כשאתה מזניח את הרגשות שלך?
אנשים רבים מתנתקים מהרגשות שלהם כמנגנון הגנה. הם בוחרים לא להרגיש כדי שלא יצטרכו לסבול. הם "מקפיאים" את ליבם כדי להגן על נפשם מפני כישלון, אכזבה ופצעים שלא יגלידו. עם זאת, אסטרטגיה זו למעשה רק מונעת מהם להשתתף בחיים בצורה בריאה.
בואו ננתח לרגע את מטרת הרגשות שלנו. בכל פעם שרגש מופעל במוח, הוא גורם לתגובה בגוף כולו. הגועל, למשל, מרחיק אותנו ממישהו או משהו. חיבה, תקווה ותשוקה מחברים אותנו אחד עם השני ומטפחים דינמיקה שבה נוכל להיות יותר אנרגטיים ויצירתיים.
"לא לאהוב מפחד מסבל זה כמו לא לחיות מפחד למות."
-ארנסטו מאלו-
עם זאת, אנשים טועים כאשר הם חושבים שלרגשות שליליים אין סוף או שמטרתם היחידה היא לגרום לנו אומללות. למעשה, הם מאפשרים לנו להסתגל, ללמוד ולהתקדם במהלך חיינו. פחד וחרדה הם מנגנוני הישרדות, סימני אזהרה שעלינו לדעת לפרש כדי שנוכל להפוך אותם לתגובות אדפטיביות המבטיחות את הישרדותנו.
האדם המודרני חווה הרבה פחד. למרות המחסור בטורפים והסכנה הפיזית המיידית, הפחד בעולם המתקדם הזה הוא הרבה יותר עמוק ומסובך.
אנחנו מדברים על אותם פחדים פנימיים ושדים אישיים המשתקים אותנו, חונקים אותנו ויש להם מקורות מרובים. כאשר איננו מסוגלים לנהל אותם, לעתים קרובות אנו בוחרים בשקט להתנתק רגשית.
ניתוק רגשי: מנגנון הגנה נפוץ מדי
בואו נדמיין לרגע אדם בדיוני בשם מיגל. לצעיר הזה היה עבר רגשי וחווה כישלונות רבים. רמת האכזבה שלו כל כך עמוקה שהוא התחיל שלב חדש בחייו בו הוא מצמצם את מידת המעורבות הרגשית והביטוי שלו למינימום. הוא לא רוצה לסבול או להתאכזב שוב.
הוא מאוד מרוכז עם מנגנוני ההגנה שבהם הוא משתמש כדי להשיג את המטרה הזו. הוא החל בניתוק מורכב בין מחשבותיו ורגשותיו, עד לנקודה שבה הוא כעת "אינטלקטואליזציה" את כל מה שקורה. בדרך זו, הוא מסוגל להצדיק את הבידוד הרגשי שלו בכל עת באמירת דברים כמו: "אני מאושר כשאני לבד. אני חושב שאהבה היא בזבוז זמן ושהיא תפריע לעתיד המקצועי שלי."
מיגל פיתח ניתוק רגשי כדי לבטל את האכזבות מעברו, מה שגורם לכך שהן לא יקרו שוב. עם זאת, הנה החלק החושפני ביותר: בנוסף להצבת חומות נגד השתתפות בריאה בחיים, הוא שוקע באותה ריקנות רגשית שממנה רצה להגן על עצמו.
ההשפעות של ניתוק רגשי
אם אהבה היא סבל עבור מיגל, סגירת הדלת לאהבה כרוכה לרוב בהעברת הסבל הזה לכל שאר תחומי החיים. ניתוק רגשי הוא וירוס בלתי פוסק שמתקדם אט אט וכובש תחומי חיים מרובים. אנשים שחווים את זה מפסיקים לרשום חיבה כמשמעותית.
בקרוב, הוא יהיה לוקה בתסכול בלתי מוסבר, מרירות חריפה, מצב רוח ומצוקה רגשית, שיהפכו במוקדם או במאוחר לכאב פיזי, נדודי שינה, מחלות ודיכאון.
חיבור לרגשות שלך יכול להציל חיים
בתחילת מאמר זה, דיברנו על משקלם של רגשות שליליים על חיינו. הגדרנו אותם כמנגנוני הישרדות, אבל כמו שראינו בדוגמה שלעיל, רבים מאיתנו זורקים את העוגן כדי לצלול את הרגשות הללו לריק של אדישות. של שכחה.
"אם לא סבלת כפי שסבלת, לא היה לך עומק כבן אדם, לא ענווה, לא חמלה."
אקהרט טול-
הבחירה לא להרגיש כדי שלא תצטרך לסבול לא הגיוני, כי לא משנה מה אנחנו אומרים לעצמנו, בני אדם אינם יצורים רציונליים או רובוטים. אנחנו הצטברות של רגשות מדהימים שמנחים אותנו ונותנים לנו חיים להתחבר אחד לשני, ללמוד אחרי שנפלנו, לבכות את צערנו, לצחוק מאושר ולהרים את הראש אחרי שנתגבר וללמוד מהסכנה..
מדעי המוח מזכירים לנו שהניתוק הנובע מרגשות שליליים אינו מועיל ואינו בריא. לרגשות שליליים כמו פחד וגועל יש מטרה, אבל הם גם מולידים משהו שמדענים מגדירים כ"דחף הומיאוסטטי", מילה מפוארת לאזור נוחות. בני אדם נועדו לפעול, לא להישאר מבודדים באיי חוסר הסיפוק שלהם.
כאשר האיזון הפנימי שלך מופרע, זה טוב לאסוף את האנרגיה שלך, להיות יצירתי ולהיות אמיץ כדי שתוכל לשחזר את ההומאוסטזיס הפנימי שלך. כך תמצאו הגשמה רגשית, אותה נקודה מתוקה שבה שום דבר לא כואב ושום דבר לא חסר. תוכל לתת לעצמך להרגיש שוב, כך שתוכל קודם להתחבר לעצמך ולאחר מכן ליצור קשר עם האנשים סביבך.
לסיכום, המוח הוא איבר חברתי ורגשי מדהים שזקוק לחיבור כדי להיות בסדר, רגוע ובאיזון. אז בואו נדאג לרגשות שלנו.
