הפרעות פסיכוסומטיות: כאשר הנפש שלך פוגעת בגוף שלך

הפרעות פסיכוסומטיות הן הוכחה לכוח שיכול להיות לנפש על הגוף
הפרעות פסיכוסומטיות הן הוכחה לכוח שיכול להיות לנפש על הגוף.

הפרעות פסיכוסומטיות הן הוכחה לכוח שיכול להיות לנפש על הגוף. בפרק פסיכוסומטי, החולה חווה סדרה של תסמינים גופניים אמיתיים המתייחסים למחלה בלתי נראית. המצב אינו קיים באופן אורגני. במקום זאת, זו תוצאה של קונפליקטים נפשיים או בעיות לא פתורות שאוכלות את המטופל מבפנים.

קשה להאמין לסיפור על תלמידים שמאבדים את הראייה לפני מבחן בגלל חרדה. כמו כן, סיפורה של אישה בת 60 המאבדת תנועתיות ברגליה בגלל שהיא מאמינה שיש לה גידול בעמוד השדרה נראה מוגזם וקשה להבנה.

"הגוף שלך אומר לך שמשהו לא בסדר בפנים, ואתה לא רואה את זה."

-סוזן אוסאליבן-

האם זה אמיתי?

עד כמה שקשה להאמין, יש הרבה עדויות לכך שדברים כאלה קורים כל יום. הם קורים כל הזמן, ובכל העולם. כתוצאה מכך, נוירולוגים ופסיכולוגים מומחים למדו במהירות לתת לחולים בהפרעה פסיכוסומטית את המרחב לדבר על מה שקורה להם. אם הם אומרים שיש להם כאב, כנראה שזה אמיתי גם אם זה לא מופיע בבדיקת MRI או בבדיקת דם.

חיוני לאמת את הסבל של המטופלים הללו. הדבר נכון גם לגבי חולים עם דיכאון שאומרים שיש להם מחשבות אובדניות או לאדם עם סכיזופרניה שיש לו חזונות והזיות. המציאויות האלה קיימות במוחם והן יכולות להיות הרסניות. כשהמוח שלנו, בטראומה ונתון לחרדה עזה, לוקח שליטה, הכל אפשרי.

הפרעות פסיכוסומטיות - האם זה באמת הכל בראש שלי?

הפרעות פסיכוסומטיות כוללות את כל קבוצות הסימפטומים שאין להם מתאם פיזי או אורגני. הם הכאבים והמגבלות שהם אך ורק תוצאה של תהליכים נפשיים. עכשיו, אנחנו יודעים מה זה עלול לגרום לך להניח - האם זה באמת הכל בראש שלי?

האמת היא שתחום המחקר של הפרעות פסיכוסומטיות עדיין מלא בתעלומות. משהו שאנחנו כן יודעים הוא שלספקטרום זה של הפרעות גופניות הקשורות למתח נפשי יש מתאם מוחי: היפראקטיביות של דחפים עצביים במוח כאשר הם מתקשרים עם אזורים שונים בגופנו.

מי סובל?

  • משהו נוסף שהמטופלים מפגינים הוא עודף של אדרנלין בדם, כמו גם כמה פרמטרים ביולוגיים שהשתנו. דוגמה אחת לכך היא חילוף חומרים מואץ של גלוקוז או חומצות אמינו.
  • במקביל, מדענים הוכיחו שחלק מהאנשים רגישים יותר להפרעות פסיכוסומטיות. מטופלים שחיים עם חרדה רבה או שעברו ילדות טראומטית עקב התעללות או הזנחה נוטים יותר לחוות הפרעה מסוג זה.
הפרעות פסיכוסומטיות - האם זה באמת הכל בראש שלי
הפרעות פסיכוסומטיות - האם זה באמת הכל בראש שלי?

יש משהו חשוב יותר מלהבין או לא להבין מה גורם למחלות פסיכוסומטיות. תארו לעצמכם רופא שמסביר למטופל שלו שמה שהיא מדמיינת אינו אמיתי. שהכאבים בחזה הם לא התקף לב, שהיא לא איבדה את הקול בגלל בעיה במיתרי הקול שלה, או שהמיגרנה הנוראה שלה לא נגרמת מגידול. זה בסדר לספר למטופלת מה אין לה, אבל איך נעזור לה לרפא את מה שיש לה אם הכל בראש שלה?

"זה משהו שקורה לכולנו. אבל לא יכולתי להגיד למה המנגנון הזה מחליט ליצור פתולוגיה אצל אנשים מסוימים. העניין הוא שלכולנו יש דרך אחרת להתמודד עם לחץ".

-סוזן אוסאליבן-

בעיות שנוצרות על ידי המוח

הפרעות פסיכוסומטיות יכולות להשפיע על כל איבר, מערכת, רקמה או מבנה. ההשפעה שלהם יכולה להיות עזה, אל לנו לזלזל בכוח הנפש שלנו. כמו כן, חשוב להבדיל בין הפרעת סימפטומים סומטיים להפרעה פסיכוסומטית. בראשון, לעולם אין תסמינים גופניים. באחרון, יש נזק גלוי בגוף (כיבים, למשל). להלן דוגמאות לכמה מהמחלות:

  • הדוגמה הקלאסית ביותר להפרעות פסיכוסומטיות הן דרמופתיות כמו אקזמה, כוורות, זיהומים, אקנה וכו'...
  • יתר לחץ דם, טכיקרדיה, קשיי נשימה וכאבים בחזה הם תסמינים נפוצים נוספים.
  • הפרעות במערכת העיכול נפוצות מאוד. השכיחות ביותר הן תסמונת המעי הרגיז וכיבים.
  • כאבי ראש עזים ומיגרנות הם גם נפוצים מאוד.
  • אובדן זיכרון.
  • אסטמה של הסימפונות.
  • כאבי מחזור, הפרעות מחזור...
  • התקרחות
  • במקרים קיצוניים, חלק מהמטופלים חווים עיוורון זמני, שיתוק של גפה, התעלפויות וכו'.

מהו הטיפול במחלות פסיכוסומטיות?

קיימות שתי גישות לטיפול במחלות פסיכוסומטיות. מצד אחד, הגישה הראשונה והמתבקשת היא לטפל בסימפטום הגופני שמציג המטופל (כיבים, זיהום, אקזמה...). הדבר החשוב ביותר במקרים אלו הוא להבין מהו שורש הבעיה. במילים אחרות, להבין את השורשים הפסיכולוגיים של הנושא. אותו מתח נפשי בלתי פתור מתבטא בגוף בדרגות שונות.

גישות הטיפול במקרים אלו משתנות. הם תמיד תלויים בפרטים הספציפיים של כל מקרה. כמו כן, לפעמים דרך הפעולה הטובה ביותר היא לנסות טיפולים שונים כדי לראות איזה מהם עובד הכי טוב עבור המטופל. המטפל יכול לנסות ולהתבונן באילו טכניקות יש את התוצאות החיוביות ביותר.

  • טכניקות הרפיה תמיד יעילות מאוד.
  • טיפול קוגניטיבי התנהגותי עוזר מאוד ללמד מטופלים דרכים חדשות לנהל את הבעיות שלהם. הם יבינו את הדרך שבה המוח שלהם פועל, יישמו יעדי חיים מציאותיים ויזהו את דפוסי החשיבה שהם צריכים לשנות. זה יעזור להם לקיים אורח חיים חיובי יותר.
  • סוג אחר של טיפול שיש לו תוצאות חיוביות דומות הוא פסיכואנליזה. זה יעיל לטיפול בקונפליקט נפשי ורגשי, כמו גם בהפרעות חרדה.
  • טיפול קבוצתי כגון פסיכודרמה (נוצר על ידי יעקב לוי מורנו) הוא אסטרטגיה שימושית, מעוררת ומשמחת נוספת. מטפלים יכולים לנסות את זה כדי לראות אם יש לו תוצאות חיוביות עבור המטופלים שלהם.

לסיכום, מציאת פתרון לחולים הסובלים ממחלות פסיכוסומטיות מהווה אתגר חשוב לרופאים כיום. המציאות עבור מטופלים אלו היא לעיתים קשה מאוד, והיא ראויה לתשומת הלב והרגישות שלנו.