מורשת סבי: קשר נצחי
את המורשת שסבא שלי השאיר לי אי אפשר למדוד בסחורות חומריות, בשעונים עצורים ישנים או בתמונות שחור-לבן.
המתנה האמיתית שהוא השאיר לי הייתה התקופה שחלקנו יחד. השיטוטים האיטיים בין עלי השלכת בדרך הביתה מבית הספר, טעם השוקולד ששמר בכיסו, או השעות בקיץ שבילינו ליד הים... עליהן ידע אלף סיפורים. מספר אינסופי של סיפורים אפיים שהתנדנדו בין אמת לבדיה.
סבים וסבתות מציעים לנו את אותם קשרים עזים שקושרים דורות יחד. הם אחראים להעביר ערכים ולחנך אותנו באמצעות רגשות וחוויה. הם חברים למשחק, אנשי סוד ויועצים. לתפקיד של סבא וסבתא יש היבטים רבים.
הם עצי חיים שבהם נוכל להגן על דורות חדשים.
לעולם לא נדע אם סבא וסבתא שלנו בחרו להיות סבא וסבתא. נכדים מגיעים לעולם ומחכים שיאהבו אותם, ידאגו להם וידחפו אותם אל העולם באמון ובביטחון. כל ילד צריך ליצור קשרים חזקים עם הסובבים אותו. אם ההורים חשובים, גם הסבים והסבתות חשובים.
אנו נושאים מעט מדמם ובדרך כלשהי אנו מרחיבים את מורשתם לדור שלנו. עם זאת, ישנם היבטים רבים אחרים המטפחים את מערכת היחסים הזו אשר חורגים מקוד גנטי משותף.
סבא וסבתא יכולים לגרום לזמן לעצור
האם שמת לב ליכולת הזו אצל רוב הסבים והסבתות? כשחזרת הביתה מבית הספר וסבא שלך אסף אותך, ידעת שאחר הצהריים יתנהל בצורה איטית יותר רגועה. גם לעולם לא נדע אם סבא וסבתא שלנו ביקשו לחיות מחדש את ילדותם דרכנו. אבל, בדרך כלשהי, כמעט נגזר עליהם לעשות זאת.
הם שיתפו את המשחקים שלנו, הפאזלים שלנו. כיום, הם אפילו די שימושיים בטכנולוגיה. הם חולקים צחוק וסודות עם נכדיהם. הם יוצרים רגעים עם עומסים רגשיים עזים, שונים מאלה שאתה חולק עם ההורים שלך.
סבא וסבתא כמעט אף פעם לא נוזפים בך. הם קצת יותר ליברליים, וגם, הם יודעים להקשיב. יש להם זמן פנוי. מוטב שהם גורמים לזמן לעצור עבור הנכדים שלהם.
תפקיד של סבא ותפקיד של סבתא
עובדה זו מעניינת כמו שהיא נכונה. על פי מחקרים רבים על גרונטולוגיה ופסיכולוגיה משפחתית, התפקיד שסבים שלנו ממלאים שונה מזה שמתואר על ידי הסבתות שלנו.
סבתות מלאות במסירות, טיפול ותשומת לב. הם אלה שדואגים לתזונה ולרווחה שלנו. במובן מסוים, הם מבוססים יותר על המציאות כדי להיות שימושיים. סבים, לעומת זאת, מספקים חוכמה מהעבר ומורשת אישית שהועברה לנכדיהם באמצעות אלפי סיפורים. סיפורים שילדים מאזינים להם בעיניים פעורות ולבבות דוהרים.
הם בעלי בריתנו ברגעי משבר
סבים וסבתות הם עצי חיים שבהם ניתן להגן על כל המשפחה בזמנים של הרמוניה, אך גם במזג אוויר סוער. בני נוער, למשל, נוטים למצוא שלווה מסוימת בקשר הזה עם סבא וסבתא שלהם, שיכולים לשמש גם מתווכים עם ההורים.
סבים וסבתות מקבלים לעתים קרובות ביקורת על כך שהם נכנעים יותר מדי, על כך שהם לא מסוגלים לומר משהו שלילי וקצת מוטים לנכדים, ולא לילדים שלהם. סבים וסבתות מוצאים את עצמם בשלב בחייהם שבו הם משאירים בצד קונפליקטים ומתעדפים את הערך הרגשי והקרבה לבני משפחתם מעל הכל.
סבי לא היה רק מספר סיפורים. הוא היה אדם שלא סבל את הדממה של בית ריק או את הרעש של חדר מלא בוויכוחים וריבים. סבי היה אוקיינוס של שלווה שסיפק משב רוח שליו במהלך משברים משפחתיים. אף אחד לא ידע איך הוא עשה את זה. אבל בזכותו הייתה לי ילדות בטוחה ומאושרת.
ילדות מלאה, מלאה מאוד, במורשות אישיות יקרות יותר מהאוצר בסיפורי הפיראטים שסיפר לי בילדותי.
