למדתי שלהיות עם מי שאני אוהב זה מספיק
"למדתי שלהיות עם מי שאני אוהב זה מספיק", כתב וולט ויטמן ברגישות רבה. אנו מביאים את זה כדי לדבר על החשיבות של מה שנקרא בשפה הרווחת " להרגיש נוח ".
תן לנו לחשוב על כמה טוב אנחנו מרגישים כשאנחנו במסיבה מוקפים באנשים שאוהבים אותנו. תן לנו לחשוב על ההבדל בין נוח בעבודה לבין לא נוח.
אנחנו יכולים להעלות שפע של מצבים לדבר על החשיבות של הערכת מה שיש לנו. מה שמשמח אותנו הוא מכלול התמריצים שגורם לנו להתעניין להישאר במקום אחד עם אנשים מסוימים.
אכזבה, שאלה של ציפיות
זה נורמלי (ונפוץ) שאנחנו מרגישים מאכזבים מדי פעם. למעשה, הדבר הקשה ביותר יהיה לא להרגיש זאת, כי בסופו של יום, איננו יכולים לקוות שהציפיות שלנו יתאימו למציאות או לעולם המקיף אותנו.
כדי להכשיר את זה בדרך כלשהי, זה יהיה לא הוגן ונרקיסיסטי לצפות שהכל יהיה כמו שאנחנו רוצים. עם זאת, אנחנו גם לא צריכים לוותר על כך, וכאן הגישה שלנו הופכת למפתח.
תארו לעצמכם שאנחנו מקימים מסיבה למישהו מיוחד ואנחנו שמים את כל התקוות שלנו בעולם בתהליך הזה. עם זאת, כאשר האדם המדובר מגיע, הם מוחים פעם אחר פעם כי מה שהגדרת " לא מתאים לתוכניות שלהם ".
הגישה של אדם זה אינה הוגנת ומציגה אינטליגנציה רגשית מועטה, מכיוון שהם לא מבינים שמה שחשוב באמת הוא שיש אנשים לצידם שאוהבים אותם, וזה דבר שבדרך כלל משמח את כולנו.
עם זה, אנו מתכוונים לומר שכאשר אנו הופכים למפגין האוטומטי ומסתובבים ומתלוננים על כל פרט שאינו עומד בציפיות, אנו:
- רוצה ליצור עולם לא אמיתי שאינו אידיאלי.
- התעללות במהות האירועים.
- לא שמים לב למה שבאמת חשוב.
הנסיבות שלנו לעתים קרובות מחזירות אותנו למציאות, וגורמות לנו לראות שאם באמת לא נוח לנו, זה בגלל שאנחנו מסרבים לקבל משהו שיכול כשלעצמו להתברר כמופלא.
לקבל את הרגשות שלנו ואת המציאות שלנו
עולם של אפרסקים ושמנת לא קיים. חשוב לנו לקבל שתחושת עצב, פחד או כעס אינם רעים. הם עוזרים לנו ללמוד ולהרגיש. למעשה, לעתים קרובות אנו מופתעים כשנוח לנו להיות עצובים.
איך זה אפשרי עבורנו להרגיש בנוח כשיש נוכח רגש לא נעים? זה פשוט עניין של סינתזה של מה שאנחנו צריכים באותו רגע. בשביל זה צריך קודם כל להפסיק לשים לב לשיווק שרוצה למכור לנו את העולם כאידיאל של אפרסקים ושמנת.
אנחנו לא מכונות ולא תמיד אנחנו יוצאים קדימה בחיים. ההבנה הזו מאפשרת לנו לשמור על יחס ראוי למבול הבעיות שלפעמים מחשיך את שלוותנו. רווחה מושגת לא רק דרך אושר, אלא גם דרך קבלת החוויות שלנו, החיפוש אחר מה שטוב לנו ומציאת המקום שלנו.
בקיצור, כפי שכבר אמרנו, כדי שיהיה לנו נוח, אנחנו צריכים גישה של קבלה ודו קיום, כי בסופו של יום, למי שיש לו חיים נפלאים יש את זה כי הוא מתפעל מהיופי שלהם, בשולי הרע. דברים קורים לפעמים.
לסיום, אנו רוצים להשאיר אתכם עם חלק משיר של בורחס שכבר השתמשנו בו בהזדמנויות אחרות, "עם הזמן למדתי":
עם הזמן תבין שלמרות שאתה מאושר עם החברים שלך, אתה בוכה בשביל אלה ששחררת.
עם הזמן תבינו שכל חוויה שחיה, עם כל אדם, היא שאין לה תחליף.
עם הזמן תבינו שמי שמשפיל או בז לאדם אחר יסבול במוקדם או במאוחר את אותן השפלות או בוז פי עשרה.
עם הזמן תלמדו לבנות את הדרכים שלכם היום, כי הדרך של מחר לא קיימת.
עם הזמן תבינו שממהר בדברים או אילוץ אותם לקרות יגרמו לסוף להיות שונה ממה שציפיתם.
עם הזמן תבין שלמעשה הטוב ביותר לא היה העתיד, אלא הרגע שבו חיית בדיוק באותו רגע.
עם הזמן תראה שגם כשאתה מרוצה מהסובבים אותך, אתה תשתוקק למי שהסתלק.
עם הזמן תלמד לסלוח או לבקש סליחה, תגיד שאתה אוהב, תגיד שאתה מתגעגע, תגיד שאתה צריך, תגיד שאתה רוצה להיות חברים, שכן לפני קבר, זה כבר לא יהיה הגיוני.
אבל לצערי... את זה נבין רק עם הזמן.
