לאהוב מישהו אחר אבל לא להיות מסוגל לעזוב את בן הזוג
המחשבה על לעזוב את בן/בת הזוג יכולה להפוך מדי פעם לדילמה שלא מוצאים לה תשובה. אולי אתה מודע לכך שהאהבה ביניכם נעלמה, אבל עדיין יכולים להיות הרבה גורמים אחרים שמונעים ממך לקבל החלטה נחרצת לסיים את הקשר.
אין שום דבר חיובי במצב הזה. אם לא תבין זאת בזמן ותנקוט בצעדים הנכונים, זה עלול רק להוביל לבלבול עצום שמשפיע על כל המעורבים. זה גם ימנע ממך להתמודד עם דברים בצורה בריאה.
"אתה צריך ללמוד לעזוב את השולחן כשהאהבה כבר לא מוגשת."
-נינה סימון-
דברים שמונעים ממך לעזוב את בן הזוג שלך
אשמה היא הדבר העיקרי שמקשה על אנשים לעזוב את בן הזוג שלהם, גם כשהם מאוהבים במישהו אחר. תחושת האשמה הזו נובעת מהעובדה שהם לא רוצים לפגוע באדם הזה שהביא כל כך הרבה לחייהם. הם יודעים שפרידה תהיה כואבת עבור האדם השני, והם לא רוצים לשאת בנטל הזה.
דבר נפוץ נוסף הוא הספק, שעוצר כל החלטה על עקבותיה. מה שקורה כאן הוא שאתה מפחד ממה שעלול לקרות בעתיד. למרות שאתה לא מאוהב בהם יותר, אתה לא בטוח אם עדיף להישאר עם משהו מוכר או ללכת על משהו חדש. חוסר הביטחון משחק תפקיד עצום בזה: "מה יקרה אם הכל ישתבש ואני רוצה לחזור אליהם, אבל אני לא יכול?"
יש אפילו מקרים שבהם אולי תרצה שהאדם החדש יפתור את הבעיה. אתה מקווה שהאדם האחר הזה שכבר יש לך מערכת יחסים רומנטית איתו (רשמית או לא) יתחיל ללחוץ עליך, להתעקש או "לעשות משהו" כדי לגרום לך לעזוב את בן/בת הזוג. בעצם מה שאתה רוצה זה להימנע מהאחריות שמגיעה עם ההחלטה.
מחכה יותר מדי לעזוב את בן/בת הזוג...
הדבר הבעייתי באמת באי קבלת ההחלטה לעזוב את בן הזוג הוא שזה מוביל למצבים מאוד לא ברורים ולא מועילים. מה שקורה רוב הזמן הוא שזה מעורר תגובת שרשרת קטנה של פעולות לא מודעות שבסופו של דבר פוגעות באנשים הרבה יותר מאשר פשוט לומר את האמת בשלב מוקדם.
הדרכים העיקריות שבהן החלטת דחיית זו באה לידי ביטוי הן:
- אלימות פסיכולוגית. מבלי לשים לב, אתה עלול להאשים את בן הזוג הנוכחי שלך בכך שהוא קיים ולא נותן לך להיות עם האדם האחר שאתה מעוניין בו. מה שזה גורם לך לראות את כל מה שהם עושים או אומרים כבעיה. תתחיל לבקר יותר את ההתנהגות שלהם ותתייחס אליהם כאילו הם מטרד.
- שקרים והונאה. אשמה, חוסר החלטיות ופחד יכולים גם להוביל אותך לתוך בלגן מבלבל של שקרים. אתה משקר לבן הזוג שלך ולעניין הרומנטי החדש שלך. אתה עושה את זה כדי שלא תצטרך לעזוב את בן הזוג שלך פתאום, וכך גם לא תאבד את האדם השני. זו דרך מאוד לא בוגרת לדחות את הבלתי נמנע.
- אסטרטגיות פסיביות-אגרסיביות. אלה כרוכים בעמדות לא ברורות כמו התרחקות רגשית או הטלת האשמות עקיפות כלפי בן הזוג הנוכחי שלך. אתה מתרגז, אבל לא תביע זאת על הסף, כי אתה מסתיר את הקונפליקט האמיתי.
- השארת רמזים. זה אומר לתת להם לתפוס אותך. אתה משאיר כמה סימנים לכך שהאדם השני קיים ושאתה מעוניין בהם, כדי שבן הזוג שלך ימצא אותם. ככה הם יהיו אלה שישברו את זה.
ההשפעות של אי פעולה בוגרת
כאשר אתה מחכה יותר מדי זמן כדי לעזוב את בן / בת הזוג, זה בדרך כלל בסופו של דבר כואב לכולם. לבן הזוג הנוכחי שלך בהחלט תהיה תחושה לגבי הפרידה שבקרוב. הם ינסו להבין מה לא בסדר, אבל אם לא תניח את הקלפים שלך על השולחן זה פשוט ימלא אותם בחרדה, ספק ואי נוחות.
אלו הם מצבים שבהם בן הזוג שלך לא יודע עם מה הוא מתמודד ולא יהיה לו מספיק מידע כדי לקבל החלטות. זה מוביל לסוג של סבל עמום, יחד עם תקוות חסרות בסיס וציפיות חסרות טעם. אתה עושה הרבה יותר נזק עם משחקים פסיכולוגיים מסוג זה מאשר אם היית כנה.
גם העניין הרומנטי החדש לא ייצא ללא פגע. הם לא יידעו אם הם צריכים לחכות שתפתור דברים, או פשוט לא להישאר בסביבה. הם עשויים גם להרגיש חסרי ביטחון וחוסר אמון, וזו לא בדיוק דרך טובה להתחיל מערכת יחסים.
בגלל כל זה, לחכות יותר מדי זמן כדי לעזוב את בן הזוג זה בעצם רק סימן לאנוכיות ולעצלות. אתה רוצה להימנע מאי הנוחות שלך, אבל זה בא במחיר של כל השאר לסבול. בסופו של יום, מצבים כאלה כנראה ישאירו את חותמם גם אצלכם. פחד, חוסר החלטיות וחוסר מחויבות עצמית תמיד גובים מחיר גדול.
