אטלופוביה: הפחד מחוסר השלמות
פרפקציוניזם הוא משהו שאנשים מחשיבים לעתים קרובות יותר כוח מאשר חולשה. אבל האם הרצון הקבוע הזה לשלמות יכול להפוך לא בריא ולא רציונלי? התשובה הפשוטה היא כן. אטלופוביה היא כאשר פרפקציוניזם מתחיל לשתק אותך.
אטלופוביה היא הפחד מאי-שלמות, לעשות משהו לא בסדר ולא להיות מספיק טוב. זה כאשר הציפיות שלך לא תואמות את המציאות. בעיקרון, זוהי צורה לא רציונלית ואובססיבית של פרפקציוניזם שיכולה לשתק אותך ולגרום לאינספור בעיות בריאות הקשורות ללחץ.
אנשים עם אטלופוביה לעולם לא יכולים להגיע לסטנדרטים שהם מציבים לעצמם. מצב זה גם משפיע באופן רציני על מערכות היחסים שלהם. כשהם מבינים שהם לא השיגו את מטרותיהם, הם נוטים להתגבר על ידי רגשות שליליים.
אטלופוביה גורמת לך לפחד מלבלגן ולעשות טעויות אפילו מבלי שתבין זאת. אפילו המשימות הפשוטות ביותר יכולות לענות אותך מכיוון שאתה משתמש ברבים מהמשאבים שלך במעקב אחר עצמך. זה מוביל אותך לקחת מעט מאוד סיכונים או בכלל לא.
תסמינים פסיכולוגיים רבים מלווים באטלופוביה, כגון הימנעות, תחושת חוסר אונים, חרדה, פחד עז, פחד מאיבוד שליטה, בלבול, עצבנות וחוסר יכולת להתמקד. ישנם גם תסמינים פיזיים פוטנציאליים, כגון נשימה מהירה, יובש בפה, דפיקות לב, בחילות, כאבי ראש והזעת יתר.
הגורמים לאטלופוביה
אף אחד לא יודע בדיוק מה גורם לאטלופוביה. זה יכול להיות מקור גנטי או לנבוע מאירוע טראומטי. מה שאנחנו כן יודעים הוא שברוב המקרים, זו תוצאה של תגובה נלמדת מגיל צעיר. ככל שחולפות השנים, זה מחמיר והופך לכרוני.
אטלופוביה היא פוביה ספציפית המתמקדת בגורמים לא חברתיים. פוביות ספציפיות נוטות לנבוע מטראומה בילדות ולעיתים קרובות קשורות לפגיעה פיזית.
גם גידולו של אדם יכול למלא תפקיד חשוב. אנחנו מדברים על דברים כמו אזהרות מהורים על איום ישיר.
חוקרים גם חושבים שגנטיקה וגורמים תורשתיים עשויים לשחק תפקיד בפוביות ספציפיות, במיוחד אלו הקשורות לאיום של פגיעה פיזית. הם מאמינים שלחלק מהאנשים יש נטייה גנטית להיכנס לתגובת "הילחם או ברח" שלהם מהר יותר מאחרים.
דבר אחד שנכון לכל הפוביות הוא שחוויות ומידע מסוימים יכולים לחזק או להחמיר פחד. לדוגמה, זה יכול לקרות אם אתה רואה חבר או בן משפחה שהושפע מכך. במקרים קיצוניים יותר, חשיפה עקיפה יכולה להיות רחוקה כמו לשמוע משהו בשיחה או סתם ללמוד על ידיעה.
כמו רוב הפוביות, אטלופוביה נובעת ממנגנון הגנה יתר תת מודע. זה יכול גם לנבוע מקונפליקט רגשי לא פתור, כמו פוביות רבות אחרות. הורים הדורשים פרפקציוניזם ומורים קפדניים הם לפעמים הגורמים השורשיים להפרעות נפשיות עתידיות, כולל הפחד לא להיות מספיק טובים.
ההבדל בין אטלופוביה לפרפקציוניזם
לאטלופוביה ופרפקציוניזם יש הרבה מן המשותף, אבל הם לא זהים. יש הבדל אחד עיקרי ביניהם. זה נכון שאנשים עם אטלופוביה הופכים את השלמות למטרה שלהם, יעד שהם אף פעם לא מגיעים אליו כי זה בלתי אפשרי. אבל אטלופוביה היא יותר מסתם הצבת סטנדרטים גבוהים לעצמך.
הבעיה האמיתית היא שזה משתק, לא מניע. רוב הפרפקציוניסטים מגיבים ללחץ שלהם בעבודה קשה יותר. אנשים עם אטלופוביה, לעומת זאת, לא עושים דבר כדי להימנע מטעויות כלשהן.
פרפקציוניזם יכול להיות גם תופעת לוואי של הרצון של אדם להצליח. למרות שיש לזה בעיות, זה לפעמים יכול לעזור לאדם להשתפר ולהצליח יותר.
הערות אחרונות
ללמוד לעבוד קשה ולהיות "טוב מספיק" מוביל בדרך כלל לבריאות. העיתונאית אולגה חזן כתבה על כך: " זה יכול להיות קשה, בתרבות שלנו, להכריח את עצמך להסתפק ב"מספיק טוב". אבל כשזה מגיע לאושר וסיפוק, "מספיק טוב" זה לא רק טוב - זה מושלם ".
אבל כשזה מגיע לאטלופוביה, שלמות היא איום שקשה להתרחק ממנו. זה נוטה לשתק אותך ולמנוע ממך כל ניסיון להגיע ליעדים שלך. לא רק שהסטנדרטים שלך מובילים לתסכול, אלא שהם גם הרסניים מאוד להערכה העצמית שלך. הם פשוט מציפים אותך וגורמים לך להרגיש לכוד.
