מדוע יש לכבות את להבות הנקמה?
גנדי אמר כי "עין תחת עין תשאיר את כל העולם עיוור". עם זאת, האזהרה שלו מפני נקמה פשוטה להבנה אך קשה ליישום.
לעתים קרובות אתה מרגיש את הרצון לנקום כאשר מישהו פגע בך עמוקות. ואכן, כאשר מישהו שאתה אוהב ומעריך פוגע בך, זה משאיר צלקת רגשית, כזו שנשרפת בחום עז. למעשה, אתה רוצה להקל על הכאב על ידי גרימת פצע נוסף, עמוק בלב התוקפן שלך.
כאשר אתה מתמודד עם פצע רגשי עמוק, אתה יכול להרגיש צורך לגרום למי שפגע בך נזק דומה או גדול מזה שסבלת מלכתחילה.
מקור הביטוי: "עין תחת עין ושן תחת שן"
מקור הביטוי הזה לא לגמרי ברור. למען האמת, הוא נמצא עם מבנה שונה אך באותה משמעות הן בתנ"ך והן בקוד החמוראבי. בשני הטקסטים, המשמעות שניתנה לביטוי זהה שמתעלה עד היום. במילים אחרות, עונש, ונקמה בעין.
הביטוי ידוע גם בשם חוק Talion. זה אומר 'זהה' או 'הדומה'. היא מתייחסת גם לצורך בענישה ובתגמול בעין על מנת שהצדק ייעשה.
עם זאת, האם תשלום בחזרה באותו מטבע באמת מבטיח צדק? או שאנחנו פשוט מאכילים אותו לתוך ספירלה בלתי נלאית של נקמה?
סיפוק מיידי, השלכות קבועות
נקמה היא ניסיון כושל לאזן את הכף. הסיבה לכך היא שלא משנה כמה התאמות יבוצעו, הן תמיד יישארו לא מאוזנות. אכן, כאדם שנפגע אתה תמיד תרגיש נחות מהאדם שגרם לך נזק. לכן, אתה מנסה לפגוע בהם כדי להחזיר את מצב האיזון הראשוני שלך. לחלופין, אולי תרצה להשיג עליונות.
הרגש הראשון שמופיע בדרך כלל כשאתה נוקם הוא סיפוק. יתר על כן, אתה מרגיש שהכל חזר לאיזון. עם זאת, תחושה זו מתפוגגת במהירות כדי לפנות מקום לרגשות אשמה וחרטה. זה יכול גם להוביל לתחושות של ריקנות, כמו כשאתה מגיע לסוף פרויקט גדול. ביתר שאת אם הקדשת הרבה זמן ומשאבים לתכנון וביצוע הנקמה שלך.
מצד שני, אם אינך מרגיש חרטה לאחר נקמתך, המאזניים עדיין לא מתאזנים. למעשה, ההשלכות של הנקמה שלך נמשכות. יתר על כן, אתה תרגיש את ההשפעות שלו בעתיד, הרבה אחרי שהרצון שלך להסב נזק ייעלם. למען האמת, אתה באמת תרגיש עצוב על הנזק שגרמת.
אי אפשר לחזות את העתיד ולדעת למי תזדקק לצידך. אולי האדם הזה שאתה רוצה לפגוע היום יהיה חשוב בחיים שלך מחר. זכרו, רגשות הנקמה נעלמים, אך הפגיעה הנגרמת מתחושה זו יכולה להיות עמוקה או קבועה.
לעולם לא שוב
כשאדם אחד פותח את העמוד הראשון של ספר הנקמה, הסיפור ממשיך ומתגבר בעוצמתו עד שהוא מגיע לשיאו. כמו הסיפור, גם הפעולות של שתי הדמויות מתגברות באינטנסיביות.
קרא גם: גורם אלאדין ואסרטיביותהנקמה שוכנת בארץ לעולם לא עוד, שבה אתה נשאר צעיר, ושבה אין חוקים ואין אחריות.
כאשר מתעוררת בעיה בין שני אנשים או יותר ישנן מספר חלופות: לברוח, לתקוף או לפתור אותה. במקרה של נקמה, החלופה הנבחרת היא לתקוף. אם שני האנשים יחליטו להשתמש באותה אסטרטגיה, תהיה הסלמה של הסכסוך שתמשיך להתגבר עד שאחד הצדדים יחליט שיותר מדי כבר הלך לאיבוד במאבק הזה.
העולם חסר חמלה וכבוד
בתרבויות של כבוד, שבהן הדבר החשוב הוא לא הנזק שנגרם אלא החזרת הכבוד, מערכות יחסים עולים באש. עם זאת, דלקת נקמה באמצעות התקפות רק ילבה את להבות השנאה. למעשה, כיבוי האש היא הדרך היחידה להבטיח שיש משהו שניתן להציל מהאפר.
אין צדק בנקמה ואין פיצוי בהתקפה.
תגובה לכאב עם יותר כאב לא תשנה את המצב, וגם לא תגרום לך להרגיש טוב יותר. לרוב, להיות אמיץ זה לא אומר להגיב בצורה חזקה יותר מהאחר, אלא לשים את עצמך במקום מי שפגע בך ולהחליט שאתה לא רוצה שמישהו אחר יחיה מחדש את הכאב הזה.