הגדרה ומאפיינים של נוקשות קוגניטיבית

קשיחות קוגניטיבית היא מאפיין של אנשים שבויים בדפוסי ההתנהגות של עצמם. הם אלה שלא מקבלים נקודות מבט חדשות. למעשה, האנשים האלה לא סובלים שינויים בכלל. זה כנראה בגלל שהם לא מבינים שגמישות נפשית חיונית לחיים בריאים. כלומר, שחייבים לבנות יחסים בינאישיים בריאים כדי להתמודד עם מצוקות.

אתה כנראה חושב על מישהו שמסמן את התיבות האלה. עם זאת, כולם מפעילים נוקשות קוגניטיבית לפעמים. לדוגמה, מקובל לחשוב שאתה יכול לפתור רק דברים מסוימים בדרך שלך. כמו כן, חלק מהאנשים משוכנעים שהערכים והאמונות שלהם הם אמיתות אוניברסליות.

כל אדם נאחז בשורה של מושגים שהוא מאמין שהם מוצקים. כן, חלקם נכנעים לתחומים אחרים ופתוחים לדעות ונקודות מבט אחרות בקלות. לעשות זאת הוא חיובי כל עוד יש איזון ונטייה לפתיחות מחשבתית.

באופן דומה, אלה שלא נכנעים והם שבויים באותן התוכניות הנפשיות הישנות שלהם יהיו בעליל לא בנוח. לפיכך, עליך לקחת בחשבון שמאפיין זה חורג לרוב מסגנון אישיותי ויכול לנבוע מהפרעות מסוימות. לדוגמה, זה יכול להיות תוצאה של סוגים מסוימים של דמנציה, הפרעה על הספקטרום האוטיסטי או הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית.

שלושה מרכיבים המגדירים קשיחות קוגניטיבית

הרעיון של נוקשות קוגניטיבית הוא המפתח לטיפול בקבלה ומחויבות. חיוני לאדם לזהות את הטיות הנפשיות הללו. במיוחד בסוג זה של גישה טיפולית הממוסגרת במה שמכונה טיפולי הדור השלישי (אלה המתמקדים בחינוך והכוונה מחדש של חיי המטופל מנקודת מבט הוליסטית יותר).

לפיכך, חלק גדול מהסבל של אנשים נובע מהאמונות הבלתי נכנעות שלהם. כמו כן, זה נובע מאותם ערכים ותכניות שאנשים נאחזים בהם מבלי אפילו לפקפק בהם. הם עמוד השדרה של חייהם של רוב האנשים, במציאות חסרת גיוון, פתיחות לשינויים והזדמנויות.

לכן, קשיחות קוגניטיבית היא בעיה לזיהוי וגשר להתגבר עליה בטיפול. שימו לב שהמושג הזה ישן כמו הפסיכואנליזה של זיגמונד פרויד. מבחינתו, ההתנגדות של המטופל לשינוי, הנקודה שבה הופיעו גישות מסוימות, הקשתה כל כך על ההתקדמות. הסיבה לכך היא שהם חשפו רק את פני השטח של בעיה.

באופן דומה, הפסיכולוגים Robinson, Gould, and Strosahl (2011) הסבירו כי קשיחות קוגניטיבית מוגדרת על ידי שלושה מרכיבים בספרם Real Behavior Change in Primary Care:

הם לא מתחברים להווה, לא נוחים איתו וחוששים ממנו

אנשים המאופיינים בנוקשות פסיכולוגית אינם מעריכים את ההווה. הם חיים בעולם הקטן שלהם וסוגרים כל חלון. הם לא מודים בחידוש. כמו כן, אנשים אלה אינם מעריכים הזדמנות, אינם סובלים וריאציות, ונמנעים מהלא נודע ומכל דבר בלתי צפוי.

כל דינמיקה שמסוגלת לשבור את היציבות שלהם מפחידה אותם.

הם לא יכולים לזהות סדרי עדיפויות

כל הדרכים ברורות כאשר מישהו מבין את סדרי העדיפויות שלו. הסיבה לכך היא שאנשים שיודעים מה חשוב להם לא מפחדים לקחת סיכונים, ליצור שינוי ולהיפתח לנקודות מבט חדשות. חלקם עשויים לאפשר להם לגדול ולדאוג למה שהם מעריכים.

עם זאת, אדם עם נוקשות קוגניטיבית מוגבל לשמירה על כללים קבועים - שלהם. למעשה, הם לא מסוגלים להסתכל מעבר לאזור הנוחות שלהם ומה שמדאיג אותם יותר מכל הוא שליטה מוחלטת במציאות שלהם. לדוגמה, זה גורם להם להיות חסרי יכולת להיכנע, לדאוג לצרכים של אנשים אחרים, להיות סובלניים ולהתחבר לאנשים על ידי הבנת נקודות השקפתם.

מערכות היחסים שלהם מאבדות בהדרגה מאיכות ומתעורר תסכול. לאחר מכן, הם מתחילים לשחרר רבים מהדברים שהיו חשובים להם. בעיקר כי הם לא יודעים להעריך אותם.

אנשים עם נוקשות קוגניטיבית לא יכולים לסבול אי ודאות

האנשים האלה פשוט לא יכולים לסבול את הבלתי צפוי, שלא לדבר על אי הוודאות. לפיכך, משהו שהם חייבים להבין הוא שהעולם הזה נשלט בדיוק על ידי אי-חיזוי. הידיעה כיצד להסתגל לשינויים והיכולת להגיב בצורה יצירתית, מקורית וגמישה מאפשרת לאנשים להימנע מהשינויים האופייניים לשגרת היומיום.

כמו כן, לאדם עם נוקשות קוגניטיבית יש סגירות קוגניטיבית. זהו הצורך לבטל כל אי ודאות או אי בהירות המתעוררים בכל מצב בהקדם האפשרי. הם אלה שיש להם תשובה זהה, ולרוב הקיצונית ביותר, לכל בעיה.

הם גם אלו שנוכח ויכוח או אי הסכמה נוקטים בהתנהגות הכי פחות שימושית או בונה. למשל, הם עשויים פשוט להימנע מלדבר עם מי שלא מסכים איתם.

האם אתה תוהה כיצד לשחרר את הנוקשות הקוגניטיבית שלך? ובכן, הטיפולים הקוגניטיביים-התנהגותיים והמחויבות שהוזכרו לעיל הם שימושיים למדי.

לבסוף, כפי שמחקר של יונתן גרינברג מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ישראל, גילה כי פרקטיקות כמו מיינדפולנס הן אפשרויות טובות. הם יעזרו לך להתאמן ולאמץ גישה נפשית גמישה יותר.