קצת תשוקה הולכת רחוק
כבני אדם, התרגלנו לחיות בעולם של דרישות אבסורדיות וחובות אבסורדיות. אנו מפעילים לחץ עצום על עצמנו ובסופו של כל יום אנו מלאים במתח וחרדה.
החברה בה אנו חיים אומרת לנו שאנחנו צריכים או חייבים לעשות דברים מסוימים, לעשות עבודה כזו או אחרת, או להיות בדרך מסוימת, במיוחד אם אנחנו רוצים להיות מישהו בעל ערך, וזה נכפה עלינו כמו דוגמה אבסולוטית.
אם נחליט לקנות את הדוגמה הבלתי טבעית, האבסורדית והלא אמיתית הזו, נרגיש כל הזמן לחוצים כי אז אנחנו אומרים לעצמנו, " אני חייב להיות מושך! אני צריך להיות איש מקצוע בעל שם! אני צריך לחנך את הילדים שלי בצורה מושלמת אני חייב לצייר את הציור המושלם!" וכו...
באופן מוזר, כאשר אנו נותנים לעצמנו להיסחף מחויבות, אנו יוצרים משהו שפסיכולוגים מתייחסים אליו כאל חסימות נפשיות. זאת אומרת, מהלחץ על עצמי כל כך ומעניק כל כך הרבה חשיבות לפעולה שאני צריך לבצע, כאילו החיים שלי תלויים בה, אני נכשל בסופו של דבר או שזה לא יוצא כמו שצריך, או אולי אני אפילו לא מסוגל לסיים את זה כי אני מפחד מכישלון.
כאשר פרויקטים או תוכניות מסתיימים עם חרדה ומתח, התוצאה הסופית היא לרוב בינונית. זה, בתורו, גורם לנו להרגיש רע עם עצמנו, גורם לנו שוב לדרוש " שהייתי צריך לעשות יותר טוב!"
המפתח ליציאה ממעגל הקסמים הזה מתחיל לשים לב שאתה ורק אתה מטיל את החובות הללו על עצמך. נכון שהתרבות שלנו, למרבה הצער, שולחת לנו מסרים שטחיים מסוימים לגבי איך אנחנו צריכים להיות או איך אנחנו צריכים לפעול, אבל בסופו של דבר, אתה זה שמחליט אם אתה תיאחז באידיאלים האלה או לא.
ניכר שמי שלוקח על עצמו פרויקט, אישי או מקצועי, מבלי להכריח אותו, רק בשביל ההנאה, ומכניס בו תשוקה, הולך הרבה יותר מאלה שנלחצים כל הזמן.
אדם נלהב עובד ומתאמץ כמובן, אבל הוא עושה את זה באהבה כי הוא רוצה ליהנות ממה שהוא עושה, זו המטרה שלו. אם הדברים מסתדרים טוב, על אחת כמה וכמה, אבל אם הם לא יוצאים טוב בכלל או שהם נכשלים לחלוטין, הוא יודע שזה לא סוף העולם.
כישלון מספק שיעורים ודרכון לקראת הצלחה. וגם אם אחרי כישלונות רבים לעולם לא תשיג שום מטרה מעניינת, זה עדיין לא יהיה סוף העולם, כי החיים מציעים אלפי אלטרנטיבות מעניינות בהן נוכל להתפתח, אבל תמיד בהנאה!
כל כך חשוב להבין שבתוך עצמנו, יש ילד שרוצה ליהנות בחיים ועם שאר העולם.
בסופו של יום, המטרה החשובה ביותר לבני אדם היא להיות שמחים, וכדי להיות מאושרים, עלינו להוציא את המשקולות והאבנים מהתרמילים שלנו, להיפטר מאותם " אני צריך..." "יש לי ל..." כי אף אחד לא צריך או צריך לעשות שום דבר.
כשאנחנו משתחררים מהשלשלאות הנפשיות האלה שהחלטנו לקשור את עצמנו איתן, אנחנו מגלים שלחיות ולהיות מאושר זה הדבר הכי קל בעולם. יצאנו לעשות מה שאנחנו רוצים לעשות, בלי לחשוש מכלום. בלי לחשוש מהדעה או הסכמה של החברה, בלי לחשוש מכישלון...פשוט ליהנות ולעשות מה שאנחנו צריכים לעשות כי אנחנו רוצים לעשות את זה, לא יותר ולא פחות.
פתאום אתה שם לב שהילד הפנימי שלך צוחק על הכל ועל הכל כי בכל מצב, יש על מה לצחוק ולשחק איתו. החיים הם בדיוק זה, משחק, ומשחק פירושו כיף, סיפוק, לאהוב את החיים בדיוק כמו שהם, בלי לדרוש, בלי לכפות.
תסתכל על עצמך... יש לך זרועות? רגליים? ראש בריא לחשוב איתו? אוכל ומים? ועוד דברים נוספים? אם יש לך את כל זה ועוד, אתה בר מזל. יש לך כבר הכל כדי לתת לעצמך להיות מונחה על ידי כוחות ההנאה ולעשות כל מה שאתה אוהב לעשות בצורה נינוחה.
עשה דברים כי אתה רוצה לעשות אותם, כי אתה מצפה להם, כי אתה נלהב מהם, ולא כדי לקבל משהו בתמורה מלבד הרווחה שלך.
עזוב את העבודה המשרדית שלך אם מה שאתה מתלהב ממנו הוא פיסול! או לפחות נסה לפתוח דרך חדשה עם מה שאתה אוהב! עזוב את השותף שאתה יודע שהוא עושה לך רע! אין ממה לחשוש ומה שתקבל יהיה משמח יותר מכל דבר אחר שאי פעם תוכל לקבל: האושר שלך .
לכן, שקול את המנטרה החדשה הזו: "החל מעכשיו, אני ארשה לעצמי להיסחף בכוח התשוקה שלי ואני אשים בצד את כוח המחויבות, כי קצת תשוקה מרחיקה לכת."
