האם כל הדרכים מובילות לנוירוטיות?
נוירוטיות היא תכונת אישיות שיש לה בסיס ביולוגי משמעותי. זה הופך אנשים עם זה לפגיעים להפרעות פסיכולוגיות מכיוון שהוא קשור גם לניהול מתח לקוי וגם לנטייה לחשוף את עצמך לגירויים מזיקים פסיכולוגית.
להיות מאוד נוירוטי יכול לגרום להפרעות כמו חרדה, דיכאון, הפרעה דו קוטבית וסכיזופרניה להשפיע על אדם בצורה חמורה יותר. זה גם ממלא תפקיד חשוב בנושאי מערכות יחסים, עוינות במקום העבודה ושחיקה.
להלן, נסביר בקצרה בדיוק מהי נוירוטיות וכיצד היא פועלת בהפרעות פסיכולוגיות שונות, מכיוון שיכולות להיות לה השפעות שונות על כל אחת מהן.
נוירוטיקה כתכונת אישיות
נוירוטיות היא תכונה אישיותית (המורכבת מנטיות התנהגותיות, רגשיות וקוגניטיביות) שאנשים יורשים בעיקר מהוריהם, מה שהופך אותה בעיקרה לביולוגית.
זה לא אומר שאי אפשר לשנות את זה. אבל הנטייה היא עם האדם מרגע היוולדו. במהלך חייו של האדם, הסביבה שלו תהפוך את הנטייה הזו לחזקה יותר או חלשה יותר.
כמעט כל תיאוריות האישיות כוללות נוירוטיות כתכונה בסיסית. ניתן למצוא אותו ב:
- חמשת תכונות האישיות הגדולות (Costa and McCrae 1992)
- מודל חמשת המודל האלטרנטיבי של אישיות (צוקרמן 1999)
- ספרו של Eysenck Dimensions of Personality (1947)
- טמפרמנט ו-Character Inventory של Cloninger (1994) (שים לב שכאן קוראים לזה הימנעות מנזק.)
לכן, ברור שבין אם זה חלק מניתוח מילוני, אמפירי או פקטוריאלי, רוב החוקרים רואים בזה חלק מהמבנה הבסיסי של האישיות. כל המודלים כוללים נוירוטיות מכיוון שהיא מתארת את הנטייה הרגשית הבסיסית של כל אדם.
במילים אחרות, זה מציין אם אתה נוטה ליציבות ולרווחה (נוירוטיות נמוכה) או חוסר יציבות וחרדה (נוירוטיות גבוהה).
בהתחשב בקשר בין נוירוטיות לרגשות, עכשיו אנחנו הולכים לנתח אותו. נבחן כיצד זה משפיע על שלוש הפרעות נפשיות נפוצות: דיכאון, חרדה והתמכרות.
תפקידה של נוירוטיות בהפרעות פסיכולוגיות שונות
דכאון
נוירוטיות קשורה למספר ועוצמה גבוהים יותר של תסמיני דיכאון. הסיבה לכך היא שעבור אנשים עם נוירוטיות גבוהה נדרש פחות גירוי שלילי כדי להרגיש מוטרד או אי נוחות מאשר אנשים עם נוירוטיות נמוכה.
לכן היא מעידה על רגישות גבוהה יותר למצוקה ובכך משפיעה על מהלך הדיכאון. זה מגביר רגשות שליליים, מה שהופך אותם ליותר אינטנסיביים ובלתי נסבלים. אז זה הופך להיות יותר סביר שהחור של הדיכאון רק יהפוך עמוק יותר וקשה יותר להימלט ממנו.
חרדה
נוירוטיות ניזונה לחרדה, מכיוון שהאדם מתקבע על חוסר הוודאות שהוא לא יכול לסבול. לדוגמה, הם ימנעו מלהיות במצבים לא בטוחים, לקחת סיכונים ולחוות כל מידה של חוסר ביטחון פיזי, פסיכולוגי, חברתי או רגשי. על מנת להתגבר בהצלחה על החרדה, האדם חייב להתעמת איתה. אבל נוירוטיות משאירה את האנשים האלה באזור הנוחות שלהם, ומעכבת את ההחלמה.
אנשים נוירוטים מנסים לשלוט בכל היבט של מצבים אולי מסוכנים, לא סביר ככל שהסיכון יהיה. הם מבזבזים הרבה זמן, כסף ואנרגיה רק כדי להימנע מסיכון. לדוגמה, הם ייצאו מהבית מוקדם מאוד כדי להגיע לפגישה בזמן, רק כדי לתת לעצמם מקום להתנועע למקרה שאחת מהסכנות הרבות שהם מדמיינים באמת תתרחש.
"נוירוזת יום ראשון, סוג כזה של דיכאון שפוקד אנשים שהופכים מודעים לחוסר התוכן בחייהם כשהעומס של השבוע העמוס נגמר והריק בתוכם מתבטא".
-ויקטור פרנקל-
ניתן ליישם זאת גם בהקשרים חמורים בהרבה, כגון התקף פאניקה. הטיפול היעיל ביותר בהפרעת פאניקה כרוך בחשיפה הדרגתית למצב שהם חוששים ממנו. ניכר עד כמה נוירוטיות גבוהה משתלבת במצב הזה.
כמו שאמרנו קודם, אנשים שמדרגים גבוה בסולם הנוירוטיות עמידים מאוד בפני חשיפה לדברים שהם חוששים מהם, וימנעו מלקחת את הסיכון הקטן הזה בכל מחיר, למרות שזה יוביל להרגלות ולבסוף לסיום החרדה שלהם. ככל שהנוירוטיות גבוהה יותר, כך גדלה ההתנגדות לחשיפה. לאחר מכן, ככל שהציפייה לחשיפה האמורה תגרום יותר חרדה.
התמכרות
אנשים עם נוירוטיות גבוהה נוטים יותר לפתח התמכרות. למה? כי זה דוחף אותם להימנע מכל מידה של אי נוחות ומעלה את רמת המתח הנתפסת שלהם.
רמות מתח גבוהות מעורבות ברגישות גבוהה למצוקה גורמות להם להרגיש מותשים פסיכולוגית ומוצפים מהבעיות היומיומיות שלהם. שימוש לרעה בסמים יכול להיות סוג של בריחה עבורם. הרי זה משחרר אותם מהעיסוק התמידי שהם מרגישים.
במילים אחרות, התשישות הרגשית הנובעת מהרגישות הגבוהה לאי נוחות הופכת אתגרים יומיומיים לאיומים. מכיוון שהם צריכים להימנע מאי נוחות ולשלוט במה שקורה סביבם, הם מוצפים מאוד.
התשישות הפסיכולוגית הנובעת מכך מקשה עליהם מאוד לנהל את הלחץ שלהם בצורה טובה. לכן, ההשפעות של חומרים פסיכואקטיביים בתרופות מדכאות כמו אלכוהול ומריחואנה נותנות להם הפוגה קצרה. הפסקה מאי נוחות ומתח.
מה יכולים אנשים עם נוירוטיות גבוהה לעשות כדי לשנות?
קודם כל, חיוני להיעזר בפסיכולוג שיוכל לבצע הערכת אישיות ולקבוע בדיוק עד כמה הם נוירוטיים.
זה בגלל שגם התפיסות שלנו לגבי עצמנו וגם התפיסות של אנשים אחרים לגבינו יכולות להיות שגויות. לכן, ייתכן שיש להם תמונה של עצמם שאינה משקפת את רמת הנוירוטיות שלהם בפועל.
פסיכולוג הוא האדם המוסמך ביותר לקבוע אילו צעדים טיפוליים לנקוט. באופן כללי, פסיכותרפיה יכולה לעזור לאדם לנהל נוירוטיות על ידי התמקדות בדברים הבאים:
- ניהול רגשות
- הגברת הסובלנות לאי נוחות ואי ודאות
- עובדים על התגברות על חרדה ופחד
בנוסף, פסיכותרפיה יכולה גם לעזור לאנשים נוירוטים מאוד לעבוד לקראת מטרות שחשובות להם. זה יכול לשבור את החומה שהם בנו כדי להגן על עצמם. עדויות מדעיות מראות כי אישים אינם מקובעים לחלוטין; הם ניתנים לגיבוש במידה מסוימת. אנו נמצאים במצב מתמיד של שינוי חברתי, רגשי והתנהגותי בתגובה לסביבתנו.
לכן, אין מקום לתירוץ "ככה אני". זו טעות לחשוב שאתה לא יכול לשנות. אם אתה עובד כדי להפוך לגרסה טובה יותר של עצמך, אתה יכול להגיע ליעדים שלך.