מה יכולים הורים לילדים עם ADHD לעשות כדי לעזור?

בימים אלה אנו כל הזמן מדברים על ADHD. הורים לילדים עם הפרעת קשב וריכוז יכולים להרגיש מוצפים. ילדים רבים מאובחנים ורושמים תרופות על סמך הפרעה זו, אך הוויכוח נמשך: האם היא באמת קיימת? ומצד שני, כמה ילדים מאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז כשאין להם אותה בפועל?

העובדה היא שההערכה והאבחון חייבים להיעשות על ידי אנשי מקצוע מוסמכים, שיכולים באמת להבין את המקרה ואת קריטריוני האבחון.

ברגע שמתרחשת אבחנה של ADHD, השאלה היא: מה אנחנו יכולים לעשות אם אנחנו ההורים? ראשית, זהו מצב חדש לחלוטין שיכול לגרום לנו אי נוחות רבה. וברוב המקרים אנחנו ממש לא יודעים איך לפעול או להגיב... המשיכו לקרוא וגלו מה אפשר לעשות!

מה הדבר הראשון שעלינו לעשות אם לילד שלנו יש הפרעות קשב וריכוז?

העיקר שנעדכן. לאחר הערכה פסיכולוגית נכונה ואבחון מדויק, עלינו לדעת מה קורה לילדנו. איך אנחנו עושים את זה? על ידי שאילת כל השאלות שאנו צריכים לשאול כאשר אנו נמצאים עם הפסיכולוגים והרופאים שעומדים לסייע בטיפול בילדנו.

וזה לא הכל, אפשר גם לקרוא על זה. חשוב שנחפש מקורות מידע אמינים. עלינו להיזהר במה שאנו קוראים, כי לפעמים ספקולציות גרידא יכולות להיחשב כעובדות.

בכך נוכל להבין טוב יותר מה קורה לילד. בנוסף, נבין אותו טוב יותר ונקבל מושג טוב יותר לגבי הקשיים המסוימים שהוא מתמודד איתם. בדרך זו תהיה לנו יותר מוטיבציה כשאנו נוסעים בדרך החדשה והקשה הזו.

רצוי שנקבל את כל המידע שבאפשרותנו, על מנת להציב הנחיות מתאימות שיעזרו לילדנו.

קבע הנחיות למשפחה!

כשהילד קטן, חשוב לו לגדול בסביבה מסודרת. זה אומר חדר מסודר, אבל גם שגרה ואתה צריך גם לנהל את הדרך שבה הוא ניגש למידע.

אם נדאג שיהיה סדר אז נעודד אותו לרכוש שגרה והרגלים טובים בכל הנוגע לשינה, היגיינה ומזון. טוב לו גם לשחק משחקים שמעוררים את תשומת הלב שלו, כמו פאזלים.

מלבד רכישת הרגלים יומיומיים, חשוב ביותר שנלמד את ילדנו לציית לכללים. גם ילדים וגם מתבגרים עם הפרעת קשב וריכוז חייבים לדעת למה אנחנו מצפים מהם. המשמעות היא שההורים צריכים להסכים על אילו כללים יש לפעול בבית ועליהם להסביר לילדים את ההשלכות של אי עמידה בהם.

חשוב מאוד שהורים ילמדו לתת פקודות, לבקש או לתת פרסים באווירה של אמון. לשם כך עלינו לקרוא לילד בשמו כשהוא קרוב ולהסתכל לו בעיניים. בדרך זו אנו בטוחים למשוך את תשומת לבו והוא יטמיע טוב יותר כל דבר שתרצו לספר לו.

חשוב שהבקשות שאנו מגישים יהיו בנימה עדינה, עם הנחיות ברורות ומדויקות המבהירות מה חשוב ומה חשיבות משנית. כמו כן, רצוי להגיש את הבקשות אחת אחת.

אם נבקש מספר בקשות בו-זמנית, והן סותרות זו את זו, אז אנחנו הולכים לבלבל את הילד שלנו. עלינו להימנע מהרמת הקול ומהרצאות, כמו גם מכל ענישה פיזית. לאחר שעשינו זאת נוכל לבקש מהילד לחזור על מה שביקשנו - אם אפשר במילים שלו - כדי לוודא שהוא מבין אותנו. זה אולי נראה דרך מאוד מאולצת לתקשר, אבל אם נבצע אותה כמו שצריך אז זה ייראה טבעי במהרה.

כיצד נוכל לעודד התנהגות חיובית ולהפחית את השלילי?

ברגע שקבענו סטנדרטים בבית וכהורים הסכמנו מה לעשות ומה לא לעשות, איך נוכל לגרום לילדים עם ADHD לציית לכללים האלה? כדי שקטנים ישנו את התנהגותם, עלינו להדגיש את מה שהם עושים טוב ולהדביק את מה שהם עושים לא בסדר.

כדי לחזק התנהגות חיובית עלינו למצוא תגמולים בעלי משמעות עבור הילדים. הם יכולים להיות משהו מוחשי, אבל זכור שאישור חברתי הוא גם משפר שימושי מאוד. למעשה, אם נחמיא לילד שלנו אחרי שהוא עשה משהו חיובי, אז נעודד אותו לחזור על זה יותר ויותר.

באופן משלים נוכל להשתמש במערכת נקודות. כך הילדים יקבלו נקודות בכל פעם שהם עושים משהו טוב. לאחר מכן, או בסוף היום או בשבוע, הם יכולים לממש את הנקודות עבור סוג של פריבילגיה. חשוב שאם נעשה שימוש בטכניקה זו, הכללים והתגמולים יהיו מבוססים היטב מראש.

אבל מלבד חיזוק הדברים החיוביים, עלינו גם להיפטר מההתנהגות השלילית. איך? בכך שלא שמים לב להתנהגות שמעצבנת אותנו. על מנת להפחית התנהגות רעה, נוכל גם להשתמש בסוג כלשהו של ענישה, או על ידי מתן משהו שהילד לא אוהב (כגון נזיפה), או על ידי אובדן משהו שהוא זכה בעבר או משיכת הילד ממצב. הוא אוהב, כמו לצפות בטלוויזיה (פסק זמן).

חשוב מאוד שהעונש יהיה פרופורציונלי למה שהילד עשה, ושהוא יבין מדוע נענש ומה מצופה ממנו. יש למרוח אותו מיד ואין ללוות אותו במגע פיזי או בנזיפה. יש ליישם את כל ההנחיות הללו באופן עקבי, כי אם הן יתבצעו יום אחד אך לא למחרת, הן לא יהיו אפקטיביות וההתנהגות של ילדנו לא תשתפר.