אתה לא יודע כמה אתה חזק
חיים יקרים:
כשאני אומר ששום דבר לא יכול להחמיר, זו פשוט שאלה, לא אתגר. יש לך כישרון לסבך את הקיום שלי, דע את זה. בכל מקרה, אני מודה לך, כי הקשיחות שלך לימדה אותי לא להיכנע. בזכותך, הצלחתי להראות לעצמי כמה אני חזק. לעולם לא הייתי לומד כל כך הרבה בלי מצוקה. ככל שאני כואב יותר, ככל שאני מרגיש יותר כאב, ככל שאני מרגיש חלש יותר, זה מחזק אותי.
נראה שיש רגעים שבהם הכל מתהפך נגדך. זה שובר אותך, ומשהו בתוכך זועק של חוסר אונים. כמובן, קשה להרכיב את עצמך כשהעולם אכזב אותך, כשאתה מרגיש לבד, או כשאתה חושב ששום דבר לא יכול להיות גרוע יותר.
אז אתה מתחיל לנחם את עצמך באמצעות כוח הקבלה והשינוי. הרווחה שלך נמצאת בתוך עצמך, ואתה צריך לסמוך רק על האחת שאהבה אינה מציעה התנגדות: אהבה עצמית. אתה יודע שזה לא הגיוני להמשיך ללחוץ על עצמך, ואתה יודע שהחיים שווים, גם הדברים הטובים וגם הרעים.
ולבסוף, אתה מכבד את עצמך. כי אתה יודע שלהתגבר זה המפתח להצלחה שלך, שכוח חוסר האונים לא שבר אותך. אם המוח שלך יכול לעשות את זה, אז אתה יכול להתגבר על כל מה שמונח לפניך.
סיפורן של שתי הצפרדעים, דוגמה להתנגדות
פעם אחת, שתי צפרדעים נפלו לתוך חבית שמנת והחלו לשקוע. היה קשה מאוד לשחות או לצוף הרבה זמן במסה העבה ההיא שהרגישה כמו חול טובעני.
בהתחלה שניהם הסתובבו בקרם כדי שיוכלו להגיע לקצה החבית, אבל כל מה שהם הצליחו לעשות זה להתיז באותו מקום ולשקוע. בכל פעם נעשה קשה יותר להגיע אל פני השטח ולנשום. אחד מהם אמר בקול רם:
-אני לא יכול לעשות את זה יותר. אי אפשר לצאת מכאן, ומכיוון שאני הולך למות, אני לא רוצה להאריך את הכאב הזה. זה לא הגיוני למות בתחושת מותש ממאבק חסר טעם.
ואחרי שאמר את זה, הוא הפסיק להתנופף ושקע במהירות, מרגיש ממש נבלע בנוזל הלבן הסמיך. הצפרדע השנייה, עמידה יותר או אולי עקשנית יותר, אמרה:
-קשה מאוד להמשיך לעשות את זה, אבל אני אמשיך לנסות לראות אם אני יכול למצוא את הדרך הנכונה לצאת מכאן. אני לא אוותר. אני אלחם עד נשימתי האחרונה, כי ככל שיהיה צורך ואפשרי זמן רב.
והוא המשיך לבעוט ולהתיז באותו מקום, אף פעם לא התקדם אפילו סנטימטר. במשך שעות על גבי שעות. ופתאום, מרוב בעיטות והתנפנפות, התנפנפות ובעיטות, השמנת הפכה לחמאה.
הצפרדע המופתעת קפצה והחליקה לכיוון קצה הקנה ומשם, הוא הלך מקרקר בשמחה כל הדרך הביתה.
לעולם לא כדאי לוותר. תמיד קיימת האפשרות שנצוף, גם כשזה נראה מטורף, גם כשאנחנו לא חושבים שזה אפשרי. למעשה, מצבים שליליים נוטים להפתיע אותנו ביכולתם לגרום לנו להסתכל על המצב מנקודות מבט שונות.
אל תוותרו, גם כשהקור בוער
"אל תוותרי, יש עוד זמן להושיט יד ולהתחיל מחדש, לקבל את הצללים שלך, לקבור את הפחדים שלך, לשחרר את הנטל, לטוס שוב.
אל תוותר, כי החיים הם המשך המסע, רדיפת החלומות שלך, פתיחת זמן, ריצה בין ההריסות ופתיחת השמים.
אל תוותר, בבקשה, אל תיכנע, למרות שהקור בוער, למרות שהפחד נושך, למרות שהשמש מסתתרת והרוח נרגעת. עדיין יש אש בנשמה שלך, יש עדיין חיים בחלומות שלך.
כי החיים שלך הם שלך, וכך גם הרצונות שלך, כי אהבת את החיים ואני אוהב אותך, כי יש יין ואהבה, זה נכון. כי אין פצעים שהזמן לא יכול לרפא.
פתחו את הדלתות, פתחו את המנעולים, שברו את החומות שהגנו עליכם, חיו את חייכם וקבלו את האתגר. שחזר את הצחוק שלך, עשה חזרות על שיר, שחרר את המשמר והושיט את ידך, פתח את הכנפיים שלך ונסה שוב, תחגוג את החיים ותעלה לשמיים.
כי כל יום הוא התחלה חדשה, כי כרגע זה הרגע הכי טוב, כי אתה לא לבד, כי אני אוהב אותך".
-מריו בנדטי-
תהיה חזק, לא משנה מה המצב שאתה עובר. הכל יעבור, שום דבר לא קבוע, הכל זמני. שום דבר רע לא יכול להימשך מאה שנים. החיים שלך ישתפרו. אל תיכנס לדיכאון, כי אתה עושה את הימים שלך למה שאתה רוצה שהם יהיו.
נצל אותם. תחיה אותם. חייך. לכבוש את הפחדים שלך. בכה אם אתה חייב, שחרר את מה שאתה שומר בפנים. אבל לעולם אל תוותר, כי בחיים האלה, אין משקל שאתה לא יכול לשאת.
