מוות הוא סימפטום של חיים
לעתים קרובות זה טאבו לדבר על מוות בחברה שלנו, שכן זה נושא שגורם לדחייה, פחד וייסורים אצל אנשים רבים. עם זאת, המוות הוא עצם מהות החיים. זו האמת שכולנו חייבים להתמודד מולה במוקדם או במאוחר והיא נוכחת כל הזמן בקיומנו.
הדרך בה אנו חווים את המוות תלויה באמונות שיש לנו לגביו, ההבנה הזו שאנו מפתחים אומרת הרבה על עצמנו ועל האופן שבו אנו ממקמים את עצמנו בדרך שלנו, בין אם זה באמצעות פחד, למידה, נצח, עונש, שכר, ואפילו האמונה שלא יהיה כלום והמוות שם קץ להכל.
"מוות הוא משהו שאסור לנו לפחד ממנו כי בזמן שאנחנו נמצאים, המוות לא, וכשהמוות כן, אנחנו לא."
-אנטוניו מצ'אדו-
תעלומת המוות
מה קורה כשמגיע הזמן שלנו למות היה תעלומה בכל התרבויות. בנינו אמונות המושרשות עמוק בדת, טקסים, רוחניות, פילוסופיה וכו'. המדע ערך מחקרים רבים בהקשר זה, והותיר מאחוריו הרבה אלמונים.
האם יש חיים לאחר המוות? אנחנו נאחזים ברעיון שיש משהו, אנרגיה שמתעלה עלינו, בין אם זה בצורה של גלגול נשמות או חיים בממד אחר. אנחנו לא באמת יודעים מה קורה, למרות שזה נכון, כפי שאמר עמנואל קאנט, שלכל אדם יש צורך להאמין במשהו כדי לתת משמעות לקיומו.
מה קורה לנו כשמישהו קרוב אלינו מת? הרעיון לאבד אדם אהוב מפחיד אותנו. במשך כמה ימים אנחנו מודעים לכמה הכל חולף, ששום דבר אינו קבוע. ואנחנו רצים ישר לתוך המציאות, מבינים כמה אבסורדיות רוב הדאגות שלנו.
"מוות חיוור מכה באותה מידה בשער העני ובארמונות המלכים."
-הוראס-
להיות מודע לבלתי נמנע
הרעיון שאנחנו הולכים למות הוא בעל ערך כשהוא עוזר לנו להרהר בערך החיים. להיות מודעים לבלתי נמנע מרמזת על תהליך התבגרות בו אנו נמצאים.
אנחנו לא יודעים מה יקרה כשזה יגיע, למרות האמונה והאמונות שלנו. מה שאנחנו כן יודעים בוודאות הוא שיבוא זמן שבו החיים כפי שאנו מכירים אותם ישתנו. להיות מודעים לרגע הזה גורמת לנו לראות את החיים בצורה מציאותית יותר, ויורה בנו מטווח ריק עד לרגע הנוכחי.
"מוות הוא חיים שחיים. החיים הם מוות מתקרב".
-חורחה לואיס בורחס-
בהיותנו מודעים, אנו גם גורמים לפחדים לגבי אותו סוף לא ידוע, למרות שצעד זה עוזר לנו לעמוד מולם פנים אל פנים כדי שהם לא ישלטו בנו מבלי שנדע זאת. במקום זאת, אנו מודעים לכך כדי שנוכל לקבל החלטות משלנו. אם נשים לב לסמליות המוות, נבין את משמעותו של התחדשות, של יצירה מתמדת של אנרגיה.
האם מוות שונה מהחיים?
מה שאנחנו כן יודעים הוא שהמוות הוא חלק מהחיים, למעשה, זה אחד הדברים הבודדים שאנחנו יכולים לטעון בוודאות. אנחנו מאמינים שהמוות שם קץ לכל מה שאנחנו יודעים. זו הסיבה שאנו מנסים לבנות גשרים בין הידוע ללא נודע על סמך האמונות שלנו.
אחד המפתחות טמון בתורה על נושא זה שהותירו אותם אנשים שעומדים למות. כשהם נשאלים על חייהם, הם מזכירים לנו שהדבר היחיד שיש לנו הוא מה שאנחנו חווים ברגע המדויק הזה ושעלינו לעשות הכל כדי לחוות אותו במלואו.
הפסיכיאטר המפורסם קרל גוסטב יונג האמין שכאשר אנשים חיים עם פחד למות, הם קפואים עם הפחד הזה, מתים לפני זמנם, מכיוון שהם לא חיים.
"לנפש, המוות חשוב לא פחות מהלידה, וככה זה מרכיב אינטגרלי מהחיים. אין לנו את הזכות לשאול את הפסיכולוג מה קורה לבסוף כאשר התודעה שלנו נפרדת מהגוף שלנו. לא משנה מה עמדה תיאורטית שתתאים, היא יעבור ללא תקווה את גבולות יריבתה המדעית".
-קרל גוסטב יונג-
כפי שאנו יכולים לראות בסרטון זה, יונג מציע לנו את הרעיון כי אל מול המוות, החיים מתנהגים כאילו הם יימשכו.
