למה ילדים צריכים לעשות ספורט?
זה נהדר לראות ילדים משחקים ונהנים. עבורם, זמן המשחק שלהם הוא הדבר החשוב היחיד בעולם. זה גם נהדר עבורם לשחק ספורט מכיוון שזה עוזר להם לחזק את השרירים והריאות.
לחלק מהילדים העוסקים בספורט יש לרוב מאמנים או מאמנים. אם כן, כל העניין משתנה. זה כבר לא רק ליהנות. להבקיע שערים או נקודות הופכים רציניים יותר.
ספורט מציע לילדים הזדמנויות התפתחות ייחודיות. והם לא צריכים להפוך ל"כוכבי ספורט" לעתיד כדי להרוויח מעיסוק בספורט.
להתחייב למשהו ולכבד את המחויבות הזו
ספורט מאורגן נותן לילדים מנה טובה של משמעת. הם צריכים להחליף בגדים, להתחמם, להכין את עצמם מנטלית, להתחרות ולנהל ניצחונות או תבוסות. בנוסף, ייתכן שיהיו זמנים מסוימים במהלך השבוע שבהם הם צריכים להתאמן לקראת משחק. כשהם עושים ספורט, יש מחויבות שהם צריכים לכבד.
יש ימים שהילד יהנה יותר מעיסוק בספורט מאחרים. עם זאת, מכיוון שהם חלק מצוות ומרכיב מרכזי בו, הם צריכים לתרום בכל פעם שהם נקראים. לפיכך, ספורט עוזר לילדים ללמוד לארגן את חייהם. הם גם מאמנים אותם להפעיל את כוח הרצון שלהם כשהם הכי זקוקים לו.
התמודדות עם ציפיות
אפילו מגיל צעיר, ילדים צריכים להופיע הכי טוב שהם יכולים כשהם מתאמנים בספורט. ילדים מבינים לעתים קרובות שהם יכולים להביא לתבוסות משלהם. למשל, כמו כאשר, בתחילת משחק, הם לא יכולים לעמוד בציפיות הגבוהות שלהם ומאבדים תקווה. לפיכך, ספורט יעזור להם ללמוד לווסת את הציפיות שלהם ולהעלות אותן רק כאשר הם יכולים לתת את הביצועים הטובים ביותר שלהם.
כמו כן, ספורט נותן לילדים את ההזדמנות ללמוד לנהל תבוסות ולנקות אבק למשחק הבא. ילד עשוי אפילו להיות מסוגל לשקף ולהבין כיצד הציפיות של אחרים משפיעות על הבחירות והביצועים שלהם.
בנוסף, ספורט מאפשר לילדים ללמוד לנהל תסכול וכעס מכוון עצמי. זה המקום שבו יש לנו כהורים הזדמנות מיוחדת להתערב וללמד את ילדינו לנהל דיאלוג פנימי בונה. עלינו ללמד אותם שהם לא צריכים להרביץ לעצמם. הדבר הטוב ביותר שאנו יכולים לעשות הוא לעזור להם ולהדריך אותם כשהם עדיין קטנים. למילים שלנו תהיה השפעה רבה יותר לפני שגיל ההתבגרות יגיע וחבריהם יתחילו להשפיע עליהם יותר.
כשילדים עושים ספורט, הם מחדדים את חושיהם
לספורט יש הרבה קווי דמיון עם החיים האמיתיים. למשל, על המגרש יש אנשים שמשחקים לצדך ותומכים בך, ממש כמו בחיים האמיתיים. בספורט קבוצתי ילדים לומדים שלטוב ולרע הם לא לבד. הם מבינים שהם חולקים תחומי עניין עם קבוצה של אנשים (זכייה או קבלת ציון טוב). יתר על כן, הם לומדים שיהיו להם תוצאות טובות יותר אם הם ילמדו לסמוך על חבריהם לקבוצה ולתמוך בהם.
הם לומדים שהם יכולים להפוך פרויקט שלא מתחיל טוב מדי עם מאמץ ואינטליגנציה. שער נגדם או התחלה גרועה לא בהכרח אומר שהם הולכים להפסיד. נסיגות כאלה רק אומרות שיהיה קצת יותר קשה לנצח, אבל לא שניצחון הוא בלתי אפשרי. הם גם לומדים שיש דברים מסוימים שאנשים אחרים לא יכולים לעשות עבורם, כמו ארגון אסטרטגיית המשחק שלהם או הזזת רגליהם במהירות.
אבל אולי ההקבלה החשובה ביותר היא שכאשר ילדים עושים ספורט, הם לומדים לנצל הזדמנויות. הם לומדים שלמרות שהם יכולים להתגבר על התחלה גרועה במאמץ נוסף, התחלה טובה או יירוט הכדור לפני שהיריב מקבל אותו יכולים לתת להם יתרון עצום.
ספורט הוא דרכים מצוינות לילדים לשפר את יכולתם לשים לב למשך זמן ממושך. זה טוב במיוחד עבורם כי קליפת המוח הקדם-מצחית שלהם עדיין בפיתוח. זה החלק במוח שאחראי על ארגון ההתנהגות וקבלת החלטות.
למרות שלעיסוק בספורט יש יתרונות רבים, ילדים לא צריכים להפסיק ליהנות וליהנות. אולי הדבר הטוב ביותר בספורט בילדות הוא שהם עוזרים לילדים ליצור את החברות הראשונה שלהם. מגרשי ספורט מתגלים כאחת ההגדרות הנפוצות ביותר לסיפורי ילדות שמחים.
