מה אתה יודע על טיפול נרטיבי?

טיפול נרטיבי משתמש במצב הנרטיבי עם מטרות טיפוליות. האופן הסיפורי משתמש בנקודת מבט ובקול נרטיבי להצגת היסטוריה ספרותית או תיאטרלית. אופן נרטיבי זה הוא גישה מכבדת ולא מאשימה. זה צריך לפעול לפי המנהג: אנשים הם מומחים לחייהם שלהם (מורגן, 2004).

כפי שאמרנו, טיפול נרטיבי שואף ליצור גישה מכבדת, לא מאשימה לטיפול ולעבודה קהילתית. בנוסף, היא רואה בבעיה ישות נפרדת מהמטופל. היא גם מניחה שלאנשים יש הרבה כישורים, כישורים, אמונות, ערכים, מחויבויות ויכולות שיסייעו להם להפחית את ההשפעה השלילית של הבעיה בחייהם.

"השפה היא אינדיקטור טוב לאופן שבו אתה רואה את עצמך."

-סטיבן ר. קובי

נרטיב פירושו אירועים הקשורים ברצף, לאורך זמן ולפי נושא. כבני אדם, אנו מפרשים, או נותנים משמעות לחוויות היומיומיות שלנו. אנו מחפשים דרכים להסביר אירועים ולתת להם משמעות.

המשמעות הזו היא שנותנת צורה לסיפור שלנו, לנרטיב שלנו. לכולנו יש סיפורים רבים על חיינו ומערכות היחסים שלנו. יש לנו, למשל, סיפורים על עצמנו, על היכולות, הקשיים, היכולות שלנו, רצונות המעשים, העבודה, ההצלחות והכישלונות שלנו. לאופן שבו פרשנו ונתנו משמעות וסדר לחוויות אלו יש השפעה על האופן בו אנו ממשיכים לכתוב את הסיפור שלנו.

" בעצם, החצנה של בעיה מורכבת מהפרדה לשונית של הבעיה הנוגעת לזהותו האישית של המטופל."

-איבן קסטילו לדו

אנו מדברים על רצף של אירועים המאוחדים בחוט זמני. החוט שאנו בוחרים מבוסס על מה שמתאים יותר לרעיון ההיסטוריה הדומיננטית. אותם חוטים שאינם מתאימים להיסטוריה המרכזית נשארים חבויים או בעלי משמעות פחותה (או משמעות שונה) לאור הנושא השולט.

למשל, אם יש לי סיפור דומיננטי בו אני נהג טוב, בכל פעם שאני עוקב אחר סימני תנועה, אני נותן לסיפור הזה משמעות וזה מחזק את מסקנות הסיפור. ביום שהם קנסו אותי, מכיוון שהוא לא מתיישב עם הסיפור הדומיננטי, הזיכרון הזה נסתר או ממוזער כי הוא לא מתאים לסיפור הכללי שלי.

מהן המטרות העיקריות של טיפול נרטיבי?

לכן, המטרה העיקרית של טיפול נרטיבי היא להציע לאדם מרחב להגדיר את חייו שלו על פי מצב נרטיבי אדפטיבי (מה שטוב לו או לה). המטרות המשניות הן כדלקמן:

• שלב אלמנטים חדשים בנרטיב של אנשים.
• עזרו לאדם לבנות עתיד טוב יותר.
• להיות מסוגל לחלוק את המשמעויות החדשות הללו עם הסביבה שלנו, ובכך לאפשר מימד יחסי חדש.

אנשים הם מספרי סיפורים

זה אולי נראה מוזר, אבל כל בני האדם הם מספרי סיפורים. יש לנו סיפורים שאנחנו מספרים לאחרים וכאלה שאנחנו מספרים לעצמנו. בנוסף, בדרך כלל יש הרבה אמת בכל סיפור, וגם קצת כושר המצאה.

אנו נולדים עם דחף נרטיבי. כך, אנו מתרועעים ויוצרים את התפתחות העצמי ומבססים זיכרון אוטוביוגרפי שנותן לנו משמעות. נרטיב אישי הוא האופן שבו אנו מסבירים את חיינו. אנחנו אלה שיוצרים את העולם שלנו, ולכן, אנחנו אחראים לקריאה שאנו עושים בו.

"ויסות עצמי הוא הסבר שאדם מציג לקשר בין אירועים המשקפים את עצמם לאורך זמן."

-גרגן

זה מציע לנו את ההזדמנות לסמן את ההבדל הראשון בין הבעיה לאדם. מההבדל הזה נובעת הזדמנות מצוינת, של האדם שמעריך את המשאבים שלו ומנתח את הבעיה מנקודת מבט אחרת. סיפורו של האדם יוצג באמצעות אירועים מקושרים עם הפרשנות המתאימה שאנו עושים להם. משם יוקם קול נרטיבי וקו עלילתי עליו יוכלו המטופל והמטפל להתערב.

כמו כן, כחלק מהטיפול הנרטיבי, בנרטיב עצמו, אנו מחליטים מה אנו רואים ומה אנו פוסלים בהיסטוריה שלנו. הסיפור האישי שלנו יושפע מגורמים סוציו-תרבותיים, כמו גם מגורמים אינדיבידואליים יותר, כמו הגנטיקה שלנו.

השפה חשובה יותר ממה שאתה חושב

השפה היא הכלי בו אנו משתמשים כדי ליצור (או ליצור מחדש) ולהציג את עצמנו. זה גם שימושי לנהל את עולם המחשבות והרגשות הפנימי שלנו, ומכאן חשיבות הניתוח של שפה זו. אם ניצור את המציאות שלנו מההסברים שאנו נותנים עליה, נרטיב זה יגדיר את מה שנקרא "השפעות הסיפור הדומיננטי".

ההשפעות הללו הן אלו שנגזרות, למשל, מהטון של הסיפור הגלובלי או הכללי ביותר שלנו. לפיכך, אם סיפורנו הוא סיפור של נטישה ואובדן (נכתב ומסופר על ידינו), ההשפעה של הסיפור הדומיננטי הזה תהיה נוגה.

"הסיפור האישי שלנו מושפע מגורמים חברתיים-תרבותיים, כמו גם חינוכיים ואישיים".

-לילה נומן מרטין

התהליך הטיפולי של הטיפול הנרטיבי

מיקומו של המטפל במודל זה ישתנה ממומחה, למלווה של האדם המבקש עזרה, לשותף בתהליך הטיפולי (White, 2004).

הטיפול הנרטיבי הרעיון הוא בעצם להיות מסוגל למצוא סיפור חלופי. דקונסטרוקציה של הסיפור הנרטיבי הדומיננטי לטובת סיפור מחודש ושונה.

ההשתקפות היא בעד הנרטיב החדש הזה, מחפש את מה שאנו מכנים הישגים מבודדים. אלו הם אלו שנותנים לנו הזדמנות להציג מידע חדש ו/או להתמקד. לכן, הם נותנים לנו את ההזדמנות לבנות היסטוריה ו/או זהות חדשה.

טכניקה זו היא גם פשוטה מאוד וגם מסובכת מאוד. היא פשוטה במובן שהיא מייצגת הפרדה לשונית מבעיית הזהות האישית של המטופל. החלק המסובך והקשה הוא הדרך העדינה שבה זה מושג. באמצעות שימוש זהיר בשפה בשיחה הטיפולית מתחילים ובסופו של דבר הריפוי של האדם.

החידוש של הגישה הנרטיבית הוא בכך שהיא מספקת רצף שימושי של שאלות המייצרות באופן עקבי אפקט משחרר עבור אנשים. לעקוב אחר הרצף הטיפולי הזה זה כמו לבנות קשת לבנה אחר לבנה. אם תנסו להגיע למדרגה האחרונה מבלי שתכניסו בסבלנות את הלבנים הראשונות, הקשת לא תחזיק.

תיאור טכני של טיפול נרטיבי

אנחנו מניחים שהחיים שלנו הם כמו שהם, אבל אנחנו תמיד יכולים לחשוב עליהם מחדש בדרך אחרת. בסופו של דבר, כל אדם יכול לשכתב את הסיפור שלו כרצונו (Garcia-Martinez, 2012). ישנם שלושה מימדים סביב המטריצה הנרטיבית המאפשרים נרטיב קוהרנטי, מורכב, אפשרי. או אפילו סדרה של נרטיבים (גונקאלבס, 2002):

• מבנה נרטיבי: בניית משמעות של החוויות של האדם באמצעות תהליך של חיבור דרך האפיזודות הנרטיביות השונות של חיינו. המבנה מורכב מ:
  • התחלה, שהיא הנקודה שממנה מתחילים את הסיפור שלנו. נוכל לקחת דוגמה של לקוח שמגיע לייעוץ בפעם הראשונה ולא יודע מאיפה להתחיל. אחת התגובות של המטפל יכולה להיות "מההתחלה" או "מאיפה קל יותר להתחיל להסביר את הסיפור שלך" (זו תהיה ההתחלה).
  • פיתוח סיפור. זה כולל אירועים ספציפיים, תגובות פנימיות, המטרות של הגיבורים, הפעולות שגיבורים אלה נוקטים, הסיבה והתוצאה ולבסוף, ההקשר.
  • סוף, שנחשב בעת השגת תוצאות מסוימות ו/או סגירה של הנרטיב
• תהליך נרטיבי: זה קשור לאופן שבו אנו מסבירים את חיינו. כלומר, הטון שאנו שמים על חיינו (למשל, מעורבות דרמטית).
• תוכן סיפורי: מתייחס לגיוון ולריבוי של ייצור נרטיבי, או לנושאים ולעלילות שיש לנו. לפעמים אנחנו עלולים ליפול למצב של "שיא שבור", מהרהר על נושאים ישנים לא פתורים.

תרגילי טכניקה נרטיבית

הצעד הראשון לשינוי הדיאלוג הפנימי שלנו:

דיאלוג פנימי נקטע באותו אופן שבו הוא מתחיל, על ידי מעשה רצון. אתה האדם שאתה אומר שאתה, אבל אתה יכול להשתנות אם תתחיל לדבר אחרת (Castaneda, 1994). אתה יכול להגיד לעצמך שאתה שונה. הרשו לי להציג סדרה של תרגילים לעבודה עם דיאלוג פנימי. הקול הזה שמדבר אלינו ללא הרף ומתרגם את המציאות:

• דעו את הדיאלוג הפנימי שלכם: שימו לב לצורה ולתוכן של הדיאלוג הפנימי שלכם. חשבו אם זה דיאלוג הרסני או בונה, לא פשוט או שליו. בקיצור, שלילי או חיובי. כדי לשנות אותו, עלינו להכיר תחילה את תוכנו, את המחשבות השכיחות ביותר שאנו מקדישים לעצמנו.
• נסחו את השאלות הנכונות: נתחו את המצב שנוצר על ידי שינוי השאלות שהוא שואל את עצמו. למשל, במקום לשאול "למה זה קרה לי?", נוכל לשאול את עצמנו "מה אני יכול ללמוד מהמצב הזה?".
• שנה את המיקוד: אתה יכול לשנות את הדרך שבה אנחנו מדברים לעצמך. זה יכול לעזור להתחיל לדבר אל עצמך כמו שאמא אוהבת מדברת עם ילד. שלבו מילים חמות וידידותיות בדיאלוג הפנימי שלכם.

כלים נרטיביים אישיים

ישנם משאבים רבים זמינים לחקור היבטים של הנרטיב שלנו. אלה כוללים מטאפורות, סיפורים או מכתבים טיפוליים ואחרים. בואו נסתכל על כמה ממשאבים אלה כעת:

משאבים להכיר את עצמך

• סיפורי חיים: סיפורים שנועדו לתת משמעות או להצדיק חזון מסוים של אירועים.
• סיור קטן סביב עצמו: מדובר בדמיון וכתיבת מכתב לאדם שאין לנו איתו קשר הרבה זמן.
• עשר שנים מאוחר יותר: תיאור של איך אתה רואה את עצמך בעוד עשר שנים. תיאור של איך אתה תהיה פיזית, פנימית, בעבודה, יחסים עם אחרים ותחביבים.
• העדפות: חשבו וכתבו מהן ההעדפות שלכם. אשרו והעניקו לעצמכם את העונג להביע חופש באמצעות הבחירות שלכם.
• מרחבים: חלקו רשת למרחבים שונים והקדשו כל אחד לאדם חשוב בחייכם, מקום משמעותי, האירועים המשמחים ביותר והתחושות הנעימות ביותר. כלול גם את החלומות הכי גדולים שלך ואת מערכות היחסים שגרמו לך להתבגר ולצמוח.
• אני זוכר...: האדם מוזמן לסיים את המשפט הזה בלי לחשוב יותר מדי על התשובה. אתה יכול להשתמש בכמה משפטים לא שלמים שתרצה לחקור ולעבוד איתם.
• לאהוב את המסתורין: מדובר בהסתכלות בתוכנו לשאלות שאין להן תשובה.

מטאפורות וסיפורים

מטאפורה היא צורה לשונית המבצעת השוואה מרומזת בין שתי ישויות שונות. משאב דרמטי הלוכד את תשומת הלב ומספק מסגרת שונה שדרכה הלקוח יכול לשקול חוויה חדשה (Lankton and Lankton, 1983).

ישנם שלושה סוגים של מטפורות המשמשות בתהליך הטיפול:

• אלה המתייחסים לחוויות אישיות של המטפל.
• אלה שמתייחסים לאמיתות ברורות.
• סיפורים המותאמים לנסיבותיו של האדם.

ניתן להשתמש במטאפורות טיפוליות לגיבוש וחוות דעת, להציע פתרונות, לגשת ולהשתמש במשאבים או בידע אישי, לשתול רעיונות ספציפיים וכו'.

מצד שני, סיפורים הם ביטויים של אמיתות פילוסופיות חיוניות, הסברים או טבע, או סיפורי חלומות. הסיפורים הם טיפוליים מכיוון שלאדם יש אפשרות למצוא פתרון משלו דרך הדרך שבה הוא משכתב את סיפורו והקונפליקטים המופיעים בו.

הסיפור אינו מתייחס לעולם החיצון, למרות שהוא יכול להיות מספיק ריאליסטי ולשזור בו מאפיינים יומיומיים. האופי הבלתי מציאותי של סיפורים אלה הוא גורם חשוב, שכן הוא מבהיר שהסיבה לסיפורים אלה אינה מידע שימושי על העולם החיצוני, אלא התהליכים הפנימיים המתרחשים באדם (Gordon, 1978).

בקיצור, כשאנחנו מספרים את הסיפורים האישיים שלנו לזרים, אנחנו נפטרים מהם והופכים אותם לעבר. זה מאפשר לנו להתחיל לעצב עתיד לטעמנו, לתעד את הסיפורים האלה כדי שלא ילכו לאיבוד בשכחה ויוכלו לשמש השראה. המטרה הסופית היא שאנשים יבינו את העוצמה של הדרך שבה הם מספרים ומה הם מספרים, וכיצד הדברים האלה משפיעים על הדרך שבה אנחנו מתנהגים כעת.

ביבליוגרפיה:

White, M. (2002) "El enfoque narrativo en la experiencia de los terapeutas". גדיסה.

Nomen Martín, L. (2016) "50 técnicas psicoterapéuticas". פירמידה.