אם הגעתם לשפל, אל תשב שם, תטפס החוצה!
אם הגעתם לשפל, אל תתנו לזה להפחיד אתכם. אם הגעת לקצה גבול הכוח שלך, אם הכישלון או האכזבה האחרונים השפיעו עליך יותר מתמיד, אל תיתן לזה לשתק אותך, אל תתבייש מזה ואל תיצור בית בעניין האישי הזה, חור פסיכולוגי. דחוף את עצמך ועשה את הבחירה האמיצה. הבחירה לאסוף את כבודך ולסרב ליפול.
כולנו שמענו את האימרה על "להגיע לתחתית" בשלב מסוים בחיינו. עד כמה שזה נשמע מוזר, רוב אנשי המקצוע הרפואיים לא אוהבים מאוד את האמירה הזו. מדי יום, פסיכולוגים ופסיכיאטרים מדברים עם מטופלים שהגיעו לגבול. אלה אנשים המשוכנעים שנותרה להם רק ברירה אחת לאחר שהגיעו לתחתית. הם חושבים שהאפשרות היחידה שלהם היא לעשות שינוי ולהשתפר.
" על ידי פגיעה בתחתית, גם אם זה אומר מרירות והשפלה, אתה מגיע לדעת מי אתה באמת ומתחיל ללכת על קרקע יציבה."
-[תרגום] חוסה לואיס סמפדרו-
אבל האמת העצובה היא שהכלל הזה של שלוש לא תמיד עובד כך. למה? כי יש אנשים שמוצאים את עצמם תקועים לצמיתות בתחתית הסלע. יש גם אנשים שמבינים שיש רמה אפילו יותר אפלה ומורכבת מתחתיו. אז אותה גישה ידועה מאוד יכולה, למרבה האירוניה ולמרבה הצער, לפגוע. רוב הזמן, זה בעצם מונע מאנשים לחפש עזרה. הם לא מחפשים תמיכה כי הבעיה עדיין לא נראית רצינית. אבל זו הנקודה שבה הכי קל למצוא משאבים שיעזרו לך להשתפר ולעשות שינוי.
כולנו הגענו לתחתית בשלב מסוים, וזה לא קל לטפס החוצה
כולנו הגענו לשפל בשלב מסוים, וכולנו יודעים שזה כואב נורא. חלק גדול מהאוכלוסייה נפל למקום הזה בגלל פחד, ייאוש או כישלון. הם מרגישים תקועים, לכודים בענבר כמו מאובן. הם מאבדים את שיווי המשקל, והרבה פעמים זה יכול להוביל לכל מיני הפרעות מצב רוח.
הרעיון שרק הייאוש העמוק ביותר מסוגל לעזור לך לראות את האור ולשפר אותך פשוט לא נכון. באותו אופן, זה לא נכון שצריך לסבול כדי לקיים חיים אותנטיים. כאב יכול ללמד אותך ולהאיר אור רק אם יש לך כוח רצון ומשאבים לתת לו. אז עד כמה שהרעיון הזה נשמע נחמד, אין טייס אוטומטי במוח שלנו שמכניס אותנו ל"מצב חוסן " כשאנחנו מגיעים לנקודת השבירה שלנו.
הפילוסוף והפסיכולוג וויליאם ג'יימס כתב ספר בשם The Varieties of Religious Experience (1902). בו הוא דיבר על מערה של מלנכוליה. יש אנשים שבלי לדעת איך ולמה, מסוגלים לפגוע בקרקעית הסלע ולמצוא רסיס של אור שהם משתמשים בהם כדי להנחות אותם לעבר היציאה. להיפך, יש אנשים שלא מצליחים לצאת מהמקום המלנכולי הזה. זה מקום מלא בושה (איך הגעתי לכאן?) ותחושה מתמדת של חוסר תקווה (אין שום דבר שאני יכול לעשות כדי לשפר את זה, הכל נגמר).
אם הגעתם לתחתית, אל תתמקמו, תטפס החוצה!
פגיעה בתחתית אומרת שאתה בקומת הקרקע של ייאוש. זה ברור, אבל אתה לא צריך לרצות לרדת יותר למטה. אל תתנו לעצמכם ליפול לייאוש ולרד עוד יותר למטה, למרתף. פגיעה בתחתית משמעה להיות במקום של בדידות עמוקה. זה כמו מערה שבה כלום לא קורה. המוח שלך נקשר והמחשבות שלך הופכות להיות סבוכות, מוזרות ואובססיביות. אבל תמיד זכרו שיש לכם כרטיס הלוך ושוב. כל מה שאתה צריך לעשות הוא לעשות צעד אחד כדי לראות שיש הזדמנויות חדשות בחוץ.
אבל פעולת הטיפוס החוצה היא קשה ביותר כי זה אומר להתגבר על הפחד שלך. אחת הדרכים להתמודד עם זה היא להשתמש בטכניקת החץ כלפי מטה בה דוגלים מטפלים קוגניטיביים כמו דיוויד כוויות. לפי התיאוריה הזו, הרבה אנשים מוצאים את עצמם כאן כי הם חסומים. הם סובלים והם מרגישים אבודים. רוב הזמן, הם יודעים שהם צריכים לעשות שינוי כדי לעבור את ה"מבוי הסתום" הזה. הבעיה היא שאו חסר להם אומץ או שלא יודעים איך לעשות זאת.
הרעיון המרכזי בטכניקה זו הוא לבטל את כל האמונות הבלתי רציונליות שאתה קולט כשאתה נמצא במקום הנואש והחסר תנועה הזה. המטפל בוחר באחת מהמחשבות השליליות של המטופל ושואל אותו שאלה קשה. " אם המחשבה הזו שלך הייתה נכונה, ובאמת מתרחשת, מה היית עושה? ". המטרה שלהם היא לבסס סדרה של שאלות שהם כמו חיצים כלפי מטה המובילים אותך להבין מדוע המחשבות הללו שגויות. הם רוצים שתוכל לראות את הרעיונות הלא רציונליים שלך, להיפטר מהם ולמצוא דרכי חשיבה חדשות. במילים אחרות: דרכים לעשות שינוי.
טכניקת החץ כלפי מטה בפועל
אנחנו הולכים לתת לך דוגמה. תחשוב על מישהו שאיבד את עבודתו וכעת הוא מובטל במשך שנה. יש כמה שאלות חשובות שאתה יכול לשאול כדי לגרום להם להתעמת עם כל הפחדים שלהם, אחד אחד. מה היה קורה אם תקבל שוב עבודה? מה יקרה אם גם בן הזוג שלך יאבד את עבודתו? מה היית עושה אם פתאום לא היו לך משאבים בכלל?
זה אולי נראה כמו תרגיל שקשה מאוד לעבור. זה תמיד גורם לך לחשוב על התרחישים הגרועים ביותר. אבל זה כרוך גם בדחיפה בך ולגרום לך להגיב, להתעמת ולדון באסטרטגיות אפשריות להתמודד עם מצבים נואשים שעדיין לא עלו (ולא בהכרח יגיעו).
זה בעצם מנסה להראות לך שגם אם הגעת לשפל, תמיד יש מצבים גרועים ומסובכים יותר. המשמעות היא שעדיין יש לך זמן להגיב. למעשה, ברגע שתתעמת עם כל הפחדים האלה, תראה שיש רק אפשרות אחת: לטפס החוצה. זו לא ההחלטה שבאמת תשנה הכל עבורך.
