חברות לנשים היא אחרת
ידידות לנשים נשים אינה זהה היא ידידות בין גברים. חברות נשית חשובה מאוד לנשים. אנחנו מדברים על דברים שונים, על דברים עמוקים יותר.
הזמן והמרחק לא חשובים לנו; פעם חבר, תמיד חבר. גם אם עברו שנים מאז שהתראינו, החיבה והאמון שהיו לנו זה לזה אף פעם לא באמת נעלמים. אנחנו יוצרים אחוות שמחזקים אותנו. אנו נושאים אותו ב-DNA הקולקטיבי שלנו; זה תמיד היה שם.
"חברות של נשים היא אחת הסיבות שנשים חיות זמן רב יותר מגברים. אנחנו מדברות על דברים שונים, אנחנו מתעמקות, אנחנו עוברות תחת - גם אם לא התראינו שנים. יש הורמונים שמשתחררים כשנשים נמצאות עם נשים אחרות בריאות."
- ג'יין פונדה -
לפני זמן רב, נשים חלקו הרבה יותר אחת עם השנייה מאשר עכשיו. הם טיפלו זה בתינוקות אחד של השני, אכלו יחד ארוחת ערב וחלקו תחושה של אינטימיות הנובעת רק מקשר של חברות עמוקה. החיים המשותפים הללו היו מקור לכוח ולנחמה שעליהם הם בנו את חיי היומיום שלהם. נשים למדו זו מזו, דאגו זו לזו, יכלו לסמוך זו על זו.
כיום, נשים מבודדות הרבה יותר אחת מהשנייה. ההזדמנויות להיפגש מוגבלות הרבה יותר, אבל זה לא מבטל את הצורך להרגיש מחובר. למעשה, נשים שלא מבלות זמן רב עם חברותיהן, או שמאבדות איתן קשר, חשות ריקנות עצומה, שקשה למלא בשום דבר אחר.
"חברויות בין נשים הן מיוחדות. הן מעצבות את מי שאנחנו ואת מי שאנחנו עוד עתידים להיות. הן מרגיעות את עולמנו הפנימי הסוער, ממלאות את הפערים הרגשיים בנישואין (או בזוגיות), ועוזרות לנו להיזכר מי אנחנו באמת".
- גייל ברקוביץ -
כוחה של חברות נשית
היתרונות האמיתיים של ידידות הם עצומים. חברים עושים את החיים טובים יותר. מחקרים מראים שלחברות יש השפעה גדולה יותר על הרווחה הפיזית והפסיכולוגית של האדם מאשר לכל מערכת יחסים משפחתית אחרת.
לחברות נשית יש השפעה עצומה על הרווחה הפיזית והפסיכולוגית של נשים, מכיוון שאנו חולקים קשר מיוחד כשנשמותינו נפגשות. באמצעות חברויות אלו, אנו מוצאים את התמיכה והעידוד הדרושים לנו כדי להתגבר על הבעיות והמגבלות שלנו.
על פי החוקרים, שחרור ההורמון אוקסיטוצין הוא, במיוחד עבור נשים, תרופת פלא של חברות, ובהרחבה, בריאות בכלל.
"חברויות נשיות שעובדות הן מערכות יחסים שבהן נשים עוזרות זו לזו להשתייך לעצמן".
-לואיז ברניקוב-
חברות, לחץ ונשים
מחקר חשוב אחד מצא שנשים מגיבות ללחץ בצורה שונה מגברים, שיש לה השלכות חשובות על הבריאות. כאשר אנשים חווים מתח, מופעלת תגובת הלחימה או הבריחה, המשחררת הורמונים כמו קורטיזול.
אוקסיטוצין הוא הורמון נוסף המופרש על ידי גברים ונשים כאחד בתגובה ללחץ. אצל נשים, זה מרגיע את תגובת הקרב או הבריחה ודוחף אותן להגן ולטפל בילדיהן ולהיפגש עם נשים אחרות.
זה עובד ככה לא רק בבני אדם, אלא גם במינים רבים אחרים. כאשר נשים מערבות את עצמן בטיפול ביקיריהן או בחברות שלהן עם נשים אחרות, הן משחררות אוקסיטוצין, מה שהופך אותן ליכולות יותר להילחם במתח ולהרגיע את עצמן.
גברים, לעומת זאת, משחררים רמות גבוהות של טסטוסטרון כאשר הם מושפעים ממתח, מה שמפחית את ההשפעות המרגיעות של אוקסיטוצין. לכן הם נוטים יותר להגיב בכעס ובאלימות. עם זאת, נשים מייצרות אסטרוגן, אשר מגביר את ההשפעות של אוקסיטוצין ודוחף אותן לחפש תמיכה חברתית לשחרור ההורמון האמור.
זו כנראה הדרך העיקרית שבה גברים ונשים נבדלים בתגובותיהם ללחץ. וגם אחד ההבדלים העיקריים בין התנהגות גברית ונשית באופן כללי.
ראוי לציין שמחקר אחד על סרטן השד מצא שלנשים שאין להן חברות קרובות יש סיכוי גבוה פי ארבעה למות מהמחלה מאשר נשים עם 10 חברים או יותר. מעניין שכמות הקרבה והמגע שהיה לאדם עם חבריו קשורה להישרדות. רק שיש חברים היה סוכן מגן מפני סרטן!
