הפרעה פסיכוטית קצרה: תסמינים וטיפול
מתי אומרים שאדם "משוגע"? איך אנחנו מגדירים "טירוף"? ניתנו הגדרות רבות ויש הרבה נקודות מבט משתנות על תופעת הטירוף. נדגים זאת כאן על ידי דיבור על הפרעה פסיכוטית קצרה.
באופן מסורתי, עשינו הבחנה בין שתי קבוצות עיקריות של הפרעות בפסיכיאטריה: הפרעות פסיכוטיות והפרעות נוירוטיות. באופן כללי, אנו יכולים להגדיר טירוף כמצב פסיכוטי.
פסיכוזות או מצבים פסיכוטיים גוררים אובדן קשר עם המציאות המתבטא באמצעות אשליות ו/או הזיות. מצד שני, נוירוזות או מצבים נוירוטיים אינם גוררים אובדן קשר עם המציאות. דוגמאות להפרעות נוירוטיות יהיו דיכאון וחרדה. דוגמאות קלאסיות לפסיכוזה יהיו סכיזופרניה והפרעה דו קוטבית.
מאפיינים מרכזיים המגדירים הפרעות פסיכוטיות: אשליות והזיות
כאשר אנו מדברים על הפרעה פסיכוטית כגון הפרעה פסיכוטית קצרה, אנו מתייחסים לביטויים או לתסמינים שלה. בהפרעה פסיכוטית קצרה ישנם שני סוגים של הפרעות בתפיסת המציאות: אשליות והזיות.
כשמדברים על דלוזיות, הכוונה היא לאמונות מקובעות שאינן תואמות את המציאות ואינן מגיבות לראיות נגדן. מבחינה אטימולוגית המילה דליריום נובעת מהמונח הלטיני delirare, שפירושו המילולי הוא לסטות מהתלם. אם נחיל את זה על מחשבה, זה אומר משהו כמו "לחשוב מחוץ לחריץ הרגיל".
במונחים של הדיוט, להיות הזוי פירושו "להשתולל, להיות מטורף". בשפה היומיומית, דליריום הוא למעשה שם נרדף לטירוף, השתוללות, אובדן קשר עם המציאות וההיפך מההיגיון.
מאפיינים של אשליות
כדי לזהות דליריום ככזה, עלינו לקחת בחשבון את המידה שבה לחוויה יש את המאפיינים הבאים:
- הם מוחזקים בשכנוע מוחלט.
- הם נחווים כאמת מובנת מאליה בעלת משמעות אישית רבה.
- התוכן שלהם הוא לעתים קרובות פנטסטי או לפחות בלתי סביר באופן מהותי.
- הם אינם מאפשרים לעצמם להשתנות על ידי סיבה או ניסיון.
- האמונות אינן משותפות לחברים אחרים בקבוצה החברתית או התרבותית.
- האדם עסוק באמונה ומתקשה להימנע מלחשוב או לדבר עליה.
- הם מהווים מקור למצוקה סובייקטיבית או מפריעים לתפקוד החברתי של האדם ועבודתו.
בקיצור, אשליות מתאפיינות כמורכבות מאוד מבחינה רעיונית. אולי בגלל זה כל כך קשה ל"ארגז" אותם להגדרה. דוגמה קלאסית לאשליה תהיה זו של אדם המשוכנע שמישהו מרגל אחריו או שולט בו באמצעות מצלמות נסתרות. תחשוב על אדם שחושב שהוא נפוליאון. דוגמה נוספת היא אדם שחושב שיש לו את המשימה האלוהית להציל את העולם מהשמדתו.
למה אנחנו מתכוונים בהזיה?
הזיות הן תפיסות המתרחשות ללא נוכחות של גירוי חיצוני. הם חיים וברורים, עם כל העוצמה וההשפעה של תפיסות רגילות. בנוסף, הם אינם נתונים לשליטה מרצון.
הזיות יכולות להתרחש בכל אופני סנסורי. עם זאת, הזיות שמיעה הן הנפוצות ביותר בהפרעה פסיכוטית קצרה ובסכיזופרניה. הזיות אלו הן בדרך כלל בצורת קולות שאדם תופס כשונים מהמחשבות שלו.
דוגמאות קלאסיות להזיות כוללות אנשים השומעים קולות האומרים להם שהם חייבים לבצע משימה מסוימת. דוגמה נוספת היא שאדם רואה חרקים זוחלים על זרועותיו.
הפרעה פסיכוטית קצרה
המאפיין המהותי של הפרעה פסיכוטית קצרה הוא הפרעה הכרוכה בהופעה פתאומית של לפחות אחד מהתסמינים הפסיכוטיים הבאים:
- אשליות
- הזיות
- שפה או דיבור לא מסודרים
- התנהגות פסיכו-מוטורית חריגה ביותר, כולל קטטוניה. קטטוניה מוגדרת כתסמונת נוירופסיכיאטרית המאופיינת בהפרעות מוטוריות, המתרחשות בקשר עם הפרעות במודעות, בהשפעה ובחשיבה.
התקפים עשויים להתפתח, אך הם שכיחים יותר כאשר הסיבה היא אורגנית. בסופו של דבר (במקרים אורגניים ופסיכיאטרים כאחד), נהוג לחשוב שמקורה של קטטוניה בתפקוד לקוי של הקורטקס האורביטופרונטלי הצידי.
התפרצות פתאומית של הפרעה פסיכוטית קצרה מוגדרת כשינוי ממצב לא פסיכוטי למצב פסיכוטי ברור בתוך תקופה של שבועיים. אפיזודה של ההפרעה נמשכת לפחות יום אחד אך פחות מחודש אחד. לבסוף, הפרט חוזר במלואו לרמת התפקוד הקודמת שלו.
מאפיינים של הפרעה פסיכוטית קצרה
על פי ה-DSM-5, לאבחון של הפרעה פסיכוטית קצרה, יש לעמוד בקריטריונים הבאים:
א. נוכחות של אחד (או יותר) מהתסמינים הבאים. לפחות אחד מהם חייב להיות (1), (2) או (3):
- אשליות
- הזיות
- דיבור לא מאורגן (שפה לא מאורגנת)
- התנהגות מאוד לא מאורגנת או קטטונית
ב. משך אפיזודה של ההפרעה הוא לפחות יום אחד אך פחות מחודש. כמו כן, האדם חייב בסופו של דבר לחזור במלואו לרמת התפקוד הקודמת שלו.
ג. ההפרעה אינה מוסברת טוב יותר על ידי הפרעה דו קוטבית או דיכאון מג'ורי, דו קוטבית עם מאפיינים פסיכוטיים, או הפרעה פסיכוטית אחרת כגון סכיזופרניה או קטטוניה. לא ניתן לייחס את זה להשפעות הפיזיולוגיות של חומר (למשל תרופה או תרופה) או מצב רפואי אחר.
כפי שאנו יכולים לראות, אדם שעובר הפרעה פסיכוטית קצרה עובר במהירות ממצב של "נורמליות" למצב פסיכוטי, כמעט ללא התראה מוקדמת. מצב זה של "טירוף" נמשך בין יום לחודש אחד (לעולם לא יותר מזה). בסופו של דבר, האדם מתאושש לחלוטין או חוזר לקו הבסיס שלו.
ההבדלים עם סכיזופרניה ברורים. בסכיזופרניה, הסימנים נמשכים לפחות שישה חודשים. בנוסף, השינוי מ"נורמליות" ל"טירוף" הוא בדרך כלל לא כל כך מהיר, אלא הדרגתי יותר. סכיזופרניה היא בדרך כלל כרונית, בעוד שהפרעה פסיכוטית קצרה בדרך כלל נפתרת מעצמה או "נרפאת".
גם אם ההפרעה קצרה, היא עלולה להיות חריפה
אנשים עם הפרעה פסיכוטית קצרה חווים בדרך כלל תסיסה רגשית או בלבול משמעותי. הם עשויים להופיע עם שינויים מהירים מהשפעה אינטנסיבית אחת לאחרת. למרות שההפרעה קצרה, מידת התפקוד לקוי יכולה להיות חריפה כאשר קיימים סימפטומים.
הם עשויים לדרוש השגחה, במונחים של תזונה, היגיינה ובטיחות מההשלכות של חוסר שיקול הדעת, תפקוד קוגניטיבי ואשליות משלהם. יתרה מכך, במהלך הפרעה פסיכוטית קצרה נראה שיש סיכון גבוה יותר להתנהגות אובדנית. זה קורה במיוחד במהלך אפיזודה חריפה. במקרה זה, אמצעי בטיחות הם קריטיים.
טיפול בהפרעה פסיכוטית קצרה
טיפול תרופתי הוא ההתערבות העיקרית בפסיכוזות, אך הטיפול בשלב הראשוני לא צריך להיות תרופות בלבד. גם התערבויות פסיכו-חברתיות וגם טיפול פסיכולוגי חשובים מאוד בתהליך ההחלמה.
המטרה צריכה להיות:
- למזער את הפגיעות של המטופל במצבי לחץ
- להקל על תהליכי ההחלמה
- לחזק את חוסנם
- לשפר את התפקוד המשפחתי, החברתי והחינוכי בעבודה
- לתת להם משאבים להתמודדות עם קונפליקטים, בעיות ומתחים בין אישיים או אישיים
לסיכום, להפרעה פסיכוטית קצרה יכולה להיות השלכות משמעותיות על האדם, כמו גם על מערכות היחסים שלו. לכן חיוני שגורם מקצועי מוסמך יתערב.
הפניות ביבליוגרפיות
האגודה האירופית לפסיכיאטריה (2014). מדריך אבחון וסטטיסטי של הפרעות נפשיות, (DSM-5), מהדורה חמישית. מדריד: מאמר מערכת "Medica Paneuropeana".
