ללמד ילדים איך לחשוב

חינוך זה לא קל, וזה אפילו פחות כשמדובר ללמד איך לחשוב. זה דורש מאמץ ומסירות. כדי ללמד מחשבה, הדבר הראשון שעלינו לשקול הוא שילדינו כבר מסוגלים לעשות זאת, שכן, למרות גילם הצעיר, הם כבר החלו לפתח את יכולות ההיגיון וההיגיון שלהם.

לציית זה לא למידה

בניגוד למה שהורגלנו לשמוע, מעקב אחר הנחיות אינו זהה ללמידה, הוצאת פקודות אינה הוראה; זה רק משמש ליצירת הגשה.

אתה יכול לבקש מחיית מחמד לציית, כי הם לא חושבים והאימונים שלהם מתרחשים כי הם מצייתים בתמורה לפרס או הכרה.

עם זאת, לילדים שלנו, בהיותם בני אדם, למרות גילם הצעיר עדיין, יש את היכולת לחשוב, להבין ולהגיב, וכמובן, יש להם את הזכות להיות עצמם, עם הרעיונות, האמונות והאמונות שלהם, גם אם אנחנו לא מסכימים איתם.

הקושי לחנך ללא כניעה

ללא ספק, אם נסתכל על זה מנקודת מבטו של מחנך מבוגר, הרבה יותר קשה לחנך בלי לבקש ציות. קשה יותר ללמד תוך שימוש בכבוד הדדי, להעריך וללמד את ילדינו כיצד לחשוב.

במהלך ילדותנו, יש לנו את היכולת לקלוט את כל מה שמסביבנו ולהמשיך לגבש רעיון על העולם, המותאם לגילנו. המשמעות היא שאם פשוט נלמד את ילדינו לציית, כשיגיעו לבגרות, יהיה להם קשה להפעיל חשיבה ביקורתית. יהיה להם פחד מעונש ויהססו להביע את דעותיהם. אבל הילד ילמד שהוא לא חשוב לעולם, וכתוצאה מכך מרגיש חוסר ביטחון.

ככזה, הקושי בחינוך מגיע ללא ספק כאשר אנו רוצים ללמד את הילד לחשוב, להבין, להסיק מסקנות והרהורים משלו.

מסירות, זמן וגירוי

הוראת חשיבה ביקורתית מרמזת על מסירות, זמן, סבלנות והכרת האסטרטגיות הנכונות. לשם כך יש צורך בגישה רפלקסיבית ומכבדת הנובעת מאהבה.

ללא ספק, עלינו לאפשר לילדינו לגדול בריא מבחינה רגשית, להרגיש אהובים, מכובדים ומקשיבים להם. ככאלה, הם יגדלו בטוחים בעצמם וחזקים מספיק להתמודד עם מצוקות החיים כשהם מבוגרים, וידעו כיצד לשקף את האתגרים הללו ולקבל את ההחלטות הטובות ביותר.

איך ללמד מחשבה?

כדי ללמד מחשבה, חשוב לזכור שורה של אסטרטגיות חינוכיות שמיום ליום יאפשרו לילד לצמוח, להגדיר את עצמו, ללמוד ולהבין את העולם ומה יותר מועיל לו ולמסלול חייו, תמיד סופרים על האהבה, התמיכה והקרבה שלנו. האסטרטגיות הללו הן:

• מלכתחילה, להראות ולבטא לילד שלנו שהוא הדבר הכי חשוב לנו בחיים, לחלוק איתו את החיבה, האהבה וההכרה המגיעים לו על התגברות על אתגרים, למידה וצמיחה.
• מציע להם את ההזדמנות לעשות את הדרך שלהם; כלומר, לא לתת להם מצבים גמורים, פתורים או הסתיימים, אלא, באמצעות התמיכה והליווי שלנו, לאפשר להם לעשות זאת, למרות הסיכון לטעות.
• תקשורת ושפה הם יסוד, ואיתם, אנו מתייחסים למילולית, הלא מילולית והרגשית. חשוב מאוד לדבר איתם בצורה ברורה, פשוטה וחיבה.
• חשוב להקשיב לנימוקים שלהם ולהחלטות הקטנות שלהם, להסביר את ההשלכות של אלה, ובמקרים מסוימים, לתת להם לחוות את ההשלכות של האמונות שלהם כדי שהם יסיקו את המסקנות שלהם וילמדו את הלקחים שלהם מניסיון..
• חיזוק, חיובי איתם על הצלחותיהם ותגליותיהם הקטנות והנעתם לקראת הדברים שאנו כמבוגרים מאמינים שחשוב להם ללמוד, למשל הרגלי היגיינה, לימוד, התנהגויות וכו'.

חשוב להגיע להסכמות, להשלכות בהסכמה, כדי שבאמצעות תקשורת, הבנה ומשא ומתן, הילדים ייקחו חלק בהחלטות, בנורמות ובערכים שאנו רוצים ללמד אותם. עלינו לעודד אותם לחשוב בעצמם מה מניע אותם יותר מכל וממלא אותם בתקווה.

בדרך זו ילדינו יגדלו בריאים רגשית, בטוחים בעצמם ומסוגלים לקבל החלטות משלהם בחיים.