Uchronies, האפשרות לשנות את העבר
"ב-1933, נשיא ארה"ב רוזוולט נרצח והמדינה לא התאוששה מהשפל הגדול. אירופה שמרה על מדיניות בידודית והם לא התערבו במלחמת העולם השנייה. ללא התערבות אירופה, גרמניה הנאצית ויפן זכו ב מחלוקת והם חילקו את הפלנטה." המילים האלה שנראות כמעוותות את ההיסטוריה הן אוכרוניות .
אוכרוניה היא ז'אנר ספרותי של סיפורת, כמו אוטופיות ודיסטופיות. בעוד שאוטופיות מראות עתיד מושלם, הדיסטופיות מתמקדות בהיפך, בהצגת עולם לא מושלם. מצד שני, אוכרוניות מורכבות משינוי אירוע מהעבר ופיתוח ההיסטוריה מאותה נקודה. זה מה שעשה פיליפ ק.דיק בספרו "האיש בטירה הגבוהה", שהפך כעת לסדרה שחולקת את שמה עם הספר.
אוכרוניות של מלחמת העולם השנייה
האוכרוניה של דיק מציעה שגרמניה הנאצית ויפן חולקות את העולם. הוא גם מציע אוכרוניה נוספת באותו ספר. דמות מהספר בשם הות'ורן אבדסן, כותבת ספר בשם "החרגול שוכב כבד" שבו הוא מציג עתיד אחר. הטיעון של הספר הזה מספר סיפור דומה לזה האמיתי. בו, רוזוולט שורד את ניסיון ההתנקשות, אך הוא לא נבחר מחדש לנשיא. האנגלים מובילים את הקמפיין באירופה יחד עם איטליה, שבוגדת בגרמניה.
לאחר המלחמה, אנגליה בונה מחדש את האימפריה שלה בראשות וינסטון צ'רצ'יל. באותו רגע המתח מתחיל לעלות -בדיוק כמו במלחמה הקרה- בין אירופה לאנגליה. בסופו של דבר, אנגליה מביסה כלכלית את אירופה ומבססת את עצמה כמעצמת העל העולמית היחידה. מסתובבים בספרד, יש גם דיווחים על מלחמת האזרחים. בהם מופיעים הרפובליקנים כמנצחים. אפילו ערוץ הטלוויזיה הספרדי La Sexta עשה סרט תיעודי על הנושא הזה בשם "Viva la República".
היתרונות של uchronies
אמנם נראה כי אוכרוניות הן רק ניסיונות לשנות מציאות קודמת, אך הן משמשות גם לעורר את הדמיון ולחזות את העתיד. לדמיין אלטרנטיבות הוא תרגיל המשפר חשיבה לרוחב. יציאה מהמציאות ולדמיין עולמות שונים עוזרים בפתרון בעיות.
עם זאת, אוכרוניות הן סיפורים שבהם לא הכל מסתובב לפי גחמתו של זה שבונה אותם. ההיגיון קיים גם בז'אנר הזה. כדי ליצור אוכרוניה קוהרנטית, שינוי אירוע מהעבר אינו מספיק. יש צורך להבין את העבר. עלינו להבין את ההשפעות שהיו לאירועים שונים, כך שכאשר אנו משנים אותם אנו יודעים כיצד השינוי ישפיע על דברים.
אם בקריאת הסיפור שוב, נבין שהחלטותיו של רוזוולט היו אלו שהובילו את אירופה להתערב במלחמת העולם השנייה, יהיה זה הגיוני לחשוב שמותו יוביל לכך שאירופה לא תתערב. באופן דומה, אם התערבותו של EE.UU. נתן לו את כוחו הגלובלי, אי התערבותו אמורה לגרום לכוח ליפול לידיים אחרות. ההיגיון של סיבות ותוצאות חייב להיות נוכח באוכרוניה טובה.
הפרספקטיבה של אוכרוניות
כפי שראינו, אוכרוניות משמשות לגירוי המוח והדמיון. בחינת העבר מנקודת מבט אחרת, אם כי שקרית, יכולה לעזור להבין את השפעות המקרה. לשינוי קטן יכולות להיות השלכות גדולות, כפי שמסביר אפקט הפרפר: "משהו קטן כמו רפרוף של כנף של פרפר יכול בסופו של דבר לגרום לטייפון באמצע העולם".
יצירת אוכרויות שונות לגבי אותו אירוע יכולה לשמש להבנה שלמקרה יש תפקיד חשוב מאוד בהיסטוריה. העתיד לא תמיד בידיים שלנו: אי אפשר לשלוט, למרות שאנחנו יכולים לנסות לעצב אותו לרצוננו. על ידי הבנת הגורמים לאירועים, נוכל לנסות לעורר אותם כך שרצונותינו יתגשמו.
בקיצור, אוכרוניות הן שחזורים הגיוניים של אירוע שלא התרחש, אבל זה היה יכול לקרות. הם קריינות של מציאויות שאינן קיימות, חלופות המבקשות לענות על השאלה מה היה קורה אילו...? שאלה מעניינת שיכולה לשמש גם לבחינת חיינו. לחשוב שוב על העבר וללמוד איך העתיד עובד.
