איך הכישלונות שלנו יכולים להפוך אותנו להצלחה?
מושג הכישלון הוא סטיגמה אמיתית בחברה שלנו. מילדות, המבטים שאנו מקבלים כאשר אנו נכשלים או עושים טעות דומים מאוד לאלו שאנו מקבלים כאשר אנו מתנהגים בצורה לא נכונה. ואז אנחנו בעצמנו מתחילים להסתכל על עצמנו באותו אופן. במקום להיות שמחים למצוא דרך שגויה ולזרוק אותה, אנחנו כועסים על עצמנו. אנחנו מקללים את עצמנו והעצב ממלא אותנו, כאילו זה הרגש הנכון לרגע.
דרך ההתמודדות הזו עם כישלון גורמת לנו להתבלבל יותר, מכיוון שהמחשבות השליליות הללו לא משאירות לנו מקום ללמוד מהטעויות שלנו.
בנוסף, כשאנחנו לא מבינים כישלון כמשהו חיובי, אנחנו בדרך כלל סוגרים את הראש, נוטשים את הפרויקטים שהיו לנו ביד ואומרים לעצמנו שאנחנו חסרי תועלת. איך אנחנו הולכים להרוויח ממה שהשגיאות האלה רוצות ללמד אותנו אם נגיב בצורה כזו? איך נלמד אם ננסה פשוט למחוק את כל מה שקרה?
אנשים שלא מקבלים כישלון או שלא יודעים איך להפיק ממנו תועלת כלשהי הם בדרך כלל אנשים עם קבלה עצמית נמוכה. הם נוטים לחפש פרפקציוניזם בכל דבר שהם עושים, וכשהם מבינים שהם לא מושלמים והציפיות שלהם לא מתממשות, הם פשוט מוותרים על הכל ונופלים לחוסר תקווה מוחלט.
גישה זו אינה משרתת מטרה בלבד והיא רק אומרת שאנשים עם פוטנציאל גבוה וכישורים טובים מפסיקים לנסות, מחשש להיכשל שוב. הגישה הזו פשוט משאירה אותם באזור הנוחות שלהם והם אף פעם לא גדלים.
גדל דרך כישלון
האדם שלעולם לא נכשל הוא זה שלעולם לא מנסה. הוא פשוט נשאר איפה שהוא יודע שהסיכונים הם מינימליים. אבל האמת היא שהאנשים האלה כמהים לחיים מרגשים יותר, עם אתגרים או יעדים שצריך להגיע אליהם. זה אפילו לא כל כך הכרחי כדי להגשים את החלומות האלה או להצליח...
...מה שנחוץ יותר מהמטרה היא הדרך עצמה, מתעוררת כל בוקר עם המוטיבציה הדרושה כדי לנסות להשיג את המטרות שלנו.
כשאנחנו מפסיקים לנסות מחשש להיכשל אז אנחנו כבר מאמצים את הכישלון הזה. בדרך זו אנו עשויים לחוש פחות כאב ומתח עקב היעדר החרדה שהיינו מרגישים במצב המאתגר את היכולות שלנו. אבל, אם נהיה מוכנים לעבור את האתגרים והחרדה, החיים יקבלו צבע הרבה יותר חי.
כישלון, רחוק מלהיות דלת לנטישת החלומות שלנו, חייב להיות האות שאומר לנו שאנחנו גדלים. זה צריך להוות אינדיקטור לכך שאנחנו בוחנים נתיבים חדשים ובזכות זה נשתפר ונתבגר ונפתח את היכולות שלנו.
זה נכון שכישלון הוא לא משהו שאנחנו יכולים לשלוט בו. האמת היא שאם אתה רוצה להגיע להצלחה, אתה צריך להניח שאתה הולך לעשות טעויות בדרך. מה שנמצא בשליטתנו הוא היכולת להתמיד בכל מה שעלול לקרות, ואז נוכל להשקיע את האנרגיות שלנו ולהשיג תוצאות חיוביות באמת.
איך לנהל כישלון?
כישלון הוא לא הסוף. זה רק שלב ביניים. זוהי התנועה הבלתי מעורערת לקראת הצלחה או ניצחון בתחום המסוים הזה בחיינו. לכן, לכישלון יש יותר יתרונות מחסרונות. כל שעלינו לעשות כדי להבין זאת הוא להיות מודעים לכך שהכישלון אינו מגדיר אותנו. זה פשוט אומר שבהזדמנות הבאה נצטרך לעשות דברים אחרת.
כדי ללמוד להתמודד טוב יותר עם הכישלונות שלנו, הצעד הראשון הוא צעד מסובך, אך חשוב, - לקבל את מה שאיננו יכולים לשנות. אל לנו להמשיך להתלונן או לקטר על הקלפים שחולקו לנו. הקלפים האלה לא יחולקו שוב, אנחנו רק צריכים להתחיל עוד "משחק". בלי קשר לתוצאה, יד הקלפים הזו לא מגדירה אותנו, וגם לא תמיד נשחק עם אותם קלפים. אנחנו לא מוגדרים לפי המחשבות שלנו ולא לפי ההתנהלות שלנו. אנחנו הרבה יותר מכל זה. אנחנו יצורים מורכבים, משתנים כל הזמן, לומדים ומחפשים הזדמנויות להשתפר.
קרא גם: מדיטציה היא דרך להרגיע את הנפשאנחנו יצורים יקרי ערך, בלי קשר לטעויות שלנו, ולאף אחד אין את הערך שיש לנו.
התאמת ציפיות
השלב הבא הוא להתאים את הציפיות שלנו. עלינו להיות ברורים מאוד לגבי ה"אני האמיתי" וה"אני האידיאלי". ה"אני האמיתי" הוא האדם שאני, לא יותר ולא פחות. אני מעוצב על ידי מאפיינים אישיים, יכולות, מעלות, פגמים ומגבלות. אני יודע איך אני, אני יודע בדיוק מה אני יכול ומה אני לא יכול לעשות או להשיג.
ה"אני האידיאלי" הוא האדם שאני חושב שאני, אבל במציאות אני לא. אם יש לי ציפיות גבוהות מאוד לגבי עצמי ומאמין יותר ב"אני האידיאלי" שלי מאשר ב"אני האמיתי" שלי, אז אני אסבול כשהמציאות תראה לי שאני חייב להתאים את הציפיות האלה.
כדי לעשות זאת אני חייב תמיד להבין מי אני, מתוך מחשבה שאני לא טוב יותר ולא גרוע מכל אדם אחר.
לבסוף, למד לסבול את התסכולים שהחיים מביאים לנו. הפרויקטים והחלומות שלנו לא תמיד הולכים כמו שהייתם רוצים, אבל זה לא אומר שאנחנו מובסים. אנחנו רק צריכים לקבל את מה שאנחנו לא אוהבים, כולל הטעויות שלנו. בואו נלמד מהם, כי מה שנוציא מהם יהיה מה שמזין את התקווה שלנו להמשיך להתקדם.
