבה על אזרחים ותיקים להסתגל לפנסיה.
לסיכום, מבוגרים יותר שמבלים עם חברים או חיית מחמד ואינם בודדים נוטים פחות לסבול מדיכאון. בדרך כלל הם נהנים מבריאות טובה יותר ואינם צריכים להשתמש במערכת הבריאות כל כך הרבה.
מכיוון שמניעה היא תמיד הטובה ביותר, חיוני לוודא שלמבוגרים יש חברה והזדמנויות לשפר את רווחתם ושביעות רצונם.
