מחפש אישור: למה אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד

במקום להרגיש שאנחנו לא צריכים להוכיח שום דבר לאף אחד
לכן, במקום להרגיש שאנחנו לא צריכים להוכיח שום דבר לאף אחד, אנחנו מרגישים בסופו של דבר שההפך הוא הנכון.

ניסיון תמיד להיות טוב יותר מאחרים הוא סימן שאין לטעות בו לחוסר ביטחון. אף על פי שאף אחד לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד, או לבקש את אישורו, יש כאלה שחושבים שכן, והם פועלים בהתאם.

מה גורם לנו לרצות להוכיח משהו ולהצדיק את עצמנו מול אחרים? חוסר ביטחון. ומה שמחמיר את זה הוא כשיש תהום גדולה בין איך שאנחנו רואים את עצמנו לבין איך שאנחנו רוצים להיראות. מה שיש לנו הוא רצון עמוק לאישורם של אחרים. לכן, במקום להרגיש שאנחנו לא צריכים להוכיח שום דבר לאף אחד, אנחנו מרגישים בסופו של דבר שההפך הוא הנכון.

כשזה המצב, אנחנו כל הזמן משווים את עצמנו לאחרים ומרגישים צורך להוכיח שאנחנו טובים מהם בהיבט מסוים. אבל זה רק ייתן לנו אי פעם סיפוק ריק ומעוות.

"אנשים עם הערכה עצמית גבוהה לא מרגישים עליונים על אחרים; הם לא מחפשים להוכיח את ערכם על ידי השוואת עצמם לאחרים. הם נהנים להיות מי שהם, לא להיות טובים יותר מאחרים."

-נתנאל ברנדן-

אם יש אהבה, אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד

המפתח לכל זה טמון באהבה עצמית. רבים מאמינים שאהבה עצמית זהה לגאווה, נרקיסיזם או יהירות. עם זאת, במציאות ההפך הוא הנכון. ככל שיש לנו יותר אהבה עצמית, כך נצטרך פחות להתפאר בכך שאנחנו הכי טובים ולבזות אחרים בתהליך.

אהבה עצמית פירושה להרגיש ראוי להערכה, כבוד והערכה, יהיו הנסיבות אשר יהיו. המשמעות היא שתחושת הערך שלנו אינה תלויה בשום דבר חיצוני ואפילו לא בהישגים אישיים, אלא בעצמנו.

אהבה עצמית היא חיונית ולא נסיבתית. מכאן שכאשר יש לך תחושת הערכה על מי שאתה, אז לעולם לא תצטרך להוכיח שום דבר לאף אחד. לא תהיה לך רצון תחרותי כזה, או רצון ליצור רגשות של הערצה או פחד אצל אחרים. האדם מרגיש בעל ערך עבור מי שהוא, רק בגלל העובדה שהוא חי.

להיות ולהוכיח להיות, שתי מציאויות שונות

אם יש אהבה, אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד
אם יש אהבה, אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד.

הניסיון להיות משהו שאנחנו לא כרוך בהוצאה עצומה של אנרגיות רגשיות. תמיד יהיה מתח פנימי. הלחץ יהיה רק צעד אחד. זה מלחיץ לנסות לבנות ולשמור על סוג של תחפושת, ואז להיות תלוי בהשפעה שהיא גורמת על אחרים כדי להיות מסוגלים להרגיש ערך עצמי.

מה שאנחנו עושים זה לנסות ולהוכיח שאנחנו משהו שאנחנו לא. שמשהו יכול להיות מעמד חברתי מסוים או סוג אחר של אישיות. אנו עשויים גם לנסות להראות שאנו מרגישים או חושבים בצורה מסוימת (בחמלה, פטריוטיות, אהבה וכו').

כמובן, יש גם מקרים שבהם אתה מנסה להראות שאתה לא משהו או שאתה לא מרגיש משהו. למשל, ביצוע פעולות פזיזות כדי לנסות ולהוכיח שאנחנו לא מפחדים. או כשאנחנו רוצים להראות שאנחנו לא בורים, ולנסות לגרום לזה להיראות כך לאחרים.

כל זה נובע מכך שלא קיבלנו את עצמנו. היבטים אישיים מסוימים נדחים מסיבות נוירוטיות. המשמעות היא שהסיבות שגורמות לדחייה זו אינן נובעות מכל סוג של נימוקים נכונים, אלא מתוך רצון ריק להיות כמו השאר, רק כדי לשמח את הסובבים אותנו, או לפחות כך אנחנו חושבים. אז למרות שאף אחד לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד, במקרים האלה אנשים חושבים ההיפך.

עניין של אשליות

כל הניסיון הזה להיות או להרגיש כמו מישהו אחר הוא רק אשליה. באופן לא מודע הם מחזיקים ברעיון ההזוי שעל ידי כך שהם מראים זאת לאחרים הם יקבלו בסופו של דבר את אישורם. ובתמורה, אישור כזה יעזור לך להשיג תחושת ביטחון אישי שחסרה מאוד בחייך.

בפועל, מה שקורה הוא הפוך לגמרי. חוסר האותנטיות הופך למכשול הן בלמידה לקבל והן בהתקבלה. אחרי הכל, מסכות תמיד בסופו של דבר מוסרות או נעלמות.

אף אדם לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. אם יש לנו את הרצון הזה, זה בגלל שבפנים יש משהו שבור וכואב. ההוכחה הטובה ביותר לביטחון אישי ולכוח היא פשוט להיות עצמך. הצורך הבלתי פרופורציונלי באישור רק מוביל למעגל קסמים בו אנו מרגישים פחות חופשיים ובעלי ערך.