איך אני יכול לעזור לילד שלי אם יש לו דיכאון?
ילדים יכולים לסבול מדיכאון בדיוק כמו מבוגרים. זה נורמלי לחלוטין שילדינו מספרים לנו או מראים לנו שהם מרגישים עצובים, אומללים, עצבניים או מיואשים לפרק זמן קצר. עם זאת, דיכאון אצל ילדים הוא עניין שונה מאוד. עלינו לדעת להבדיל בין ביטוי של רגשות שליליים לבין נוכחות של מחלה.
כאשר רגשות שליליים מופיעים אצל ילד, פולשים לאט לאט ומתערבים בהיבטים שונים של חייו, כגון ביצועים בבית הספר או זמן משפחתי, הוא עלול לסבול מדיכאון. האם אנחנו כהורים יכולים לעשות משהו כדי לעזור להם במצב הזה? כן, אנחנו בהחלט יכולים. המשיכו לקרוא ולגלות עוד על דיכאון אצל ילדים ומה לעשות בנידון.
"אחד הדברים המאושרים ביותר שיכולים לקרות לך בחיים הוא להיות לך ילדות מאושרת"
-אגטה כריסטי-
איך אני יודע אם הילד שלי סובל מדיכאון?
לפני שנתקן, ראשית עלינו לדעת אם זו באמת הבעיה ממנה סובל הקטן שלנו. לשם כך עלינו להיות ערניים לשורה של סימנים שעשויים להצביע על כך שאכן יש לו דיכאון. אבל, בכל מקרה, תמיד נצטרך לקבל את האבחנה של איש מקצוע.
הסימנים שעלינו לקחת בחשבון הם: מצב רוח עצבני או מדוכא, בעיות התנהגות או משמעת, אובדן עניין או הנאה, דימוי עצמי נמוך, בידוד חברתי, תסיסה, קשיי ריכוז ותחושות של חוסר ערך וייאוש.
תסמינים מדאיגים נוספים הם: שינוי בתיאבון, בכי תכוף, הפרעות שינה (גם יותר מדי וגם מעט מדי), תלונות גופניות, עייפות, עלייה או ירידה במשקל, ניסיון לפגיעה עצמית, גדילה ומשקל לא מתאימים לגיל ולהתפתחות של הילד, ואחרון חביב, מדבר על או ניסיון להתאבד.
זכור כי נסיבות אלה יכולות להיות קשורות גם לבעיות או הפרעות אחרות. זה יכול להקשות על ההורים להגדיר אם זה דיכאון או משהו אחר. מה שברור זה שזה מראה שגם אנחנו וגם הילד צריכים עזרה. בוא נבקש את זה!
"אני לא יכול לחשוב על שום צורך ילדות חזק כמו הצורך של אבא בהגנה"
-זיגמונד פרויד-
דיכאון אצל ילדים - מה אני יכול לעשות?
מלבד עזרה מקצועית, חשוב שכהורים נעשה את חלקנו כדי לעזור לילדנו. בתור התחלה, אם לקטן שלנו יש הערכה עצמית נמוכה ונוטה לבקר את עצמו, נוכל לשבח אותו ולהדגיש את החיובי. בצורה כנה כמובן! עלינו לחקור אותו בעדינות בצורה מבינה לגבי הרגשות השליליים שיש לו כלפי עצמו, ולציין מתי הוא משליך אותם על אחרים.
בדיכאון יש בדרך כלל רגשות אשמה. כאשר זה קורה, עליך לעזור לילדך להבחין בין מה שהוא יכול לשלוט במה שהוא לא יכול. אם הוא מראה רגשות של חוסר אונים או ייאוש, אז עלינו להאיץ בו לכתוב את רגשותיו או לדבר עליהם. עליו להתחיל בתרגול של כתיבת מחשבות נעימות על עצמו 3 או 4 פעמים ביום. בהתחלה זה יהיה לו קשה, אבל זה תרגיל שיעזור לו לפתח רגשות בריאים לגבי עצמו.
"אף פעם לא מאוחר מדי לקבל ילדות מאושרת"
-טום רובינס-
אם אנו רואים שהוא מאבד עניין בדברים ומגלה עצב, אז כדאי שנארגן פעילות יומיומית מעניינת. כדאי גם לתכנן אירועים מיוחדים ולהקדיש זמן לשיחה קבועה על נושאים משפחתיים נחמדים. חיי המשפחה הם מכריעים בכל זה. אם הסביבה המשפחתית יציבה, זה יעזור במידה ניכרת. למה אנחנו מתכוונים בזה? שמירה על שגרה וצמצום שינויים במצב המשפחתי. אם יש שינויים כלשהם, עלינו להזכיר אותם מראש כדי לנסות להפחית חששות מיותרים.
ולבסוף, אם אנו רואים מחשבות או סימנים הקשורים להתאבדות, אז עלינו ללכת לראות מומחה בהקדם האפשרי.
בקיצור, חשוב לתמוך בילד ככל שנוכל, ולעזור לו ככל שנוכל. העצב והמחשבות השליליות שלו חשובות ויש לטפל בהן ביסודיות. דיכאון אצל ילדים לא צריך להיות נושא טאבו יותר, בואו נעשה את שלנו כדי להעלות את המודעות.
