אריק אריקסון, פסיכואנליטיקאי מסוג אחר

אריק אריקסון היה פסיכואנליטיקאי גרמני שתרם תרומה חשובה להבנתנו את המוח האנושי
אריק אריקסון היה פסיכואנליטיקאי גרמני שתרם תרומה חשובה להבנתנו את המוח האנושי.

אריק אריקסון היה פסיכואנליטיקאי גרמני שתרם תרומה חשובה להבנתנו את המוח האנושי. הוא נולד בפרנקפורט ב-1902 ומת כמעט מאה שנה מאוחר יותר במסצ'וסטס ב-1994.

תרומתו העיקרית של אריק אריקסון הייתה בתחום הפסיכולוגיה האבולוציונית. הוא הציע את קיומם של שמונה שלבי התפתחות. למרות העובדה שלמד ועבד כפסיכואנליטיקאי, התיאוריות שלו נמצאות בשימוש נרחב בפסיכולוגיה הומניסטית.

"בג'ונגל החברתי של הקיום האנושי, אין תחושה של חיים ללא תחושת זהות".

-אריק אריקסון-

כפי שקורה לעתים קרובות עם פסיכולוגים ופסיכואנליטיקאים חשובים, ילדותו של אריק אריקסון לא הייתה מושלמת . אביו עזב את אמו מיד כשאריקסון נולד. אמו של אריקסון הייתה אישה דנית צעירה שגידלה את בנה כאם חד הורית במהלך השנים הראשונות לחייו. כמה שנים לאחר מכן נישאה לרופא ילדים ממוצא יהודי.

נעוריו של אריק אריקסון

אמו של אריק אריקסון הסתירה את העובדה שאביו נטש אותם. אולי בגלל זה הוא גדל כסוג של מורד בלי סיבה. לא היו לו הרבה כיוון או מטרות ספציפיות. למרות היותו תלמיד טוב, הוא לא הצטיין וכולם האמינו שהוא מוסח ומעורער.

כשסיים את התיכון, הוא החליט שהוא רוצה להיות אמן. זו הייתה תחילתה של תקופה מאוד לא יציבה בחייו. הוא הלך לשיעורים ונסע לאזורים שונים באירופה כדי ללמוד על תנועות אמנותיות ביבשת. הוא נסע לפעמים כמו בטלן וישן מתחת לגשרים.

הרבה יותר מאוחר, אריק אריקסון כתב חיבור שכותרתו הערות אוטוביוגרפיות על משבר הזהות. במאמר זה הוא כתב על אותן שנים בהן נדד ולא היה בטוח באיזו דרך ללכת.

חינוך מוקדם

כשמלאו לאריקסון 25, הוא החליט שהוא רוצה להתיישב. חבר שלו המליץ לו לקחת משרה פתוחה בבית ספר נסיוני. מנהלת בית הספר הייתה דורותי ברלינגהם, חברה קרובה של אנה פרויד. בבית הספר הזה החל אריקסון למצוא את עצמו ולהבין את מפעל חייו.

אריק אריקסון כתב חיבור שכותרתו הערות אוטוביוגרפיות על משבר הזהות
הרבה יותר מאוחר, אריק אריקסון כתב חיבור שכותרתו הערות אוטוביוגרפיות על משבר הזהות.

הוא החל להתעניין בפדגוגיה והוסמך בחינוך מונטסורי. מאוחר יותר, הודות להשפעתה של אנה פרויד, הוא למד פסיכואנליזה של ילדים בחברה הפסיכואנליטית של וינה. לאחר מכן החליט להיות פסיכואנליטיקאי. אנה פרויד עצמה ניתחה אותו כחלק מהדרישות שלו להתחיל את התרגול שלו.

אריק אריקסון התחתן עם בלרינה, וכמה שנים לאחר מכן הם נאלצו להתמודד עם תלאות מלחמת העולם השנייה. זה אילץ אותם להגר לאירופה, שם אריקסון מצא במהירות עבודה כמורה באוניברסיטת הרווארד. הוא רכש שם כמה חברים שהשפיעו באופן משמעותי על חייו. מאוחר יותר הוא גם יעבוד באוניברסיטת ייל ובאוניברסיטת קליפורניה.

התיאוריה האבולוציונית של אריק אריקסון

למרות שאריקסון עבד על מגוון רחב של נושאים, התיאוריה שלו על התפתחות פסיכו-סוציאלית היא שהעניקה לו מקום נכבד בעולם הפסיכולוגיה. בתיאוריה זו, הוא ריכז את הידע שלו בפדגוגיה, פסיכואנליזה ואנתרופולוגיה תרבותית. אריקסון בעצם פירש מחדש את שלבי ההתפתחות הפסיכו-מיניים של זיגמונד פרויד.

אריקסון יצר את הפסיכולוגיה של האגו, שנחשב לכוח המהותי של חיי האדם. הוא האמין שההיבט החברתי של בני האדם וההתפתחות הביולוגית הם מרכיבים מכריעים בחייו של הפרט. הוא הציע שנרכוש מיומנויות ספציפיות מסוימות בכל שלב בחיינו. כישורים אלה קובעים את האבולוציה שלאחר מכן. המיומנויות שתיאר הן בעצם פסיכו-סוציאליות ומרמזות על קונפליקט בין המצב הקודם לזה החדש.

שמונת שלבי ההתפתחות, לפי אריק אריקסון, הם הבאים (בסדר זה):

  • אמון מול חוסר אמון
  • אוטונומיה מול בושה וספק
  • יוזמה מול אשמה....
  • תעשייה מול נחיתות
  • זהות מול בלבול תפקידים
  • אינטימיות מול בידוד
  • יצירתיות מול סטגנציה
  • שלמות אגו מול ייאוש

לתיאוריה של אריק אריקסון הייתה השפעה חשובה על הפסיכולוגיה של צפון אירופה. מאוחר יותר, ההשפעה הזו התפשטה לשאר העולם. כיום, לתיאוריה שלו עדיין יש השפעה משמעותית על המחקר והתחום הטיפולי. זה מוקד מעניין, אנושי ומלא תקווה.