תאי חיסון: האם הם משפיעים על ההתנהגות המינית שלנו?

החוקרים גילו כי אסטרוגן מפעיל תאי פיטום במוח וכי תאי פיטום מניעים את ההתפתחות המינית של בעל החיים
החוקרים גילו כי אסטרוגן מפעיל תאי פיטום במוח וכי תאי פיטום מניעים את ההתפתחות המינית של בעל החיים.
מה קובע את ההתנהגות המינית? יתר על כן, באיזו מידה תאי חיסון וגורמים נלמדים רלוונטיים?

האם אנחנו בדרך כלל 'חווטים' לפעול בצורה גברית או נשית כשמדובר בהתנהגות מינית? האם גורמים ביולוגיים קובעים את ההתנהגות החברתית שלנו? כמה מזה היא התנהגות נלמדת? למען האמת, על פי מחקר שנערך לאחרונה, תאי חיסון (תאי פיטום) משפיעים על ההתנהגות המינית שלנו.

המחקר צפה בשינויים בקבוצה של תאי חיסון המעצבים התנהגות מינית. מוקד המחקר היה כיצד תאי פיטום, סוג מסוים של תא חיסון, משפיעים על ההתנהגות המינית שלנו. בעצם, האם הם גורמים לנו להתנהג בצורה יותר 'גברית' או 'נשית'?

המחקר מצא כי תאי חיסון, שלעתים קרובות מתעלמים מהם כמשתנים מווסתים, ממלאים תפקיד חשוב בקביעה אם ההתנהגות המינית של בעל חיים תהיה אופיינית יותר לגבר או לאישה. יתר על כן, החוקרים מאוניברסיטת אוהיו סטייט, שם נערך המחקר הזה ואשר פורסם בכתב העת למדעי המוח, מצאו הסבר חדש ומפתיע לאופן שבו מוחות צעירים מעוצבים לקראת התנהגות מינית עתידית.

האם אנחנו 'חוטים' להתנהגות מינית מסוימת?

במשך שנים רבות, חוקרים סיפקו ראיות לכך שכאשר מדובר בבני אדם, קשה לסווג התנהגות מינית. למען האמת, קשה לתייג סוג אחד של התנהגות כ'זכר' או 'נקבה'. יתר על כן, מחקרים רבים עדכניים מצביעים על כך שללא ידיעתנו, מאפיינים עדינים של הגוף שלנו יכולים להשפיע על ההתנהגות שלנו.

המחקר החדש חוקר את התפקיד שסוג מסוים של תא חיסון (תא פיטום) ממלא בפיתוח התנהגות מינית. החוקרים ערכו את מחקריהם עם חולדות. הם ניתחו זכרים עם תאי פיטום לא פעילים ונקבות עם תאי פיטום פעילים. הם גם הסתכלו על האזור הפרה-אופטי של המוח, בהיפותלמוס. זה תורם לוויסות ההתנהגות המינית.

קתרין לנץ היא עוזרת פרופסור לפסיכולוגיה ומדעי המוח באוניברסיטת אוהיו סטייט ומנהלת המחקר. היא קובעת כי " ההיפותלמוס הוא האזור הדינמי ביותר מבחינה מינית במוח. יתר על כן, הוא חשוב מאוד להתנהגויות רבייה וחברתיות מסוג זכר, כמו גירוי התנהגות אימהית אצל נשים".

חשיבות האסטרוגן בתכונות מיניות

חולדות עם תאי פיטום פעילים הראו התנהגות מינית אופיינית בדרך כלל לחולדות זכרים
לעומת זאת, חולדות עם תאי פיטום פעילים הראו התנהגות מינית אופיינית בדרך כלל לחולדות זכרים.

הצוות צפה בהתנהגות של חולדות זכרים, עם תאי פיטום לא פעילים, כאשר נחשפו לנקבות המוכנות להזדווגות. בהשוואה לחולדות זכרים בקרה, הן הראו רמה נמוכה יותר של עניין בהזדווגות. לעומת זאת, חולדות עם תאי פיטום פעילים הציגו התנהגות מינית אופיינית בדרך כלל לחולדות זכרים.

לנץ מסביר שזה מרתק לצפייה, מכיוון שלנקבות 'זכריות' אין את ה'חומרה' לעסוק בהתנהגות רבייה גברית. עם זאת, לא ניתן היה לראות זאת מדרך פעולתם. למעשה, לנץ ציין כי "נראה שהעכברושים בעלי מוטיבציה חזקה לנסות לעסוק בהתנהגות מינית גברית עם נקבות אחרות".

החוקרים גילו כי אסטרוגן מפעיל תאי פיטום במוח וכי תאי פיטום מניעים את ההתפתחות המינית של בעל החיים. ואכן, לאסטרוגן תפקיד חשוב בהתפתחות תכונות גבריות.

מדענים יודעים שההורמונים מתכנתים הבדלים בין המינים במהלך ההתפתחות המוקדמת. עם זאת, יש להם מידע מוגבל על שינויים ברמה התאית התורמים לאופן שבו המוח וההתנהגות נוצרים.

תאי חיסון בהשפעה על התנהגות מינית

חוקרים מציעים שעלינו ללמוד יותר על התפתחות התנהגותית. בפרט, ללמוד כיצד מתרחשים שינויים ברמה התאית בזמן שהעובר עדיין ברחם.

אירועים מסוימים שחוו במהלך ההריון יכולים להיות גורם אפשרי. אירועים אלו עשויים להשפיע על ההרכב הביולוגי של העובר ועל מגמות התנהגותיות. לדוגמה, תגובות אלרגיות או סוגים שונים של פציעות המעוררות דלקת.

"תאי התורן האלה במוח נראים חיוניים להתפתחות המוח לכל החיים, למרות שיש מעט יחסית מהם, וזה באמת אמור לפתוח את עינינו לתפקיד הפוטנציאלי של תאי חיסון שונים במוח האנושי ", מסביר לנץ. היא מסכמת, "יש כל כך הרבה שאנחנו לא יודעים, ואנחנו צריכים לשים לב לכל התאים במוח ולאופן שבו הם מדברים אחד עם השני".

"]