האם חזרה הביתה שווה צעד אחורה?
היציאה מהבית היא רגע נפלא. תחושת החופש והאוטונומיה היא אחת התחושות הרגשיות ביותר שקיימות. כאשר אנו עוזבים את הקן, הוא פותח עולם חדש של אחריות, מצבים וחוויות שלא נחקרו. לאט לאט אנו לומדים לסבול חוסר ודאות, אנו לומדים מהחסרונות שלנו ומארגנים טוב יותר את השבועות, החודשים והעונות שלנו. אבל מה עם החזרה הביתה?
התוכניות והתחושות שאנו חיים ידרשו פחות או יותר כוח בהתאם לגילנו, האישיות ושלב החיים שלנו. אם החופש שלנו מגיע בצורת לימודים רחוקים מהבית, כמובן שתחושת העצמאות והחופש תהיה חזקה וחשובה יותר. אם זה נובע ממחויבות לעבודה ואחריות בתשלום שכר דירה, נעריך את הארגון ואת האחריות השוטפת שלנו.
למרות זאת, אם בשלב מסוים כל התוכניות שלנו התעקמו ואנו מוצאים את עצמנו במצב שבו החזרה הביתה לגור עם הורינו היא בלתי נמנעת, האם קל לחזור אחורה? איך אנחנו משתלבים במשהו שכבר שכחנו?
"אולי יפתיע אותך לשמוע את זה, אבל כישלון לא קיים. כישלון הוא פשוט הדעה שיש למישהו לגבי איך דברים מסוימים צריכים להיעשות".
וויין דייר
חוזרים הביתה - חוזרים אל ה(לא) ידוע
כשחוזרים הביתה, הדבר החשוב ביותר שיש לזכור הוא חשיבות האמפתיה. במיוחד מכיוון שסידור המגורים החדש הזה עלול להסתבך.
ברגע שאימצת את השגרה שלך הרחק מעינם הפקוחה של הוריך, הדרך שלך להבין את העולם ולהתייחס אליו תשתנה. כאשר עוברים חזרה, עלינו לקחת בחשבון לא רק את הצרכים שלנו, אלא גם את מה שגורם לנו לאי נוחות או לתחושת אשמה. לקחת רגע כדי לשים את עצמך בנעלי ההורים שלך הכרחי כדי למצוא איזון של דו קיום.
כשאנחנו עוזבים את הקן, אנחנו לא היחידים שמשתנים. כן השגרה, סדר העדיפויות והמחשבות שלנו הופכים שונים, אבל כך גם אלה של ההורים שלנו. חשוב לשמור על איפוק בתקופת ההסתגלות שאתה והוריך חווים. זה יעזור למנוע מתח. בנוסף:
- ודא שאתה מתקשר ומחליף רעיונות
- הבינו ששיניתם דינמיקה שכבר הפכה יציבה
- לנהל משא ומתן על לוח זמנים וציפיות מאוזנות. קשיחות ומבנה יכולים להיות חיוביים. תכבד את זה.
- זכור שאלו ההורים שלך, לא שותפים לדירה.
- הפחת את רמת העצבנות שלך (אם יש לך כזו) על ידי זכרו שמשפחתך אינה אחראית למצב
- אל תראו זאת רק כ"מצב", זכרו שלכל אדם המעורב יש מחשבות, רגשות והתנהגויות
- שתף רגעים משפחתיים
- תרגל מיומנויות פתרון קונפליקטים בתוך המשפחה. זה יעצים אותך בתהליך של בנייה מחדש.
"מי שיכול לרכוש ידע חדש תוך חשיבה על הישן יכול להיות מורה של אחרים."
- קונפוציוס
הבית שלי, החוקים שלי?
כאשר ילד הולך הביתה לאחר שגר לבד, הוא חוזר הביתה כמי שהתרגל לשגרה שלו ולצורת התייחסות מובחנת לעולם אשר עשויה להיות שונה ממה שהיה לו בילדותו. ישנם שינויים אלמנטריים (כמו כלכלה), אך יש צורך גם בהתאמה פסיכולוגית.
למרות שזה טבעי לעזור לילד או לבן משפחה, ישנם פרטים שאתה צריך לזכור ברגע שאתה יודע שמישהו יחזור לגור איתך. ככל שסדר העדיפויות ברור יותר, כך יתפקד מצב החיים החדש טוב יותר.
- זכרו שתפקיד הילד שונה עבור כל אדם
- לנהל משא ומתן ולקבוע מטלות ונורמות לחיים משותפים
- צור קשר ברור עם ילדך או בן משפחתך. העובדה שהם אולי חוו זמנים קשים לא אומרת שאתה צריך להיות מגונן יתר על המידה במשך תקופה ארוכה.
- כמה ימים אחרי שהם נכנסו לגור, תכננו את העתיד ותכירו איך כל הצדדים חושבים על שלב המעבר הזה
- אל תזניח את הצרכים והשגרה שלך
- אל תדבר אך ורק על תקופת העצמאות או המשבר האישי. צור רגעים למנוחה פסיכולוגית.
- הפחת ביטוי נפיץ של רגשות
כפי שאנו יכולים לראות, החזרה הביתה היא תהליך של תמיכה והבנה של כל הצדדים המעורבים. תקשורת, הבנה ורוך ימנעו מהפיכת משהו שכבר מורכב לקשה יותר.
"חיוניות מתבטאת לא רק ביכולת להתמיד, אלא ביכולת להתחיל מחדש".
-פ. סקוט פיצג'רלד
