תורתו של ויקטור פרנקל על חוסן
בימים אלה, תורתו של ויקטור פרנקל על חוסן נחוצות יותר מאי פעם. הפסיכיאטר המפורסם הסביר שבזמן שהותו במחנות הריכוז, הוא היה צריך לעשות מאמץ נפשי אמיתי. הוא דמיין את עצמו בעתיד הלא רחוק נותן הרצאה מול קהל גדול ומסביר איך להתמודד עם טראומות המלחמה.
האסטרטגיה הזו עבדה טוב עבור פרנקל. זה אפשר לו למצוא מפלט פנימי שבו הוא שמר על תקוותיו, חלומותיו וכוחו הפסיכולוגי. הוא שם את המטרה הזו באופק והפך אותה לעוגן להיאחז בו.
הוא ניסה להבין את הבלתי ניתן להסבר. רצונו היה שלאימה ולסבל שחווה תהיה משמעות אמיתית לחיים ויוכלו ללמד אחרים כיצד להתמודד עם כאב רגשי.
השיעורים שלו והטיפול הפסיכולוגי שלו מעולם לא יצאו מהאופנה. לפיכך, למרות שוויקטור פרנקל לא ממש הזכיר את המילה חוסן ככזו (למרות שהוא הזכיר התנגדות), אנחנו עדיין יכולים להשתמש בשיעורים שלו כבסיס כדי להבין את כל המושג טוב יותר. בואו נסתכל על זה לעומק.
"הנקודה היא לא למה אנחנו מצפים מהחיים, אלא מה החיים מצפים מאיתנו."
-ויקטור פרנקל-
תורתו של ויקטור פרנקל על חוסן, מורשת להרהר בה
מקורו של מושג החוסן בעולם הפיזיקה וההנדסה. זה התכונה שיש לחומרים מסוימים בכל הנוגע לחזרה למצבם המקורי לאחר שקיבלו סוג של פגיעה (גמישות של גומייה, למשל). תחום הפסיכולוגיה הרים אז את המונח הזה כדי ליישם אותו על תחום המחקר שלו משנות הארבעים ואילך.
נורמן גרמזי, כיום פרופסור אמריטוס באוניברסיטת מינסוטה, מיניאפוליס, היה אחד האנשים הראשונים שהשתמשו במטאפורה הזו, שנלקחה מתופעה פיזיקלית אמיתית.
במחקר שלו על עולם הסכיזופרניה, הוא גילה משהו מדהים. ילדיהם של חולים שסבלו ממצב זה לא ירשו בדרך כלל את המחלה הזו. למעשה, הם נטו להיות בעלי אישיות מאוד גמישה, מוכשרת ומתגברת.
החוויות שחיו בבתיהם אפשרו להם ליצור את מה שגארמזי הגדיר כ"אישיות עמידה". בנושא דומה, ובערך באותו זמן, מוריס ונדרפול, נשיא לשעבר של החברה והמכון הפסיכואנליטיים של בוסטון, ראה גם שלהרבה לא מעט ניצולי מחנות הריכוז הגרמניים יש את אותו מאפיין. ויקטור פרנקל היה, למעשה, דוגמה כזו.
סוג הטיפול שפרנקל הגה ויישם על מטופליו היה מטרה זו. זה עזר לאנשים ליצור משמעות חדשה בחייהם וליצור אישיות עמידה יותר. אז הם יוכלו להשתמש בחוסן הזה כדי למצוא מטרה אמיתית ולהתקדם בחייהם. זה יהיה המפתח לכל זה.
"החלטות, לא תנאים, קובעים מהו גבר".
-ויקטור פרנקל-
קבלת המציאות
זה תמיד זמן טוב לחזור אל ויקטור פרנקל ואל תורתו על חוסן. כשתקראו את הספרים וההרצאות שלו, תגלו שהדבר הכי מכריע שאתם יכולים לעשות הוא לקבל את המציאות שאתם צריכים לחיות בה. ברוב המקרים, אתם לא יכולים לשלוט בדברים שקורים לכם. למצוקה יש לרוב מרכיב כאוטי שלעיתים קרובות יכול להיות יותר מדי בשבילך להתמודד איתו.
בהקשר הזה, הדבר היחיד שאתה יכול לעשות הוא לקבל את המציאות. אין טעם להיות אובססיבי למה זה קרה. אתה חייב להתמקד באיך ובמה . איך אני יכול להתמודד עם האתגר הזה? מה מטרתו? מה אני יכול ללמוד מהניסיון הזה? איך אני יכול להגיב?
"המשמעות של חיי היא לעזור לאחרים למצוא משמעות בחייהם."
-ויקטור פרנקל-
מצא את המשמעויות שלך
ויקטור פרנקל אמר שהחיים במחנה הריכוז נפלו לעתים קרובות רק אם עליהם להחליף סיגריה בקערת מרק או אם הם צריכים להרוג את המפקח שאיתו הם נאלצו לעבוד באותו יום או ביום שאחרי.
בתוך הסביבה הזו של ייסורים קבועים, מוקפת כל הזמן בחוסר משמעות ואימה, הוא החליט לחפש מנגנון הישרדות כלשהו.
הוא רצה למצוא משמעות בכל מה שראה, הרגיש וסבל. הוא אמר לעצמו שהוא יכול ללמוד משהו בכל יום, ואז, למחרת, הוא יכול להשתמש בדברים האלה כדי לעזור לאחרים להתגבר על הטראומה. זו הייתה המטרה שלו ומה שעזר לו לשרוד.
לכן, בתוך כל הקשיים שאתה עלול להתמודד איתם, זו יכולה להיות גם האסטרטגיה שלך. הבהירו מהן המטרות שלכם והילחם למענן. ואז, כפי שהסביר פרנקל עצמו, "ברגע שחיפושיו של אדם אחר משמעות מצליחים, זה לא רק משמח אותו אלא גם נותן לו את היכולת להתמודד עם סבל".
תורתו של ויקטור פרנקל על חוסן: גישה וטרנספורמציה
היחס שלך לחיים ולקשיים שלך הוא, לפי פרנקל, מה שקובע את יכולתך להתמודד עם כמעט כל דבר. יתרה מכך, זה תלוי בך לבחור את הגישה הנכונה ולא לוותר. זה תלוי בך להמשיך לקוות ולהאמין שהעבר שלך לא חייב לקבוע את עתידך.
עצם הגישה הזו, והיכולת לשנות את עצמכם ולהתמודד עם מצוקות, הן חלק מהמורשת שהשאיר לנו ויקטור פרנקל בתורתו על חוסן. כפי שהוא הסביר, לא ההקשר או הנסיבות הם שקובעים איך תתמודד, אלא ההחלטות והמחשבות שלך.
ודא שאתה מודע להם. זכור את הרעיונות הללו ונסו, ככל האפשר, ליישם את הלקחים הללו ממייסד ריפוי הדיבור בחייכם.
"החופש הגדול ביותר שלנו הוא החופש לבחור את הגישה שלנו."
-ויקטור פרנקל-
