"אם אתה אוהב אותי, תאהב את כולי, לא לפי אזורים של אור או צל. אם אתה אוהב אותי, תאהב אותי שחור. ולבן. ואפור, וירוק, ובלונדיני, וברונטית. תאהב אותי ביום. תאהב אותי בלילה. ובשעות הבוקר המוקדמות ליד החלון הפתוח!
אם אתה אוהב אותי, אל תעצור אותי. תאהב את כולי...או אל תאהב אותי בכלל!"
דולסה מריה לוינז
אנחנו לא יצורים לא שלמים. אנחנו לא צריכים "חצי טוב יותר" כדי להיות מאושרים. אנחנו תפוזים, לימונים, אפרסקים, ועוד אינסוף פירות שמתגלגלים ברחבי העולם בכוחות עצמנו.
לפעמים יש לנו המזל למצוא פרי אחר שמתגלגל לאותו קצב. אז אנחנו מתחילים לטייל ביחד, טיולים שיכולים להימשך כל החיים או להסתיים ברגע.
אפרסק יכול להשתלב בצורה מושלמת עם תפוז אם שניהם מוכנים ליצור חיים משותפים ומסוגלים לכבד גם את הדמיון שלהם וגם את ההבדלים ביניהם.
אהבה וכבוד הולכים יד ביד
"לחתום את הסבל שלך זה להסתכן בנטרול מבפנים." -פרידה קאלו-
דיסני מכופף אותנו לרעיון מטעה של אהבה ו"חצאים טובים יותר" עד לנקודה שבה אנו רואים סוג זה של אהבה חצי לב כנורמלי. להסתפק בסוג זה של אהבה זה לדנות את עצמנו לבדידות.
כשמחשבות חצויות של "עכשיו אני אוהב אותו, עכשיו לא", או "אולי מחר אני אתעניין", מחדירות את עצמן למערכות היחסים שלנו, התחזית היא גרועה. אם אתה אוהב, תאהב במלואו ותן את כל מה שבריא לתת מעצמך.
זו לא רק שאלה עקרונית, אלא גם של כבוד והתחשבות בעצמנו. זה לא הוגן או בריא לתת אהבה בלי לקבל לפחות משהו קטן שגורם לנו להרגיש טוב בתמורה.
כולנו יכולים להסכים שאהבה צריכה להיות חסרת אנוכיות, אבל זה לא אומר שהיא צריכה להיות טיפשית. אם אתה סובל בגלל שאתה לא מקבל שום דבר בתמורה, הגיע הזמן לחשוב על לעזוב את המצב.
לכולם מגיע שיאהבו אותו במלואו
מגיעה לך אהבה שמוציאה את השקרים, שמביאה לך תקווה, קפה ושירה".
"מגיעה לך אהבה שרוצה אותך גם כשאתה פרוע, עם כל הדברים שממהרים אותך, עם כל השדים שמשאירים אותך ער בלילה.
מגיעה לך אהבה שגורמת לך להרגיש בטוח, שיכולה לאכול את העולם מכף ידך, שחושבת שהחיבוקים שלך הולכים בצורה מושלמת עם העור שלך.
מגיעה לך אהבה שרוצה לרקוד איתך, שהולכת לגן עדן בכל פעם שהם מסתכלים לך בעיניים, ושאף פעם לא נמאס לקרוא את ההבעות שלך.
מגיעה לך אהבה שמקשיבה כשאתה שר, שתומכת בך בגיחוך שלך, שמכבדת את החופש שלך, שמלווה אותך במסע שלך, שלא מפחדת ליפול.
מגיעה לך אהבה שמוציאה את השקרים, שמביאה לך תקווה, קפה ושירה".
זה לא שהם צריכים להעריץ כל חלק בך, אלא שמי שבאמת אוהב אותך לא צריך לנסות לשנות או לתמרן אותך. כל מחווה קטנה מרכיבה את מי שאנחנו כמו גם את העולם שסביבנו. זה משהו יוצא דופן שראוי להתייחסות.
עלינו לאפשר למלווינו לאהוב אותנו איך שהם רוצים, ולא איך שאנחנו רוצים שהם יאהבו, אלא תמיד תוך כדי טיסה עם כנפי החופש. לאף אחד אין את הזכות לפגוע בחופש שלנו או לשחק איתנו משחקים.
במובן זה, איננו יכולים להיסחף על ידי הצרכים שלנו או על ידי הרעיון שלנו של אהבה אידיאלית. במקום זאת, עלינו לבסס בסיס של כבוד, קבלה והדדיות.
לא מגיע לנו שיאהבו אותנו באמצע הדרך. מגיע לנו שיראו אותנו שאוהבים אותנו, ומסיבה זו, האנוכיות חייבת להיעלם. כי בפשטות, אהבה אמיתית לא מנצלת אף אחד.
"להיות נאהב באמת נותן לך כוח, בעוד שאהבה עמוקה של מישהו נותנת לך אומץ." -לאו צה-
