התקשרות לא בטוחה-אמביוולנטית: לא איתך ולא בלעדיך
התקשרות מתחילה בילדות, שלב חשוב ביותר עם השפעות עצומות על החיים הבוגרים. עד כדי כך שרבות מהבעיות שיש למבוגרים במערכות היחסים שלהם, בין אם מערכות יחסים רומנטיות או חברות, מתחילות בשלב זה.
האם אתה רואה את עצמך במערכות היחסים האלה "לא איתך ולא בלעדיך"? אם כן, אתה מחפה על משהו שנקרא התקשרות לא בטוחה-אמביוולנטית.
אנו יכולים לראות סוג זה של התקשרות במערכות יחסים רעילות, כולל תלות רגשית, שבהן התנהגויות משפיעות על בריאותם של האנשים ועל מערכת היחסים עצמה. זיהויו והבנה מאיפה הוא נובע יעזרו לנו ליהנות ממערכות יחסים בריאות יותר.
"לא איתך, ולא בלעדיך ניתן לתקן את צעריי. איתך כי אתה הורג אותי, ובלעדיך אני מת"
-בעילום שם-
המחקר של מרי איינסוורת
מרי איינסוורת זיהתה שלושה סוגים של התקשרות (בטוחה, לא בטוחה-נמנעת וחוסר ביטחון-אמביוולנטית) באמצעות מחקריה על קבוצת אמהות ותינוקותיהן.
המחקר התקיים בסביבה שאינה ידועה לנבדקים. תרגילים בוצעו במצבים שונים, אחד מהם היה שהאם תשאיר את תינוקה לבד בחדר זר.
אייזנוורת' גילתה שתינוקות שניהלו מערכת יחסים שנשלטת על ידי סגנון התקשרות לא בטוח-אמביוולנטי ניסו להיצמד לאמם ולמנוע ממנה לעזוב. אם הם עבדו קשה והצליחו, הם (באופן מוזר) מאוד כעסו. הם בעטו, צעקו ובכו ללא שליטה.
אז מה קרה כשהאמא חזרה? הילדים חיפשו איתה שוב קשר, אך חלקם קימרו מעט את גבם כאילו לשמור קצת מרחק.
כלומר, הם היו מאוכזבים ובעיקר חסרי אמון, והתנהגו מפחד שאמא שלהם תנטוש אותם שוב. למעשה, לאחר שחוו את אמם עוזבת אותם, הם התנגדו לניסיונות להרגיע אותם.
סוג ההתקשרות הקיים בילדות יהיה קיים גם בחיים הבוגרים, אם כי בצורה אחרת ובנסיבות שונות.
המחקר שופך אור על מצבים שבהם דמות התקשרות, בדרך כלל הורים, עשויה לעזוב את המשפחה, אבל אז לחזור הביתה. זה גם הסביר מקרים שבהם הילד גדל בסביבה שבה ההורים עוזבים ואז חוזרים למערכת היחסים שוב ושוב.
במקרים מסוימים, ובמידה והפרידה לא נעשית בצורה טובה (עם חרדה מצד ההורים), היא גורמת לחוסר ביטחון ופחד נטישה. אלו הם הגורמים להתנהגויות שתיארנו קודם לכן.
התקשרות לא בטוחה-אמביוולנטית ויחסים רומנטיים
האם אתה תמיד רוצה להיות עם האחר המשמעותי שלך? "הלוואי ועבדת בבית", "אני כל כך שמח כשאתה כאן", "חבל שאתה צריך לנסוע לטיול הזה!".
אתה אומר את הדברים האלה אפילו בלי לחשוב. אבל עבור אנשים עם התקשרות לא בטוחה-אמביוולנטית, יש להם משמעות הרבה יותר עמוקה.
אדם עם התקשרות לא בטוחה-אמביוולנטית בחייו הבוגרים רוצה שבן זוגו יהיה איתו תמיד. אבל זה מגיע לקיצוניות: אם בן הזוג שלו יוצא עם חברים, השני ירצה להיות שם.
אז, הם הופכים לאחד מאותם זוגות שעושים הכל ביחד. אבל מה קורה כשאין ברירה אלא לעשות דברים בנפרד?
כמו מה זה נראה?
נניח שגבר עם התקשרות לא בטוחה-אמביוולנטית מתרגש כי זה יום ההולדת של אמא שלו והם הולכים לחגוג. חברתו מתקשרת לספר לו שיש לה פגישה חשובה, שהבוס מכריח אותה להישאר מאוחר.
הוא לא יכול לעשות כלום בנידון אז הוא אומר שהוא מבין. אבל אז התגובה שלו לא צפויה.
הוא מרגיש כמו שהוא הרגיש בילדותו. נטוש ללא תקווה, חושד שחברתו לא רוצה לבלות איתו. אולי היא אפילו לא אוהבת אותו יותר.
מנקודת המבט שלנו, הנחות אלו אינן רציונליות. אבל הם מאוד נפוצים ומרגישים מאוד אמיתיים.
אולי התחנונים והבכי שלו, יחד עם "אתה לא אוהב אותי יותר?" יצליח. אולי היא תמציא תירוץ לא להשתתף בפגישה.
אבל אם היא כן תלך, הוא יתעצבן ויכעוס מאוד. הוא ינסה לגרום לה להרגיש אשמה כדי שזה לא יקרה שוב. דוחפים אותה ומענישים אותה, ובו בזמן נצמדים אליה. סתירה שם מילדות.
כמה מערכות יחסים לא מתפקדות הן תוצאה של התקשרות לא בטוחה שנבנתה בילדות.
תחושת חוסר ביטחון במערכות יחסים, פחד נטישה והיות לבד, תלות רגשית, כבול סבל לאהבה... אלו הן חלק מההשלכות שיכולות להיות לאדם עם התקשרות לא בטוחה-אמביוולנטית.
אולי אתה מבולבל מדוע מערכות היחסים שלך ממשיכות להרוס את עצמך. יכול להיות שאתה חוזר על דפוסי התנהגות שלא ביודעין שגורמים למערכות היחסים שלך להסתיים באותה צורה שוב ושוב.
וכשזה קורה, האמונה ארוכת השנים שלך מאושרת: שכולם ינטשו אותך.
