איך אנחנו מתייחסים לתרבויות שונות משלנו?

נוטים לדבר מעט מאוד על אינטליגנציה תרבותית והרבה על אינטליגנציה רגשית. זה נחשב ליכולת לתפוס, להטמיע, להבין ולווסת את הרגשות של האדם ושל אחרים, תוך קידום צמיחה רגשית ואינטלקטואלית. באמצעות מידע זה אנו מפרשים את העולם הסובב אותנו, אשר קובע את דרך החשיבה וההתנהגות שלנו.

חשיבות רבה ניתנת בדרך כלל למערכות היחסים בין אנשים, אך כאשר מערכות היחסים נוצרות בין אנשים מתרבויות שונות, עלינו לזכור סוג אחר של אינטליגנציה: אינטליגנציה תרבותית.

אינטליגנציה תרבותית

אבל מהי אינטליגנציה תרבותית? זה לא יותר מאשר היכולת להסתגל בעת אינטראקציה עם אנשים מתרבות אחרת. לדוגמה, כאשר אנו מטיילים למדינות הדוברות שפות שונות, אנו רוצים שהן יתאימו את השפה שלהן כדי שנוכל להבין אותה. האם אתה עושה את אותו הדבר?

מרכיבים של אינטליגנציה תרבותית

אינטליגנציה תרבותית מורכבת מארבעה חלקים: חלק מוטיבציוני, חלק קוגניטיבי, חלק מטה-קוגניטיבי ולבסוף, חלק התנהגותי.

• המרכיב המוטיבציוני מדגיש את העניין הפנימי בהתנסות בתרבויות אחרות ובאינטראקציה עם אנשים שונים. הרצון הזה לדעת ולהבין דברים שונים.
• באשר למרכיב הקוגניטיבי, הוא כולל את הכרת הנורמות בתרבויות אחרות. האם אתה מכיר את המערכות הכלכליות והמשפטיות הקיימות בתרבויות אחרות? האם אתה יודע איך להתנהג עם אנשים מתרבויות אחרות, לפי הנורמות החברתיות שלהם?
• המרכיב המטה-קוגניטיבי הוא זה שמתייחס למודעות טרנס-תרבותית. הבנת היבטים תרבותיים כאשר אנשים שופטים לגבי מחשבותיהם ושל אחרים. בקיצור, הבנת רעיונות של אנשים אחרים מנקודת המבט של התרבות שלהם.

• לבסוף, המרכיב ההתנהגותי מתייחס ליכולת הדיבור והחוות בצורה נכונה על פי הנורמות של תרבויות אחרות. למי מעולם לא היו בעיות לבקש שתי בירות בספרד? הכרחי שנשאל את עצמנו כמה אנחנו יודעים על תרבויות אחרות. האם אתה יודע שפה אחרת? האם אתה מכיר את הטקסים הכרוכים במנהגים דתיים אחרים? באיזו מחווה הם משתמשים כדי לומר "בסדר"? מצד שני, האם אנו מסוגלים להתאים את השפה שלנו כאשר אנו מדברים עם מישהו מתרבות אחרת? האם אנו מכבדים את מעשיהם? האם נוכל למצוא קווי דמיון בין התרבויות שלנו?

אולי בעידן הזה המאופיין בגלובליזציה, בנוסף להתעקשות על פיתוח האינטליגנציה הרגשית שלנו, צריך להוסיף דגש על לימוד אינטליגנציה תרבותית. בדרך זו, נוכל בסופו של דבר להבין טוב יותר תרבויות אחרות, ובסופו של יום, להכיר את עצמנו טוב יותר, כי הכרת הזולת אינה אלא היכרות עם עצמנו.

מודיעין תרבותי באפגניסטן

מה הייתם חושבים אם מישהו היה בועט בדלת הבית שלכם? זו תהיה התנהגות מעצבנת, אבל אולי לא כמו שהיא תהיה עבור תושבי אפגניסטן, שרואים במחווה הזו הרבה יותר מעלבון.

מצב ששפך אור על הבדלי תרבות והביא את המודיעין התרבותי להתחיל להתייחס לצבא היה המלחמה באפגניסטן.

מחווה מתמדת של חיילים וזו שהתקבלה קשות על ידי תושבי אפגניסטן הייתה להכניס כלבים לבתיהם. באירופה, זה אולי לא בעיה בכלל או שזה יכול להיות בעיה גדולה, תלוי באדם, אבל אם במקום כלב זה היה חזיר שהם שלחו דרך הבית שלך, זה בהחלט יגרום לדאגה גדולה יותר.

בתחילה, החיילים האירופים לא היו מודעים לכך שכלבים זוכים לעין מזלזלת ואינם נחשבים לחיות מחמד, וזו הסיבה שהם הכניסו אותם לבתים של אנשים.

שתי התנהגויות אלו, הנחשבות בין הבדלים רבים אחרים שהתרחשו באותה תקופה, הן דוגמאות לכך שאותה התנהגות אינה נתפסת באותו אופן על ידי אנשים משתי תרבויות שונות. למרבה המזל, הגנרל דוד פטראוס, שהיה אחראי על הכוחות באותה תקופה, הבין את התקלות באנשים שהיו לו אחראים בנוגע לאינטליגנציה הרגשית והצליח לפצות עליהם.