משבר מנהיגות הקורונה

אחד ההיבטים שחשפה המגיפה הנוכחית הוא שאין מנהיגות אמיתית של נגיף הקורונה בקרב האומות. מעט מאוד שליטים הצליחו להתרומם, ומעטים עוד יותר הראו יכולת אמיתית להניע את החברה לדרך הנכונה.

מדינות רבות מבינות שהן נשלטות על ידי מנהיגים המוכנים בצורה גרועה לניהול וקבלת החלטות במצב קריטי מלא בחוסר ודאות.

באופן כללי, אנחנו לא חיים בעידן של מנהיגים מבריקים בחזית. ככלל, זה היה אימפרוביזציה במקרה הטוב, אם לא שקרים וטיפשות.

משבר המנהיגות גם הראה שאי אפשר היה להשיג חזית משותפת, שהיא כה חיונית במצב כזה. הבעיה משפיעה כמעט על כל העולם, אבל עד עכשיו, במקרים רבים, אינדיבידואליזם ואנוכיות היו הגורמים הרווחים.

למרות שנדרשת גם יצירתיות, עד כה, התגובה נצבעה יותר בסמכותיות.

משבר המנהיגות ודילמה שלא צריכה להתקיים

ממשלות רבות דיברו על הדילמה של "כלכלה מול חיים". הם מתכוונים כאן להסגר החובה ולהפסקת הפעילות הכלכלית שהם גרמו. עבור רבים, השכל הישר אומר שאין דילמה. החיים הם הדבר החשוב מכולם, וההחלטה לשמר אותם חייבת להיות מעל כולם.

השורה התחתונה היא שרוב המנהיגים הם מנהיגים רק אם הנסיבות נכונות. אם המציאות מחלקת את הקלפים בצורה אחרת, הם כבר לא יודעים מה לעשות. לפיכך, מה שהם עושים לעתים קרובות זה להפוך את זה למצב שהם מכירים.

ישנם מקרים קיצוניים, כמו אירופה, שבהם הומלץ לאזרחים "לא להיות מודעים מדי לחדשות" כדי להימנע מלחץ ולנסות להמשיך בחייהם הרגילים. יש לנו גם את המצב הנורא של אקוודור. מאות בני אדם מתו ברחובות, והמנהיגים ממשיכים להכחיש את חומרת המצב.

הדבר המדאיג במשבר מנהיגות נגיף הקורונה הוא שהוא גבה חיים רבים.

שחיתות משתוללת

אם במגזר הציבורי שרר ניהול כושל, הרי שבמגזר הפרטי ראינו כיצד חלק מהחברות ניצלו את המצב כדי לנסות למקסם את רווחיהן. זה הוביל כמה מדינות להסדיר את המחיר של מוצרי צריכה מסוימים, כמו מסכות.

יורופול גם מצא יותר מ-2000 אתרי אינטרנט המשווקים תרופות מטעות, אם לא מסוכנות, שיכולות כביכול "לעצור" את נגיף הקורונה. בנוסף, הפשיעה הקשורה למחשב זינקה שחקים. לפיכך, אנו יכולים לומר שחלק מהמגזר הפרטי נטל מנהיגות ראויה לגינוי.

ואז, יש לנו דוגמאות נוראיות שמתגלות במדינות מושחתות מאוד. בקולומביה, מאות אלפי אנשים חיים את ההסגר ברעב. עם זאת, כמה פקידים, ואפילו שליטים, העלו את מחיר ההפרשות שיינתנו לעניים ביותר כדי לגייס רווח לכיס.

חוסר סמכות ויצירתיות

לרבים ממנהיגי העולם כיום יש כוח אך אין להם סמכות אמיתית על עמם. אחת הדרכים שבהן מתבטא משבר המנהיגות היא חוסר האמון שמפגינות חברות רבות כלפי מי ששולטים בהן.

לפעמים, זה בגלל שהם רואים בהם מושחתים, לפעמים בגלל שהם לא מגלים שום מיומנות או יכולת, ולפעמים זה בגלל הטיפשות הבוטה שלהם.

במשבר הנוכחי, רוב הממשלות פעלו לפי תוכנית מבלי שהיתה קיימת תוכנית אמיתית. נגזרו הסגרים בסגנון ישן וכאשר הם שונו, זה נבע רק מהרצון להפעיל מחדש את הכלכלה. זה לא נבע מכל סוג של פרספקטיבה יצירתית או חדשנית.

ברור שהמצב הפתיע את כולם ואנחנו רואים רק באמת התחלה של תגובה. עם זאת, עדיין אין סימנים של ממש ליצירתיות ברבים מהשליטים.

חלק מהחברות אפילו היו יותר פרואקטיביות מהממשלות שלהן. בריו דה ז'נרו, ברזיל, למשל, ה"כנופיות" גזרו הסגר, בשל חוסר רצונו של הנשיא ז'איר בולסונרו לעשות זאת. במדינות אחרות, אנשים פרטיים החלו לייצר מאווררים, חיטוי ידיים או מסכות כדי לפצות על המחסור.

המצב הנוכחי ערער את יכולתם של השליטים למשול ורבים מהם נמצאו חסרים. אנחנו לא יודעים איך העולם ייצא מהמצב הזה, אבל רבים יכולים לחזות שינויים בתצורת הכוח.

חברות הופכות יותר ויותר מודעות למה שבאמת חיוני בחברה ומה לא.