הקצר הזה ילמד אותך את הקסם בלהיות שונה
" בשביל הציפורים" הוא סרט קצר נשגב. רק כמה דקות של קסם מהנה שבו תפגשו סט של חמש עשרה ציפורים קטנות ומעצבנות, שיגרמו לכם לחייך, ויגרמו לכם לחייך עוד יותר כשהם נתקלים בציפור קצת מוזרה.
אם יש לכם ילדים בבית אל תהססו לקחת איתם קצת זמן וליהנות מההפקה הזו משנת 2000 של פיקסאר. זה בוים על ידי ראלף אגלסטון, שם ידוע בתעשיית האנימציה שעבד על סרטים מוכרים כמו "Up", "Toy Story", "Wall-E" ו-"Finding Nemo".
"בשביל הציפורים" הוא מטאפורה לחיים עצמם. עסקינן בקהילה של ציפורים המאכלסת קו מתח, אבל זו יכולה להיות גם קהילה שכנה או כיתת בית ספר שבה שונה הוא מוקד ללעג ולביקורת.
הגיבורה שלנו היא ציפור קצת מוזרה. יש לו רגליים ארוכות, צוואר ארוך וקולו נשמע שונה מזה של חמש עשרה הציפורים הקטנות. הציפור שלנו היא מגזע אחר והיא מחפשת, כמו כל אחר, מקום להשתלב בכל מקום שכנפיו יקחו אותו...
עם זאת, וכפי שכולנו יודעים , להיות שונה, זה לפעמים די בעיה. הציפור המוזרה והרזה מנהלת את זה הכי טוב שהוא יכול.
אומנות להיות שונה והמאמץ להיות דומה
בסצנת הפתיחה, חבורה של ציפורים דומות מצייצות זו לזו, עושות מחבט ונעים בגאווה לאורך במה שבה הם שולטים בצורה כמעט צבאית. הם כמו אותם בני נוער שמתעקשים להתלבש זהה, או אותם חברים למשרד שיוצרים קבוצות צמודות בעבודה.
בחיים אנו מוצאים את עצמנו במצבים רבים הדומים לזה המיוצג בקצרה זו. הגעתו של "אאוטסיידר" מחוללת מהפכה בקהילה של אותה כיתה של תלמידי תיכון, שחוסמים את השכנים או העיירה ההיא.
חמש עשרה הכחולים שלנו נבהלים מהגעתה של הציפור הגדולה והמוזרה ההיא. רחוק מלשלב אותו, רחוק מלהגיב לברכה הידידותית שלו, הג'נטים הכחולים הקטנים הקונספירטיביים האלה עם העיניים המאיימות יוזמים חריקה מחרישת אוזניים.
אבל כולנו יודעים שלפעמים עדיף שנקבל ביקורת על היותנו שונים מאשר להיות כמו האחרים, כמו אלה שדחו אותנו או התעלמו מאיתנו.
להיות שונה נתפס לעתים קרובות כאיום כי זה אומר שאנו מפקפקים בדרך החיים האופיינית, אשר בדרך כלל מציעה לנו תחושת שליטה ונותנת לנו ביטחון.
להיות שונה זו לא בעיה, למעשה הבעיה היא עם אחרים שהם מסרבים לקבל נקודות מבט אחרות, ומסרבים להעשיר את עצמם במשהו שאינו דומה להם.
להיות שונים נותן לנו את ההזדמנות ליהנות מלהיות אותנטיים וייחודיים. משהו שלא הרבה אנשים יכולים להתגאות בו.
החלק הטוב ביותר ב"עבור הציפורים" הוא הגישה של הגיבור שלנו. הדרך שבה הציפור המוזרה והמטורפת מתמודדת עם קבוצת הציפורים הסוערת הזו שמביטות בנוכחותו על קו החשמל בחשדנות רבה.
החיוך שלו לא אבוד בשום שלב; זה המכתב המקדים שלו, החוזק והקסם שלו. החיוך הידידותי הזה הופך ברגעים מסוימים לסקרן וגם לחסוד, כי כשניצבים מול קבוצה של יצורים שליליים ולא ידידותיים, הכוח היחיד שבהחלט עובד הוא טוב לב וטוב לב.
הוא לא מוותר. לא אכפת לו שאף אחת מהציפורים הללו לא מחזירה את הברכה. לא אכפת לו שלא יפנו לו מקום בכבל. הגיבור שלנו מתמיד ומתנגד, ובמקום להתגנב לאט כדי לשבור את הקרח, הוא מחליט לעשות לעצמו נוח בין כולם.
המעשה הנועז הזה מעורר שורה שלמה של ביקורות, לחישות, מחוות מעצבנות ומקסימות שמעוררות אלף חיוכים וצחוק היסטרי. התוצאה היא אחד הסרטים האפיים ביותר שהפיק פיקסר, והוא זכה באוסקר לסרט האנימציה הקצר הטוב ביותר בשנת 2001, יחד עם פרס אנני ואזכור בפסטיבל סיטגס.
לפעמים המאמצים שלנו להיות הכל ושווים ודומים, יכולים להשאיר אותנו בעירום של החסרונות שלנו. משהו שלא קורה עם אנשים אותנטיים שבהם להיות שונה זה להיות מיוחד. "בשביל הציפורים" הוא מטפורה בדיוק לזה.
