הנוירוביולוגיה של האינטואיציה או תחושות הבטן שלך

הנוירוביולוגיה של האינטואיציה קיימת ולמדנו עליה משהו מאוד מעניין. רוב האנשים מבססים הרבה מההחלטות שהם מקבלים על תחושות הבטן שלהם. זה בעצם רק קול פנימי במגע עם הזהות שלך וכל מה שראית, הרגשת וחווית. הצד האינטואיטיבי שלך יכול למעשה להיות כלי מדהים אם אתה מנצל אותו היטב.

בואו נודה בזה. אינטואיציה יכולה לעתים קרובות להדריך אותך ליקומים בלתי נראים, היא יכולה לחבר אותך לחלק מעצמך שמאכלס את הפינות הנסתרות ביותר בתת המודע שלך. זה יכול להרגיש כל כך מוזר לפעמים שאתה עלול לחשוב שזו לא חוויה מדעית במיוחד. זה חייב להיות מיסטי כי אין בזה היגיון ברור. אבל זה לא בדיוק נכון.

אינטואיציה היא באמת החוש השישי שלנו, ויש הרבה ספרות מדעית על זה. לדוגמה, ישנם ספרים מרתקים כמו Educating Intuition מאת רובין מ. הוגארת' ו- Blink: The Power of Thinking Without Thinking מאת מלקולם גלדוול.

בספרים אלו ובהרבה אחרים בנושא, הם טוענים לחשיבותה של האינטואיציה כמשאב. הם אומרים שזה בעצם יכול להשלים את המחשבה האנליטית.

ואז יש חוקרים כמו ג'ונס סאלק, שהתפרסם בזמנו בזכות המצאת חיסון נגד פוליו. הרופא הזה כתב מאמר מעורר מחשבה ב-1983, שנקרא "המיזוג של אינטואיציה ותבונה". בו הוא דיבר על איך אנחנו צריכים להשתמש בחוש השישי שלנו בחיי היומיום שלנו, כי זה יכול לעזור לנו לקבל החלטות טובות יותר.

מה יש לנוירוביולוגיה של האינטואיציה לומר?

קודם כל, הנוירוביולוגיה של האינטואיציה מעידה על כך שתהליכים נפשיים אלה אינם כולם בדמיון שלנו. למעשה יש להם בסיס נוירולוגי. דוקטור Keiji tanaka ממכון המוח RIKEN הוביל מחקר מרתק כדי לנסות ולמצוא כמה תשובות למה שקורה במוח שלנו כדי ליצור את החוש השישי הזה.

כדי להבין את זה, הוא השתמש בכמה נושאי מחקר ניסיוניים: נגני שוגי מומחים. המשחק דומה מאוד לשחמט, והשחקנים המיומנים ביותר משתמשים באינטואיציה שלהם כדי לבצע כמה מהלכים מדהימים. ד"ר טנאקה ביצע גם סדרה של בדיקות MRI על קבוצת אנשים זו כדי לראות באילו חלקים במוחם הם משתמשים הכי הרבה.

הקדם

לפי הסריקות שלו, אזור המוח שלהם שהאיר הכי הרבה היה ה-precuneus. זהו חלק קטן מהאונה הפריאטלית העליונה, שנמצאת במקרה גם ממש על הקו שבין ההמיספרה הימנית והשמאלית של המוח.

ה-precuneus ממלא תפקיד בזיכרון אפיזודי ובעיבוד חזותי-מרחבי. אבל המעניין מכולם, זה משחק תפקיד בתודעה.

קליפת המוח הפרה-מצחית

אזור מעניין נוסף שנדלק כשהם השתמשו בחלקים האינטואיטיביים של המוח שלהם היה קליפת המוח הפרה- מצחית הונטרומדיאלית. זהו חלק מרכזי במוח שלנו. למה? זה המקום שבו אנו מאחסנים את כל המידע על תגמולים מהעבר, יחד עם כאב הטעויות, או דברים שהיינו רוצים שלא עשינו כדי שהיינו נמנעים מלחוות משהו שלילי.

מדען המוח המפורסם אנטוניו דמאסיו הבין כמה חשוב החלק הזה במוח שלנו בתהליך קבלת ההחלטות. הדבר המעניין ביותר במבנה המוח הזה הוא שהוא מגיב על סמך רגשות.

הנה דוגמה. תאר לעצמך שאתה פוגש מישהו במסיבה, ואז מזמין אותך לחזור למקום שלו. קליפת המוח הפרה-מצחית תבצע ניתוח מהיר על סמך חוויות העבר שלך.

יכול להיות שיש משהו באישיות, במראה שלהם או בדיבור שלהם שגורם לך להיות סקפטי כלפיהם. זה בגלל שהם מזכירים לך מישהו שחווית איתו חוויה שלילית. משם, זה ישלח אזעקה כדי למשוך את תשומת לבך. זו האינטואיציה שלך שמנסה לפלס את דרכה אל המוח המודע שלך.

ברגע ששמעת את הקול הפנימי הזה, יש לך שתי אפשרויות. אתה יכול להקשיב לו או לשלוח אותו דרך המסנן של המחשבה האנליטית אם אתה רוצה לבחון אותו יותר בקפידה.

גרעין הקאודאט

מחקרים מדעיים על הנוירוביולוגיה של האינטואיציה הדגישו גם את גרעין הקאודאט. זהו מבנה המהווה חלק מהגנגליונים הבסיסיים, אשר ממלא תפקיד בלמידה, הרגלים והתנהגויות אוטומטיות.

ביסודו של דבר, גרעין הקאודאט מאיץ את החוש השישי כדי לעזור לך לקבל החלטות מהירות יותר, כמעט אוטומטיות, על סמך ההתנסויות או הלמידה הקודמות שלך.

כפי שניתן לראות מכל המידע הזה, קשה לגרור את כל התהליכים הללו עד לתאונות או פרי דמיוננו. לא רק שיש בסיס נוירולוגי לאינטואיציה אלא הוא גם כרוך בחוויות העבר שלך, באישיות שלך ובתת המודע שלך, או במקום שמכיל את המהות של מי שאתה.

תחושות בטן הן לא רק פסבדו-מדע. הם למעשה מנגנון שעזר להגדיר מי אנחנו כבני אדם מכל המינים, הגזעים והתרבויות. באמת כדאי לחשוב על זה. אתה תמיד צריך להקשיב לקול הפנימי הזה ולהשתמש ביכולת שלך לחשוב בצורה אנליטית על דברים כשצריך.