האם אנשים פוגעים וביקורתיים מפספסים משהו בפנים?

זו הסיבה שאנשים בריאים ובעלי הערכה עצמית טובה לא מבקרים כל הזמן
זו הסיבה שאנשים בריאים ובעלי הערכה עצמית טובה לא מבקרים כל הזמן.

התשובה לשאלות אלו עשויה להיות המפתח להבנת אנשים ביקורתיים.

מחקר באוניברסיטת ווייק פורסט הוכיח עד כמה אנשים קריטיים למעשה היו אומללים יותר והראו סיכון גבוה יותר לדיכאון.

גם מחקר אחר שנערך לאחרונה הראה זאת. הוא חשף כיצד ביקורת הרסנית, דחייה והשפלה מעובדים באותו חלק במוח. זה החלק שמווסת את תחושת הכאב שלנו.

אם נקדיש מחשבה למשפט הזה, אולי נבין שאנשים ביקורתיים הם הכי פחות מרוצים מחייהם. הם אנשים שצריכים "להפיל את החיצוני כדי להעלות את הפנימי".

אנשים שלא שמחים על הישגים של אחרים, מעדיפים לגרום לבעיות במקום להציע פתרונות. הם אנשים שליליים, או ריקים עם הערכה עצמית נמוכה.

הערכה עצמית נמוכה היא הבסיס לביקורת הרסנית

מה שאנחנו מבקרים אצל אנשים אחרים אומר עלינו יותר מאשר עליהם. כשאנחנו מדברים על אנשים אחרים, אנחנו למעשה משליכים את התכונות שלנו על אחרים.

במקרה זה, אנשים ביקורתיים משליכים היבטים של אישיותם או התנהגותם שהם לא מקבלים או רוצים לראות בעצמם. אבל הם כן רואים את זה אצל אחרים.

זו הסיבה שאנשים בריאים ובעלי הערכה עצמית טובה לא מבקרים כל הזמן. זה בגלל שיש להם שלום פנימי. הם מכירים את עצמם ויודעים מה הם לא אוהבים בעצמם.

אולי נבין שאנשים ביקורתיים הם הכי פחות מרוצים מחייהם
אם נקדיש מחשבה למשפט הזה, אולי נבין שאנשים ביקורתיים הם הכי פחות מרוצים מחייהם.

לכן הם עובדים על עצמם ולא רק על אנשים אחרים. הערכה עצמית טובה ומערכת יחסים בריאה עם עצמך קובעים כיצד אנו מתקשרים עם אחרים.

אז מה אנו יכולים לעשות? בכל פעם שאנו רואים משהו על מישהו אחר שמעצבן, לא מרוצה או מעצבן אותנו, עלינו לראות כמה ממנו בעצם נמצא בתוכנו.

איך זה משפיע עליי? למה אני לא יכול לקחת את זה? למה אני לא אוהב להיות לידם? אולי זה יקרב אותנו להבנת חלק מעצמנו שחשבנו שהוא מחוץ לנו.

איך אנחנו יכולים להפוך את הביקורת לחיובית?

לפני שנעביר ביקורת, עלינו לשאול את עצמנו שאלה. האם התגובה שלי תעזור בכלל? כלומר, האם אני מספק מידע, עצות או כל דבר תקף עבורם? האם זה בונה או הרסני? אם אני לא מתכוון להוסיף משהו, למה לי לקחת משהו?

יש עוד שאלה טובה. האם אני מבקר משהו על האחר, או משהו שאני בעצם לא אוהב בעצמי? איזה חלק מההתנהגות הזו אני לא סובל בעצמי? איזה חלק של הביקורת הזאת בעצם קשור אליי?

לבסוף, לפני שנעביר ביקורת, עלינו לפנות לאמפתיה. לפני שנעיר הערה סובייקטיבית, הדבר הטוב ביותר לעשות הוא לחשוב על האדם האחר. כי יש שני צדדים לכל סיפור, נכון?

מה יכול היה לגרום להם לפעול כך? מה אני יכול להביא כדי לשפר את המצב הזה? איך זה משפיע עליי, או איזו השפעה תהיה להערה שלי?

כשביקורת מגיעה מאדם בריא בפנימיותו, זו ביקורת מועילה. מצד שני, כשאנחנו מבקרים מתוך כעס, מרירות, קנאה או אומללות, זה שלילי. וזה יכול להזיק מאוד.