סבים וסבתות שמטפלים בנכדיהם משאירים חותם על נפשם
יש אנשים שהם יסוד לחיינו ולהתפתחות האישית שלנו. סבא וסבתא הם אותם אנשים, אנשים שמציעים בית ייחודי, חביב ובלתי נשכח.
הם מסמלים איחוד דורי, במבטים המבינים שלהם, בדרך הקלה שהם מאפשרים לנו להיות עצמנו. איתם אנו יוצרים זיכרונות מלאי הנאה, הנאה ורוך. סיפורים מלאים בפיתולים לא צפויים, שיער לבן נושב ברוח ועיניים שמביטות בשמש תוך כדי הליכה, מרגישות את חום הידיים שכולן אהבה והבנה.
המתנה הגדולה והטובה ביותר שלהם: השורשים שעושים רושם רגשי בל יימחה על ליבם של נכדיהם עם סודות משותפים, פרטים קטנים, מסירות, כבוד ותמיכה ללא תנאי.
לסבא וסבתא יש דוקטורט. מאוהב
לסגנון החינוכי של סבא וסבתא יש יתרונות חשובים לילד. למה? סבא וסבתא שמטפלים בנכדיהם הם מעבירים שיעורים רבים כגון:
- תחביבים כמו הליכה, טיפול בצמחים, בישול וכו'.
- מסורות וסיפורים משפחתיים: ילדים נדהמים לגלות שהוריהם היו קטנים בבת אחת.
- שירים, משחקים וסיפורים מלאי יופי ותורות.
מצד שני גם העמדה המשפחתית שלהם וגם הניסיון שצברו מבטיחים סגנון הורות שהוא חיובי ביותר.
לסבים וסבתות יש יותר סבלנות ופחות מתח בחיי היומיום שלהם. זה מאפשר להם לגלות חיבה רבה יותר לילד ולהראות לילדים באופן עקבי את העניין הרגשי באמצעות הקשבה אמפתית.
תקשורת רגשית היא נדבך בסיסי המאפשר לנכדים להרגיש מובנים יותר על ידי סבא וסבתא מאשר הוריהם.
הם מתקנים את הטעויות שעשו עם ילדיהם עם נכדיהם, ולכן מחדשים את החזון שלהם להורות לגבי דברים מסוימים. יחד עם זאת סבים וסבתות הם הרבה פחות ביקורתיים ומתמקדים יותר באותם דברים טובים מאלה שגויים, על ידי סימון נקודות החוזק של הילד ולא החולשות שלו.
מאפיין נחמד נוסף של הסגנון החינוכי של סבא וסבתא הוא שהם עוזרים לנכדיהם להיות עצמאיים מהוריהם ולהתרועע עם אנשים בגילאים שונים.
לעתים קרובות סבים וסבתות פועלים כעורכי הדין של הילדים, ומשמשים כגשר לאימות רגשות וסיבוכים המהווים מכשול לדו-קיום ולתקשורת של הורים וילדים. במצב של משבר ופרידה משפחתית כמו גירושין, סבים וסבתות מהווים תמיכה רגשית הכרחית לנכדים.
זכרו, לא רק סבים וסבתות משאירים עקבות בלב נכדיהם, אלא גם נכדים מביאים חיוניות, שמחה ותמיכה לאין שיעור לסבא וסבתא שלהם. טיפול בנכדים לסבא וסבתא פירושו לגלות מחדש את העולם ביד פליאה, תמימות ואהבה ללא תנאי.
לפעמים הורים מרגישים שסבא וסבתא גונבים את אור הזרקורים, נותנים לילדים כל מה שהם רוצים ולעולם לא אומרים להם לא לעשות כלום. עם זאת, אין דבר רחוק יותר מהמציאות, שכן לכל אחד יש את המקום והתפקיד שלו בחייו של ילד.
אפשר לחשוב שילדים אוהבים את סבא וסבתא שלהם בגלל מה שהם נותנים להם ולא בגלל מי שהם, אבל באמת נכדים אוהבים ערבים עם סבא וסבתא שלהם בגלל מה שהם מייצגים.
בין היתר, זה בגלל שהם עוזבים את גבולות החוקים באהבה, בדאגה ובחיבה. כי הדרך בה אנו זוכרים כל פרט וכל רגע הופכת את הילדות למקום ייחודי ומיוחד. ומשום שהם המלכים שלעולם לא יודחו.
סבים וסבתות אוהבים את הנכדים שלהם כל כך עד שהם לא יכולים שלא להראות זאת בכל דרך אפשרית. במטבח, עם מתנות, עם ממתקים, עם נשיקות, עם כיסים מלאים כדי לא למנוע מהם כלום, עם תשומת הלב והאכפתיות שנותנות להם תחושה של בית בכל מקום.
ילדים תופסים את הנדיבות המוחצת הזו כחיבה כל כך מוגזמת שהיא שובה אותם. וכשהם מתגעגעים לסבא וסבתא, הילדים לא מתגעגעים לשוקולדים, אלא למה שהם אומרים להם: לדבר עם סבא וסבתא שלהם ולשמוע מילות עידוד, אהבה וחוכמה.
אחרי הכל, סבים וסבתות הם המעריצים הכי גדולים של נכדיהם ומי שמחזקים הכי הרבה את ההתמדה, הכישרון, הנחישות והניצחונות שלהם. ואף אחד לא קולט את הגישה הנחושה של נכדיו, השירים האהובים עליהם ועיניהם הבהירות חדורות תשוקה כמו סבים וסבתות.
אף אחד לא יכול להסתכל על נכדים ברוך כזה כמו הסבים והסבתות שמטפלים בהם. אף אחד גם לא יזכה להתפעל גם מהשנים שחולפות וגם מהחותם שמתגבש.
לכן, אהבת סבא וסבתא משקפת אהבה טהורה מלאת שמחה ומטרה. זה יוצר חיבה לילדים, מגן עליהם בצורה ייחודית שלא תמיד מובנת ובלתי ניתנת לתיאור.
זו הסיבה שהסבים והסבתות שמטפלים בנכדיהם משאירים חותם בל יימחה בנפשם, מורשת רגשית גדולה.
