העקשנות של אהבה: כשכפה על החלקים יחד לא עובד
אני לא אוהב לא לנסות, לוותר עם הסימן הראשון לשינוי. אני מסרב לקבל דברים כפי שהם ממש מההתחלה. למרות שזה עשוי להיות קשה, אני הולך להשקיע בזה את כל המאמצים שלי כדי שהכל יעבוד. אולי אני טועה. אולי אני מבולבל ומה שאני מחשיב כניסיון לגרום להכל להסתדר כמו שצריך הוא רק העקשנות הפשוטה של אהבה.
אהבה היא מאמץ והיא הקרבה עצמית. אהבה זה לא קל, זו הקרבה. כמה פעמים שמענו ביטויים כאלה? מילים שנראות בנאליות, אבל שנחקקות במוחנו. פתאום אנחנו נלחמים על חוסר אפשרות. זה מה שמלמדים אותנו. להילחם, לנהל מלחמה, לא לעמוד שם בזרועות שלובות. בדרך זו, האדם האחר יכול לקבל מושג עד כמה אנחנו מאוהבים.
אנחנו לא מבינים כי אנחנו מפחדים להרגיש רע בגלל שלא התאמצנו. עם זאת, כל העקשנות של האהבה מסתיימת בכישלון גדול.
עקשנותה של אהבה גורמת לאסונות גדולים
יש הרבה זוגות שלא יודעים למה מגיע יום שבו הם מתעוררים בתחושה אחרת. הפרפרים האלה בבטן מתים עכשיו. הזמן הדרוש חלף עד שהאידיאליזציות יתקלקלו ותקוותיהן נחלשות. עכשיו אנחנו רואים את המציאות ומה שאנחנו מרגישים זה ייאוש גדול.
יש אנשים שלא מבינים זאת עד שחלפו שנים רבות. כשיש להם משפחה עם ילדים. קבוצה מאוחדת...שמח? עד עכשיו הכל נראה כך, אבל הכל מראה שלא כך הדבר. פתאום, ההבדלים הרימו את ראשם המכוער. אתה לא אותו דבר, אבל זה לא חייב להיות שלילי. איפה האמירה הזאת עכשיו על איך "הפכים מושכים"?
אמירה שמובילה אותנו לאסון, להאמין בשקרים שאינם נכונים. ההבדלים וההיות שונה מדי אינם מפגישים בינינו, אלא מפרידים בינינו. עם החיים המשותפים, החוויות הרעות, המצבים הכי מלחיצים, כל זה מבלבל אותנו ולפעמים נראה שזה נהיה קל יותר, עד שמגיע הרגע שבו הוא בלתי נסבל.
עם זאת, לפעמים העבר יכול להיות סיבה מספקת לא לוותר עדיין. "לא עברנו כל כך הרבה תקופות טובות ורעות ביחד רק כדי לזרוק את המגבת עכשיו". אנחנו נאחזים בזה כדי להימנע מהפסד של מה שזכינו בו. לא להרגיש כישלון ולהראות שאנחנו אוהבים את בן הזוג שלנו, שאנחנו רוצים שהכל ימשיך להתקדם.
אנו מסרבים לקבל את העובדה שהקשר יצא לדרכו. עם זאת, חיזוקו וניסיון להשאיר אותו בחיים, לא משנה איך, אינו עושה אלא לערער אותו עוד יותר.
הצעירים בבית יחוו חוויות די לא נעימות. ויכוחים, תוכחות ועוד הרבה רגעים שהם פרי העקשנות הזו שהיא לא יותר מפחד נורא לקבל את סוף הקשר. זה נגמר ואתה מכחיש את זה. אבל החלקים כבר לא מתאימים והפחד ממה שנמצא מחוץ לאותו מעגל שבו אתה חי כל כך הרבה שנים משתק אותך ודוחף אותך למצב של אינרציה.
לא להילחם זה כמו לא לרצות
אנחנו טועים לחשוב שוויתור על המאבק וקבלת המצב הזה הוא מילה נרדפת לאדם האחר שלא חשוב לנו יותר. אני זה בדיוק הפוך. זו הוכחה לבגרות, של לדעת לקבל כשהסוף הגיע ולא לרצות לעקוף אותו.
עכשיו אתה מודע לכך שהחלקים שלך לא מתאימים זה לזה ולא מתאימים זה זמן מה או שאולי הם מעולם לא התאימו. הכוונות הטובות שלך מלכתחילה הסתירו מצב שעם הזמן הראה את עצמו כפי שהוא באמת. אתה לא תואם ושום דבר לא קורה.
אתם יכולים לטבוע את עצמכם במערכת יחסים משעממת, שבה אתם אפילו פוגעים אחד בשני בלי להתכוון לכך, כי הנסיבות שבהן אתם מוצאים את עצמכם לא נוחה לשניכם. לא תשיגו את האושר שאתם כל כך רוצים, ולאט לאט תמצאו את עצמכם מתמררים בחוסר היגיון.
מה קורה עם פאזל כשהחתיכה הזו לא מתאימה? לא משנה כמה נכריח אותו, הדבר היחיד שנצליח לעשות הוא לכופף אותו, לצבוט אותו ולגרום לו להיראות מוזר. זה מה שיקרה עם השותף שלך. הדאגות, הלחץ ואי הנוחות יהיו התיאורים החדשים המתאימים ביותר למערכת היחסים שלכם.
בעקשנות של אהבה, תמיד יהיה מישהו שיוצא פגוע. חוסר הקבלה יוביל למציאות של כישלון כואב.
אל תפחד ששום דבר לא ילך כמו שצריך. דברים לא תמיד מסתדרים כמו שאנחנו רוצים ודברים יכולים להשתנות ברגע שאתה הכי פחות מצפה לזה. אלה החיים וככה זה גם מערכות יחסים. בלתי צפויים, משתנים, אבל אנחנו יכולים ללמוד מהם הרבה. עזוב את העקשנות של אהבה בצד וקבל את זה שלא תמיד הכל הולך להיות כמו שאתה רוצה שיהיה. אבל מעל הכל, לעולם אל תחשוב שזה אומר שלא היה אכפת לך בכלל מהאדם.
